אחת התופעות הכי מרעננות, אשר נגלות לעיני החברה הישראלית בשנים האחרונות, היא ההיחשפות אל עולם הייעוץ הארגוני, על כל קשת גווניו.
עם כניסתו של עולם ההיי טק אל המרחב הסוציאליסטי- ישראלי, נפרצו הגבולות וההגדרה של שכיר במרחב העסקי הלכה והתכווצה. זה התבטא, ובמקרים לא מעטים מגיע לידי ביטוי גם בימינו, בחילול חופש הפרט וגזירת עבדות חסרת שירותים סוציאליים. לפני למעלה משמונים שנה, טרח צ'רלי צ'פלין להראות לנו את ההתנהלות העתידית על פני הכדור הכחול; מכונות, הוא רמז לנו בגסות בסרטו המופלא "זמנים מודרניים", אנחנו בסך הכל חלק קטן מתוך מכונת ייצור מפלצתית, הנושאת את השם כלכלה. מאז צ'פלין, קרו הרבה דברים; עבודות הכפיים הוחלפו בטכנולוגיית פס הייצור, הערכים ומוסר העבודה הומרו בראייה קצרת טווח, הקשר הבין אישי בין העובדים, מכל הדרגים, רוסק כליל ועוד כהנה וכהנה. כמובן שהדברים אינם חד- משמעיים, שכן עדיין ישנם עובדי כפיים, עובדים עם מוסר עבודה גבוהה וקשר בין- אישי בחברות. ואולם, קשה שלא לשים לב כי שינוי נוסף התחולל בשנות התשעים, נוכח פריצת ההיי טק אל תוך גבולות המולדת; שיטת פס הייצור נשארה בעינה, העובדים בחברות ענק נשארו עלומי שם ותכונות, עבודת הכפיים אף קפצה משוחה נוספת והמוח שלנו נהפך לכלי העבודה העיקרי. מעבר לחסרונות המאוד בסיסיים, שעוד אדון עליהם בהמשך, קיימת גם מעין רגרסיה אל עידן העבדות. אם בתקופה הפיאודליזם בעלי נכסים שלטו בשלט רחוק על שטחים, החזיקו בוסלים שניהלו עבורם את הצמיתים ושאר העבודות השוטפות, הרי שהיום המצב אינו רחוק מהמציאות הזו. עובד הנמצא בתחתית הדירוג של חברות ענק, קרוב לודאי שאינו מכיר אלא את חבריו לעבודה, כמו גם את המנהל האישי. הדוגמא הכי קיצונית להתחדשות עידן הפיאודליזם, שניתן לתת היום, הרי היא התעשייה הכלכלית של ארה"ב שמתרחשת, איך לא, בסין. ל"פיאודלים" האמריקאים אין, ולו מושג קלוש ביותר, מי הם העובדים הרצוצים שלהם, מה הצרכים שלהם, האם הם זקוקים לתנאים סוציאליים ועוד.
אך לא על אמריקאים באתי לדבר, כי אם על ישראל. כאמור, בעוונותיה, פריצת ההיי טק החזירה אותנו אל עידן של עבדות; החתמת עובדים על חוזים מופרכים, בהם סוכם כי יעבדו שעות נוספות ללא תמורה כספית, האבסת העובדים באביזרים משוכללים כגון רכב, פלאפון ועוד, וזאת על- מנת לגרום לתחושה פיקטיבית כי העובד מרוצה, יצירת ניכור תהומי בין העובדים להנהלה, ובקיצור, זהו מקבץ קטן ומזערי מאותן תופעות נלוות לעולם ההיי טק, שלצערי טרם נעלמו כליל מן הארץ. דבריי, כמובן, אינם המצאה מקורית, שכן קרל מרקס, הסוציאליסט המוכתר, הקדיש את חייו כדי לחשוף את בעלי הממון הקפיטליסטים ואת האידיאולוגיה השקרית שהם מוכרים לעובד הפשוט.
