הוזלת מחיר מדפים לאחסנת משטחים בהקמת מחסן חדש 

דיוק בהגדרת נתונים כבסיס להוזלת מחיר מדפי האחסנה

דיוק בהגדרת הנתונים בעת אפיון סוג הציוד הנדרש להקמת מחסן, הוא הבסיס העיקרי להוזלת עלויות הציוד. בעת הגדרת הנתונים הנדרשים לצורך אפיון מערכת אחסנה (מכל סוג), יש להקפיד מאד על דיוק בנתוני יחידת המטען , וגובה מפלס ראשון.

בהגדרת הנתונים יש להקפיד לא להיות בנתוני חסר (עומס מוצהר ליח' מטען נמוך מהעומס בפועל) או בנתוני עודף (עומס מוצהר ליח' מטען גבוה מהעומס בפועל), כנ"ל לגבי גובה מפלס ראשון .

הגדרת עומס על קורות

לעיתים יש נטייה להעלות את משקל יחידת האחסון באופן מופרז לצורכי בטחון, תוספת המשקל ליחידת אחסון עלולה לייקר את עלות הקורות, בשל העובדה שידרשו קורות לעומס גבוה יותר   מהנדרש בפועל. מחירי הקורות הם בהתאם ליכולת נשיאת העומס לאורך נתון. (ככל שהקורה ארוכה יותר, ובעלת יכולת נשיאת עומס גבוהה יותר, היא גם יקרה יותר). בהתחשב בעובדה שבמחסנים גדולים יש אלפי קורות, עלות סטיית העומס כלפי מעלה עלולה להיות גבוהה מאד.

העומס המצטבר של תוספת המשקל המלאכותי של יחידות האחסון, יוביל לידי צורך במסגרות בעלות יכולת נשיאת עומס גבוהה יותר

הגדרת עומס  על המסגרות (עמודים)

נשיאת העומס המרבי של מסגרת היא כאשר זוג מסגרות רתום  ע"י זוג קורות בגובה 200 מ"מ מהרצפה. כל תוספת ממוצעת בגובה הרתום של 500 מ"מ מקטינה את קיבולת נשיאת העומס של המסגרת ב 500-600 ק"ג בממוצע (בפועל קיטון קיבולת העמוד לא סימטרי הולך וגדל בהתאם לגובה הרתימה) לדוגמה: מסגרת  בעומס מרבי מותר של 10 טון, כאשר המסגרת רתומה  לקורות בגובה של 200 מ"מ מהרצפה. כאשר מפלס הקורות הראשון, הוא בגובה של 2,000 מ"מ, המסגרת מתאימה ל 8 טון בלבד. המשמעות היא שהעומס על המסגרת נשאר בפועל זהה (בהנחה שכמות המפלסים נשארת זהה), אך סוג המסגרת עלול להשתנות בהתייחס לגובה מפלס ראשון (בשל התלות בין קיבולת המסגרת לגובה הרתימה הראשון). אי הקפדה על האמור לעיל מתוך טעות או/ אי ידיעה עלול להוביל להרכבת מסגרת עם קיבולת חסרה (הדבר אסור לבצוע, המסגרת איננה קורסת בהעמסת יתר עד רמה מסוימת, בשל מקדמי הביטחון ).

עומס מסגרת כתלות בגובה קריסה

גובה הקריסה מוגדר כגובה בו רותמות זוג קורות המטען הראשונות מהרצפה את זוג המסגרות זו לזו, זהו למעשה הגובה בו יקרסו העמודים כאשר תתבצע העמסת יתר מעל המותר (כולל מקדמי הביטחון). לחישוב העומס המותר לסוג מסגרת בהתייחס לגובה ריתום הקורות, יש להשתמש בטבלאות או תרשימי יצרן.

הקשחות סיסמיות

כל מערכת אחסנה נדרשת לאשור קונסטרוקטור, אשור הקונסטרוקטור כולל גם התייחסות לעמידות המערכת ברעש סיסמי (רעידת אדמה), עמידות המערכת ברעש סיסמי מחייב בצוע הקשחות סיסמיות בהתאם להנחיות הקונסטרוקטור.

לאזור ההתקנה יש חשיבות מרכזית בסוג וכמות ההקשחות הנדרשות, בהתאם למפה הסיסמית מזהים את מקדם תאוצת הקרקע, ככל שהמקדם גבוה יותר, האזור הוא בעל תאוצת קרקע גבוהה יותר במקרה של רעש אדמה.

מערכת הקשחה סיסמית מספקת כוח בלימה לכוח אופקי בתנודות של רעש אדמה.

כוח הבלימה הנדרש הכולל נגזר מהעומס האנכי המצטבר על טור רתום ברצף (בודד או כפול), סוג ונתוני מערכת האחסנה , אזור ההתקנה ופרמטרים הנדסיים נוספים.

