למי שמגיע לרכב באלפים השוויצריים יש מראש בדרך כלל תכנית רכיבה הכוללת מסלולים אקזוטיים כמו רכיבה לאורך קרחון עד גובה 2800 מטר ויותר…, ירידות תלולות ומפותלות שבילים צרים במרומי ההרים שבקושי מתאימים להולכי רגל, נופים עוצרי נשימה ושפע של חמצן באויר המשכר עד להתמכרות. הריאות פשוט לא שבעות…
אבל -
אני מציע להקדיש כחצי יום ” לרכיבת פרחים “ ו”ליקוט פירות יער” ( מה שתמיד טוב למילוי הכרס…)הסתבכתי מה - אני בטוח שאתם מנידים בראשכם ברחמנות ולוחשים האיש התחרפן – מה לנו לרוכבי אופניים קשוחים ולפרחים ופירות יער?
ובכן למי שלא יודע האלפים בשוויץ בקיץ שופעים אלפי סוגים של פרחים חלקם מאד נדירים.
את מרבדי הפרחים ניתן למצוא בגבהים שבין 400 ל-2500 מטר כאשר לכל גובה יש את הזנים האופייניים לו.
הדרך היחידה לגלותם היא ברכיבה על אופניים או בהליכה מאומצת ברגל.
מי שלא חווה גילוי של LIS-MARTAGON או SABOT DE VENUS בעמק חבוי עם אגם קטנטן של מי- שלגים צלולים כשמסביבו שלל צבעים צורות וריחות גן עדן, לא חווה חיבור אמיתי לטבע.
אז רוכבים יקרים הקדישו עד ” יום רכיבת פרחים וליקוט פירות יער” . מתאים לשלב גם בני משפחה ובעיקר קחו את הזמן וגם בקבוק יין .
לא לשכוח-
כמו בסיפורי האגדות יש להצטייד בסלסלת קש ותוך כדי המסע לאסוף את פירות היער המצויים בשפע. אני מתכוון לתות הבר. (מתיקות של פעם…) לפטל האדום והשחור מדהים בטעמו. מומלץ אם אפשר להתאפק ולא לאוכלו במקום, לשלב איתו גלידת וניל. מעדן גן עדן. וכמובן ה”מירטי” בשפת המקומיים והכוונה לאוכמניות. מאכל התאווה של דובי הגריזלי. הם לא טיפשים הדובים האלה…
(נכתב ע"י זאביק השועל עבור MTBsuisse)