אלא שבשנים האחרונות נראה כי חלה התפקחות בשני מישורים; במישור האישי ניתן לראות כי כמות המתפטרים (ולא המפוטרים) מחברות ההיי טק, או כל חברת ענק אחרת, גדלה. לא מעט עובדים מוותרים על השקר הגלוי, מותירים את הלפטופ המשוכלל מאחור ויוצאים לעבוד כקונדיטורים, ברמנים, מאיירים או כל דבר אחר שבמציאות העבר המשוחדת של חברות הענק, נראה בלתי אפשרי. במישור השני, הארגוני, נראה כי חל מפנה חיובי בתפישת ההנהלה את עובדיה. חברות גדולות וקטנות כאחד, מנסות ללמוד ולהפנים עובדות חדשות, אשר מוכיחות קשר הדוק בין העובדים "הפשוטים" לבין הצלחת העסק או החברה לטווח ארוך.
ניתן לראות כי חל שינוי בתפישת ניהול עסק ו/או חברה, וזאת הודות לייעוץ ארגוני, שממשיך לצבור תאוצה בשנים האחרונות. מנהלים בדרג בכיר נוטים להשתמש יותר ויותר ביועץ ארגוני, שפרט לחלוקת תפקידים נכונה ויעילות בעבודה, מחדרים את האמונה כי צוות העובדים כולו, החל מהדרג הנמוך ביותר וכלה במנהל בכיר, רק באמצעות שיתוף פעולה ועבודת צוות, יכול להביא לתוצאות טובות של העסק/חברה ולהמשך קיומה בטווח ארוך.
עבודת צוות ושיתוף פעולה אינם תכונות שנרכשות יש מאין, כי אם יש צורך בפעילות יזומה של בעלי/ מנהלי החברה. כיום קיימות מגוון חברות ארגוניות אשר מספקות פעילויות לשיפור עבודת הצוות. רובן נעזרות ביועצים ארגוניים, אשר בטרם שליחת העובדים לפעילות שכזו, מנהלים מעין תחקיר, בו הם מכירים את ההווי העבודה; את דרג התפקידים, את העובדים עצמם, את תחום העיסוק, ולאחר מכן בונים פעילות התואמת לרוח המקום. בין מגוון הפעילויות האלה נמנות סדנאות שטח, המכונה גם Outdoor Training (ODT), ימי גיבוש, נופשים משותפים, הפקת מסיבות ועוד.
אחד המרכיבים המשותפים לכל הפעילויות הנ"ל היא יצירת תשתית מחוץ למסגרת העבודה המקובלת. כדי להבין טוב יותר במה מדובר, להלן פירוט קצר של תכלית ומטרת הפעילויות.
סדנאות שטח, שהיא אחת הפעילויות הכי פופולאריות בשדה הארגוני, הנה סדנה המיועדת לקבוצת אנשים ממקום עבודה משותף, או שליחה של עובד אחד לקבוצה הטרוגנית. כאמור, היציאה מן המשרד אל הטבע, אל תנאי שטח, יוצרים דינאמיקה ותקשורת שונה. כמובן שבמהלך הסדנא מציבים המארגנים משימות שעל הקבוצה לבצע, תוך כדי הגדרת יעדים. אם מדובר ביחיד שנשלח לקבוצה שאינה מוכרת לו, לרוב יהיה זה מנהל אשר יקלע לרוח חדשה של אנשים, ילמד להתמודד במציאות מורכבת יותר וכמובן יפתח סגולות ניהוליות טובות יותר. אם זו קבוצה, על- ידי יציאה מן השגרה, לומד הצוות להכיר ולשתף פעולה עם עמיתיו לעבודה, על- מנת להצליח במשימה.
בימי גיבוש, לרוב המשתתפים יהיו העובדים כולם. הן המנהלים הבכירים, הזוטרים ושאר צוות העובדים, משילים את דרג התפקיד שלהם ויוצאים לחוויה משותפת. גם ביום גיבוש ניצבת מטרה בפני העובדים, ועל- ידי עבודת צוות ושיתוף פעולה, ההצלחה מושגת. כמובן שנופשים ואירועים הם חלק מפעילויות גיבוש, אלא שלהבדיל, עיקרם של ימי גיבוש טומן את השגת הגיבוש של הצוות כולו, תוך שיתוף פעולה.
