מדי שנה נפתח בארץ קמפיין, מאוס למדי, למניעת הפלות. הרבנים הראשיים לישראל, יונה מצגר ושלמה עמאר, שיגרו באחרונה קריאה לרבני ישראל להילחם במה שהם מכנים "מגיפת ההפלות המתחוללת בארצנו".
במקרים רבים מדובר בנשים שהרו לאחר שנאנסו, או נשים שאין ביכולתן לדאוג לילד ואינן רוצות שיבוא לעולם של מחסור ודלות.
ובכל זאת, רק השנה אמר ח"כ נסים זאב מש"ס, ש"לפי התורה זהו רצח עוברים במעי אמם" ורב העיר באר שבע, יהודה דרעי, יו"ר הוועדה לעידוד הילודה ומניעת הפלות של הרבנות הראשית, אמר "הפצנו פסק הלכה שאומר שהפלת עובר היא רצח", ודרש שהוועדות לאישור הפלות יחמירו בהחלטותיהן. אולי לשיטתם של פטרוני המוסר הרבניים, היה צורך להעמיד לדין את כל מי שביצעה הפלה.
נדמה לפעמים שבכל פעם שסר חנם של הרבנים בעיני הציבור, הם מחפשים מטרה קלה להכות בה. המטרה הנוחה ביותר היא ההפלות, כי מי יתקוף אותם על כך – הנשים שהחליט לבצע אותן? אלה נשים בוגרות, שאינן חשות צורך לשתף את הציבור בשיקוליהן. גם לא דרושה להן הטפת מוסר וודאי שלא מגיע להן לסבול מכינויי גנאי ואישומי רצח.
טוב היה לו שתקו הרבנים, וטוב אף יותר לו ביטל המחוקק את הוועדות לאישור הפלות. הוועדות הן ההסדר הקיים היום בישראל, אז זהו הסדר כוחני שבבסיסו אי אמון וחוסר כבוד לשיקול דעתה של האשה.
תארו לכם שלכל ניתוח יידרש אישור של ועדה. הוועדות, מעצם תפקידן, נותנות תוקף למחשבה הרבנית כאילו לנשים אין די תבונה להחליט בעצמן. אנשי הדת טוענים מדי פעם שגם על פי דרכם יש לנשים שוויון. זהו שוויון חלול אם אין הזכות להחליט על גופן ועל חייהן נשללת מהן.
לכן חייב המחוקק לבטל את הוועדות לאישור הפלות ולכבד את שיקול דעתן של הנשים. את המידע הנחוץ הן יקבלו מהרופאים שיסייעו להן בהחלטה. הפלה היא החלטה אישית.
