תורת הסוד, הידועה גם באחד מכינוייה האחרים, "תורת הקבלה", היא תורה השואפת להסביר את מבנה העולם (היקום), על כל מישוריו, את יצוריו ואת החוקים הפועלים בו, בהקשרם לבורא העולם. יתרה מזאת, בפתיחת המו"ל לספר "שער השמים" (לר' אברהם הכהן דה-הירירה) מוגדרת תורת הסוד כהבנת כל המצוי ופועל בעולם מבחינה אידיאית. בשל אופיה המיוחד של תורה זו, היא דורשת מלומדיה בגרות נפשית ותורנית מיוחדת כדי לעמוד באתגרים שהיא מציבה בפניהם, כאשר בראש ובראשונה מדובר על ההבנה שמדובר בתפיסות רעיוניות ולא במוחשים ושאותן תפיסות רעיוניות עוסקות ברבדים וצורות עליונים ביותר של התגלותו של בורא העולם בעולם, אותם רבדים שניתן להשיג את מציאותם - אף אם מהותם נעלמת. לכן, מלאים ספרי הקבלה על גדותיהם באזהרות שעניינן הרחקת הלומד מהבנה גשמית-מוחשית של הדברים. בשל כך גם דורשת הקבלה יכולת הפשטה גבוהה מאד, ולמרות האזהרות החמורות של מקובלים רבים, דווקא מי שיש לו רקע בפילוסופיה עם יסודות תורניים מוצקים - יקל עליו יותר להבין את תורת הסוד.
לגבי מטרתה של חכמת הקבלה יש שתי אסכולות ראשיות, שאינן סותרות זו את זו. האחת של ר' חיים ויטאל (1543-1620), תלמידו המובהק - כנראה - של האר"י, ר' יצחק לוריא; השניה של הרמח"ל (1707-1746), ר' משה חיים לוצאטו, מראשי מקובלי איטליה. האסכולה שאותה הוביל הרח"ו גורסת שמטרת הקבלה בעיקר היא העיסוק בתפילה ב"כוונות", שהן למעשה צירופי אותיות שונים שיש להעלות במחשבה אותם ואת משמעותם תוך כדי התפילה על מנת לעשות "תיקונים" שונים בעולמות העליונים במטרה לגרום ל"ייחוד המידות" ובמילים אחרות, להשלמת הנהגתו של האל את העולם וגילוי השגחתו בו, והבאת הגאולה. האסכולה השניה, אותה הוביל הרמח"ל, גורסת שמטרת לימוד הקבלה הוא חיזוק האמונה וידיעת דרכי הנהגת האל את העולם.
אפשר לומר, שגישתו של מהרח"ו, בעיקר לאור התנאים שהציב בספריו ללימוד הקבלה, מצמצמת את חוג הלומדים הפוטנציאלי של חכמה זו, בעוד שגישתו של הרמח"ל מרחיבה אותה. גישתו של הרמח"ל באה לידי ביטוי גם בספרי החסידות שחלקם הגדול הרחיב את מעגל הלומדים של חכמה זו (בין היתר כתב הראי"ה קוק שתורת החסידות מבארת בצורה טובה את תורת הסוד). גם בצורת הכתיבה ניכר ההבדל בין שתי האסכולות. ר' חיים ויטאל כתב את ספריו ברמזים ורמזי רמזים ולא בארם בצורה מפורטת, בעוד שרמח"ל באר את הרמזים בכמה מקומות בספריו בצורה מופשטת ומפושטת.