ישנם מגוון רב של פעילויות המוצעות היום לחברות ועסקים, ורובן תומכות בגרסא כי מקום עבודה מצליח ומשגשג, יצליח בזכות העובדים כולם, כאחד. שיתוף פעולה, מסתבר, הינו גורם עיקרי בהמשכיות לטווח ארוך. דוגמא לעבודת צוות אפקטיבית, ניתן לראות בהשטת מפרשית. חרף הגדרת וחלוקת התפקידים, צוות המשיט מפרשית לעולם לא יוכל לנצח תחרות אם לא ישתף פעולה. פרט לכך, אל לנו לשכוח כי האימון הוא חלק בלתי נפרד מן העניין, בו לומד הצוות להכיר, לעבוד יחד, לתת אמון, לתקשר ועוד. אגב, פעילות כגון זו היא גם כן דרך נפוצה שבה נוטים להשתמש במסגרת ימי גיבוש וסדנאות שטח.
לסיכום, זהו אומנם קצהו של הקרחון, ולרגע איני משלה את עצמי כי חברות המספקות שירותים ארגוניים, עושות את עבודתן ברוח התנדבותית, שהרי הן קודם כל עסק כלכלי. אני גם מודעת לכך שבסופו של דבר, חרף מגוון הפעילויות הלא שגרתיות אשר מוצעות לעובדים, זהו תוצר ישיר של אינטרס החברה ו/או העסק, אשר רואה בהצלחה ושגשוג העסק כיעד החשוב ביותר. ואולם, למרות כל אלה, משהו מחלחל פנימה. היחס ההוגן והאישי, השאיפה לר?צות את העובדים, לתת להם חשק לקום בבוקר ולתפקד ביעילות ובכיף, עשויה להביא לעידן חדש שבו יעלם כליל המושג עבדות, ותנאי עבודה נאותים יקדמו את פני העובדים.
עם כניסתו של עולם ההיי טק אל המרחב הסוציאליסטי- ישראלי, נפרצו הגבולות וההגדרה של שכיר במרחב העסקי הלכה והתכווצה. זה התבטא, ובמקרים לא מעטים מגיע לידי ביטוי גם בימינו, בחילול חופש הפרט וגזירת עבדות חסרת שירותים סוציאליים. לפני למעלה משמונים שנה, טרח צ'רלי צ'פלין להראות לנו את ההתנהלות העתידית על פני הכדור הכחול; מכונות, הוא רמז לנו בגסות בסרטו המופלא "זמנים מודרניים", אנחנו בסך הכל חלק קטן מתוך מכונת ייצור מפלצתית, הנושאת את השם כלכלה. מאז צ'פלין, קרו הרבה דברים; עבודות הכפיים הוחלפו בטכנולוגיית פס הייצור, הערכים ומוסר העבודה הומרו בראייה קצרת טווח, הקשר הבין אישי בין העובדים, מכל הדרגים, רוסק כליל ועוד כהנה וכהנה. כמובן שהדברים אינם חד- משמעיים, שכן עדיין ישנם עובדי כפיים, עובדים עם מוסר עבודה גבוהה וקשר בין- אישי בחברות. ואולם, קשה שלא לשים לב כי שינוי נוסף התחולל בשנות התשעים, נוכח פריצת ההיי טק אל תוך גבולות המולדת; שיטת פס הייצור נשארה בעינה, העובדים בחברות ענק נשארו עלומי שם ותכונות, עבודת הכפיים אף קפצה משוחה נוספת והמוח שלנו נהפך לכלי העבודה העיקרי. מעבר לחסרונות המאוד בסיסיים, שעוד אדון עליהם בהמשך, קיימת גם מעין רגרסיה אל עידן העבדות. אם בתקופה הפיאודליזם בעלי נכסים שלטו בשלט רחוק על שטחים, החזיקו בוסלים שניהלו עבורם את הצמיתים ושאר העבודות השוטפות, הרי שהיום המצב אינו רחוק מהמציאות הזו. עובד הנמצא בתחתית הדירוג של חברות ענק, קרוב לודאי שאינו מכיר אלא את חבריו לעבודה, כמו גם את המנהל האישי. הדוגמא הכי קיצונית להתחדשות עידן הפיאודליזם, שניתן לתת היום, הרי היא התעשייה הכלכלית של ארה"ב שמתרחשת, איך לא, בסין. ל"פיאודלים" האמריקאים אין, ולו מושג קלוש ביותר, מי הם העובדים הרצוצים שלהם, מה הצרכים שלהם, האם הם זקוקים לתנאים סוציאליים ועוד.