מספר עמדות ההקשחה לטור אחסנה רתום, נגזר מכוח הבלימה הכולל הנדרש, קיבולת מסגרות האחסנה בטור, וכוח הבלימה המסופק מעמדת הקשחה אחת.

עמדת הקשחה אחת מיועדת בדרך כלל לשדה בודד, אם כי ישנה אפשרות  לעמדת הקשחה שתחבר יותר משדה אחד, בעקרון ככל שרוחב השדה (אורך הקורות) גדול יותר משתמשים בעמדת הקשחה אחת לשדה.

עמדת הקשחה אחת כוללת: אלכסונים אנכיים לכל גובה המסגרות, מערכת האלכסונים אמורה ליצור בנקודת ההצטלבות, צומת  בזווית של 90 מעלות (או קרוב ל90 מעלות), נקודת החיבור של האלכסונים לעמוד  צריכה להיות קרוב ככל האפשר לנקודת חיבור הקורות, עמדת הקשחה סיסמית דורשת אלכסונים אופקיים סטנדרטים של היצרן לכל מפלס אחסנה מול האלכסונים האנכיים בעמדת ההקשחה.

עמדת הקשחה מחוזקת מאפשרת כוח בלימה של כ 4 טון מול כוח אופקי, מערכות הקשחה רגילות מספקות לרוב כוח בלימה של עד 1000 ק"ג.

במערכות אחסנה עד גובה של 5 מטר ועומס מצטבר למודול של כ 6 טון (במודול כל מפלסי האחסנה כלואים בין שתי מסגרות) ניתן לבצע הקשחות בעזרת תברוג צמתי פינת שיניים אל העמודים.

בכל מקרה מאחר והעברת הכוחות האופקיים מתבצעת על ידי העברתם דרך העמודים לקרקע, קיבולת העמוד בנוסף לעומס האנכי אמורה לאפשר זאת

דוגמא לחשיבות הדיוק בנתונים באפיון הציוד הנדרש

לדוגמא: מטען בפועל של 1,300,KG מוצהר כ 1,500 KG. בהנחה שעל זוג קורות מועמסים 2 משטחים, תוספת העומס למפלס היא 400 KG. תוספת העומס הזו עלולה להביא לידי שימוש בקורות כבדות יותר שעלותן יקרה יותר. בהנחה שיש 5 מפלסי קורות,2 משטחים למפלס, העומס האנכי  "העודף" והלא מנוצל המצטבר לשדה הוא 200*2*5 כלומר 2,000 KG. המסגרות הנדרשות במצב יהיו  ל15,000= KG 2 *1,500*5, בעוד שנדרשת מסגרת של 13,000KG בלבד. במצב זה שיש עודף קיבולת לא מנוצלת  של 13% (2,000/15,000).

במידה ומפלס ראשון הוא בגובה 2,000 מ"מ, תידרש מסגרת של 17,000 KG, להבטיח את העומס המוצהר (15,000 KG) יש לזכור שהעומס בפועל הוא 13,000KG, במצב דברים שכזה ישנה סבירות גבוהה שניתן היה להשתמש בעמוד זול יותר,(תחום העומס המרבי איננו אחיד אצל הספקים), פער המחיר בין מדרג באותה משפחת מסגרות עשוי להגיע למעל 20% תלוי (בפערי העומס בין המדרגים), לעתים נדרש לעבור למשפחת מסגרות רחבות יותר, כלומר ייקור נוסף של המערכת.

בפרויקט הכולל מאות מסגרות ואלפי קורות עשוי להיווצר פער כספי של עשרות אלפי ש"ח בין המסגרות והקורות הנדרשות  לבין המסגרות והקורות המסופקות, אבל זה לא נגמר בזה, בהנחה שטור כולל 15 שדות, הרי שהעומס המוצהר של טור כפול הוא: 15,000*15*2=450,000KG, בפועל העומס המצטבר על הטור הוא:13,000*15*2=390,000 KG, המשמעות היא שגם עמדות ההקשחה מתייקרות בשיעור דומה, כלומר תוספת של 13% במספר עמדות ההקשחה. במידה והפרויקט מותקן באזור סיסמי גבוה, ובהנחה שפרויקט של מאות מסגרות כולל עשרות טורי אחסנה, הרי שמדובר בתוספת של עשרות אלפי ש"ח בגין עמדות הקשחה עודפות.

 אם נצרף עלות עודפת זו לעלות עודפת של מסגרות וקורות נגיע לסכומים גבוהים מאד אותם ניתן היה לחסוך בהגדרת נתונים מדויקת. לא כדאי ולא צריך לשלם עבור ציוד אחסנה בקיבולת עודפת לא מנוצלת