השם "קבלה" ניתן לתורת הסוד לאור הקביעה שחכמה זו עוברת בקבלה פה אל פה ממשה רבנו לאורך הדורות ומפי מגידים, כגון אליהו הנביא ואחרים, כאשר הצד השווה שבהם שזוהי (א) מסורת (ב) קבלה מלמעלה ולא ידע המושג ביגיעה שכלית. יחד עם זאת, ניתן להבין מלשונות רבים בספרי המקובלים כי היסודות הם אלה שניתנים מלמעלה, נוסף על פתרון קושיות וחידושים אחרים, ואולם יש מקום רב בחכמה זו לתובנות הנובעות מיגיעה שכלית, בכפוף להתאמתם ליסודות המסורים והמקובלים מקדמת דנא. יש ספרים, כגון "הגהות לפתח אליהו" (ר' שלום בער מליובביטש), "שער השמים" ו"בית אלהים" (ר' אברהם הכהן אירירה), פירושיהם של ר"ש אגסי וכן פירוש חדש הדן בפירושו לשער הגלגולים ועוד ספרים הדנים בסוגיות בקבלה ממש כשם שדנים בסוגיה בתלמוד ובפילוסופיה.
מאז דרך כוכבו של האר"י בשמי צפת, החלה תורת הסוד להתפשט בעולם. הובילו לכך מספר סיבות, ביניהן:
(1) פריחת תנועות מיסטיות ברחבי העולם
(2) עלייה ברמת ההשכלה ושיעור המשכילים
(3) הפצת תורת החסידות
(4) רצון אנושי למצוא מפלט מבעיות היום-יום מחוץ לגדרי העולם
(5) תעמולה רחבת היקף של דמויות רוחניות בעד לימוד הקבלה
התפשטות רחבת היקף זו גררה תגובות מנוגדות. יש שראו בה תהליך מבורך לקראת נאורות וגאולה, ויש שראו בה שקיעה בתהומות של מיסטיקה זולה. האמת ניתנת להיאמר, שאלה ואלה דברי אלהים חיים. מחד, באמת גררה התפשטות תורת הסוד נאורות גדולה יותר והבנה רחבה יותר של העולם, שאיפות לשלום כלל עולמי לצד חיזוק הלאומיות הישראלית, והדגשת הטוב והחסד הראויים להיעשות בעולם לצד משפט אמת. מאידך, אותה התפשטות רחבת היקף היא שגררה אנשים להימשך לתנועות מיסטיות, לכתות שונות ומשונות, לאמונות שלא שערום אבותנו וכן להתנהגויות משונות שלעתים חורגות בהרבה מגדר הנורמה. לאור זאת, כיום יש שלוש גישות עיקריות כלפי לימוד תורת הסוד. האחת - חובה מוחלטת; השניה - חובה למי שמאד משתוקק ונמשך אליה, וליתר הלומדים - ניתנת הרשות והעידוד ללמוד אותה אחרי שמילאו כריסם בש"ס ופוסקים (כאשר גם לכך שתי פרשנויות - האם המבחן הוא על בסיס יומי או על בסיס שנות חיים, ואין כאן המקום להאריך); השלישית - שלילה מוחלטת, אם לא למי שרבו העיד עליו שראוי הוא לכך ו/או הסכימו עמו מן השמים.
השאיפה היא, כמובן, למצוא את שביל הזהב שיאפשר להכיל את כל השיטות תוך מתן המקום הראוי לכל אחת בחיינו. לגבי חשיבות לימוד תורת הסוד, דומני שכיום אין ספק הראוי להסתפק בו בו, שהרי גדולי ישראל (רשב"י, הרמ"ק, האר"י, הבעש"ט ותלמידיו, הגר"א ועוד רבים רבים) כבר העידו על חשיבות לימוד תורת הסוד והדגישו אותה, הן לחיזוק האמונה, הן לשיפור קיום המצוות והן - ואולי זו תכלית הכל - לקירוב גאולת ישראל, כפי שכותב הרב קוק שלימוד תורת הסוד יש בכוחו עצמו לקרב את הגאולה ממש. עם זאת, כפי שצוין, יש להיזהר שלא להיגרר לקצוות הרחוקים ההופכים תורה זו לפולחן סמי-אלילי ריק מתוכן. האינטגרציה הנכונה של לימוד תורת הסוד בעיון בחיינו יכולה להוביל לשיפור משמעותי בחיי הפרט והאומה גם יחד.