אך לא על אמריקאים באתי לדבר, כי אם על ישראל. כאמור, בעוונותיה, פריצת ההיי טק החזירה אותנו אל עידן של עבדות; החתמת עובדים על חוזים מופרכים, בהם סוכם כי יעבדו שעות נוספות ללא תמורה כספית, האבסת העובדים באביזרים משוכללים כגון רכב, פלאפון ועוד, וזאת על- מנת לגרום לתחושה פיקטיבית כי העובד מרוצה, יצירת ניכור תהומי בין העובדים להנהלה, ובקיצור, זהו מקבץ קטן ומזערי מאותן תופעות נלוות לעולם ההיי טק, שלצערי טרם נעלמו כליל מן הארץ. דבריי, כמובן, אינם המצאה מקורית, שכן קרל מרקס, הסוציאליסט המוכתר, הקדיש את חייו כדי לחשוף את בעלי הממון הקפיטליסטים ואת האידיאולוגיה השקרית שהם מוכרים לעובד הפשוט.
אלא שבשנים האחרונות נראה כי חלה התפקחות בשני מישורים; במישור האישי ניתן לראות כי כמות המתפטרים (ולא המפוטרים) מחברות ההיי טק, או כל חברת ענק אחרת, גדלה. לא מעט עובדים מוותרים על השקר הגלוי, מותירים את הלפטופ המשוכלל מאחור ויוצאים לעבוד כקונדיטורים, ברמנים, מאיירים או כל דבר אחר שבמציאות העבר המשוחדת של חברות הענק, נראה בלתי אפשרי. במישור השני, הארגוני, נראה כי חל מפנה חיובי בתפישת ההנהלה את עובדיה. חברות גדולות וקטנות כאחד, מנסות ללמוד ולהפנים עובדות חדשות, אשר מוכיחות קשר הדוק בין העובדים "הפשוטים" לבין הצלחת העסק או החברה לטווח ארוך.
ניתן לראות כי חל שינוי בתפישת ניהול עסק ו/או חברה, וזאת הודות לייעוץ ארגוני, שממשיך לצבור תאוצה בשנים האחרונות. מנהלים בדרג בכיר נוטים להשתמש יותר ויותר ביועץ ארגוני, שפרט לחלוקת תפקידים נכונה ויעילות בעבודה, מחדרים את האמונה כי צוות העובדים כולו, החל מהדרג הנמוך ביותר וכלה במנהל בכיר, רק באמצעות שיתוף פעולה ועבודת צוות, יכול להביא לתוצאות טובות של העסק/חברה ולהמשך קיומה בטווח ארוך.
עבודת צוות ושיתוף פעולה אינם תכונות שנרכשות יש מאין, כי אם יש צורך בפעילות יזומה של בעלי/ מנהלי החברה. כיום קיימות מגוון חברות ארגוניות אשר מספקות פעילויות לשיפור עבודת הצוות. רובן נעזרות ביועצים ארגוניים, אשר בטרם שליחת העובדים לפעילות שכזו, מנהלים מעין תחקיר, בו הם מכירים את ההווי העבודה; את דרג התפקידים, את העובדים עצמם, את תחום העיסוק, ולאחר מכן בונים פעילות התואמת לרוח המקום. בין מגוון הפעילויות האלה נמנות סדנאות שטח, המכונה גם Outdoor Training (ODT), ימי גיבוש, נופשים משותפים, הפקת מסיבות ועוד.
אחד המרכיבים המשותפים לכל הפעילויות הנ"ל היא יצירת תשתית מחוץ למסגרת העבודה המקובלת. כדי להבין טוב יותר במה מדובר, להלן פירוט קצר של תכלית ומטרת הפעילויות.
סדנאות שטח, שהיא אחת הפעילויות הכי פופולאריות בשדה הארגוני, הנה סדנה המיועדת לקבוצת אנשים ממקום עבודה משותף, או שליחה של עובד אחד לקבוצה הטרוגנית. כאמור, היציאה מן המשרד אל הטבע, אל תנאי שטח, יוצרים דינאמיקה ותקשורת שונה. כמובן שבמהלך הסדנא מציבים המארגנים משימות שעל הקבוצה לבצע, תוך כדי הגדרת יעדים. אם מדובר ביחיד שנשלח לקבוצה שאינה מוכרת לו, לרוב יהיה זה מנהל אשר יקלע לרוח חדשה של אנשים, ילמד להתמודד במציאות מורכבת יותר וכמובן יפתח סגולות ניהוליות טובות יותר. אם זו קבוצה, על- ידי יציאה מן השגרה, לומד הצוות להכיר ולשתף פעולה עם עמיתיו לעבודה, על- מנת להצליח במשימה.
בימי גיבוש, לרוב המשתתפים יהיו העובדים כולם. הן המנהלים הבכירים, הזוטרים ושאר צוות העובדים, משילים את דרג התפקיד שלהם ויוצאים לחוויה משותפת. גם ביום גיבוש ניצבת מטרה בפני העובדים, ועל- ידי עבודת צוות ושיתוף פעולה, ההצלחה מושגת. כמובן שנופשים ואירועים הם חלק מפעילויות גיבוש, אלא שלהבדיל, עיקרם של ימי גיבוש טומן את השגת הגיבוש של הצוות כולו, תוך שיתוף פעולה.
ישנם מגוון רב של פעילויות המוצעות היום לחברות ועסקים, ורובן תומכות בגרסא כי מקום עבודה מצליח ומשגשג, יצליח בזכות העובדים כולם, כאחד. שיתוף פעולה, מסתבר, הינו גורם עיקרי בהמשכיות לטווח ארוך. דוגמא לעבודת צוות אפקטיבית, ניתן לראות בהשטת מפרשית. חרף הגדרת וחלוקת התפקידים, צוות המשיט מפרשית לעולם לא יוכל לנצח תחרות אם לא ישתף פעולה. פרט לכך, אל לנו לשכוח כי האימון הוא חלק בלתי נפרד מן העניין, בו לומד הצוות להכיר, לעבוד יחד, לתת אמון, לתקשר ועוד. אגב, פעילות כגון זו היא גם כן דרך נפוצה שבה נוטים להשתמש במסגרת ימי גיבוש וסדנאות שטח.
לסיכום, זהו אומנם קצהו של הקרחון, ולרגע איני משלה את עצמי כי חברות המספקות שירותים ארגוניים, עושות את עבודתן ברוח התנדבותית, שהרי הן קודם כל עסק כלכלי. אני גם מודעת לכך שבסופו של דבר, חרף מגוון הפעילויות הלא שגרתיות אשר מוצעות לעובדים, זהו תוצר ישיר של אינטרס החברה ו/או העסק, אשר רואה בהצלחה ושגשוג העסק כיעד החשוב ביותר. ואולם, למרות כל אלה, משהו מחלחל פנימה. היחס ההוגן והאישי, השאיפה לר?צות את העובדים, לתת להם חשק לקום בבוקר ולתפקד ביעילות ובכיף, עשויה להביא לעידן חדש שבו יעלם כליל המושג עבדות, ותנאי עבודה נאותים יקדמו את פני העובדים.
