בפרשת קצב היועץ המשפטי מזוז חתם על עיסקת טיעון עם הנשיא לשעבר קצב ונימק את החלטתו בכך שעדויות המתלוננות לא משכנעות מספיק מבחינה משפטית. הציבור שנפגע מהחלטה זאת עתר לבגץ אבל לא זכה ממנו לסעד, בנימוק שבגץ אינו אמור לבחון את שיקולי היועץ המשפטי לממשלה. למזלו של הציבור קצב עשה טעות ודחה את עיסקת הטיעון ולבסוף הורשע בבית המשפט. בדיעבד הוכח שהיועץ טעה בהחלטתו לבצע עיסקת טיעון, ועובדה היא שהפרקליטות הצליחה בתביעה בלי להחליף את המתלוננות. ההחלטה לבצע עיסקת טיעון לא היתה רק החלטה משפטית אלא גם החלטה שיש לה פן ציבורי ( פגיעה ישירה במתלוננות ופגיעה בציבור הרחב ) ולכן המצב שאדם יחיד מקבל החלטה כזאת מהווה מבחינה ציבורית מצב בעיתי.
במהלך השנים הצטברו מספר מצבים של החלטות בעיתיות של יועץ משפטי לממשלה עם פן ציבורי ונזכיר כאן עוד ארבע החלטות כאלה בקיצור:
1. רפאל איתן הואשם על ידי הפרקליטות בהוצאת חומר סודי מהצבא. בעקבות האשמה זאת נמנע ממנו לכהן כשר לבטחון פנים או שר משפטים. בית המשפט זיכה אותו מבלי שהסכים לשמוע את טיעוני התביעה ופסק שעל פניו לא היה מקום להגיש את כתב התביעה. זאת היתה החלטה כושלת של היועץ מיכאל בן יאיר. הפרשה קרתה בשנת 1997 אבל אמנון רובינשטיין,שהיה שר המשפטים, כתב במאמר משנת 2007 שהפרשה עדיין חיה וקימת ("פרשת רפול חיה וקיימת" פרסום אלקטרוני באתר http://amnonrubinstein.com ).
2. היועץ אליקים רובינשטיין החליט למחוק קובלנה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד יהודה שפר על הגשת תצהיר כוזב לבית המשפט בנימוק שהעבירה בוצעה בקשר למילוי תפקידו כעובד מדינה. ההחלטה היא בעלת אופי ציבורי והיתה ראויה לעמוד למבחן ציבורי ("שפר - כל פרשת הפטור מהליך משמעתי" פרסום אלקטרוני באתר http://azriel.co.il ).
3. בפרשת האי היווני החליט היועץ מזוז לא להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה אריאל שרון. בגץ גם כאן סירב לבחון את שיקולי היועץ המשפטי. ברור כי היה משקל בהחלטת היועץ לכך שהוצאת כתב אישום משמעותה העברת ראש ממשלה נבחר מכהונתו בטרם נמצא אשם, והחלטה כזאת יש לה אופי ציבורי וחיבת לעמוד לבקורת ציבורית.
4. היועץ מזוז החליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט. החלטתו זאת הביאה להתפטרות ראש הממשלה הנבחר. בציבור התקבל הרושם כי ההחלטה הזאת נתקבלה באיחור רב מדי, וברור שהיועץ התלבט זמן לא מועט לפני שקיבל את ההחלטה הזאת בגלל המשמעות הציבורית שלה.
מבין חמש ההחלטות שנמנו במאמר זה כאן שתים הוכחו בבית משפט כשגויות. בנוסף להחלטות מהסוג שנזכר לעיל כיום הנוהג הוא, שאם היועץ חושב שפעולה ממשלתית אינה ראויה, למרות שאינה נוגדת את החוק, מאותו הרגע, הלכה למעשה, היא אינה חוקית ( אתר ויקיפדיה בערך היועץ המשפטי לממשלה ). כאשר היועץ המשפטי טועה אין מי שיתקן אותו, והציבור, שאמור להיות הריבון במשטר דמוקרטי, מוצא את עצמו שבוי בידיו של אדם שלא נבחר על ידי הציבור שאין עליו כיום כל מנגנון בקורת לתקן את המעוות. נשאלת איפוא השאלה, מה ניתן לעשות כדי למנוע מצבים כאלה, ולהלן תשובה אפשרית לשאלה.
בגץ הוא כתובת מתאימה לעתירות רק בענין שיש בו שיקולים חוקיים אבל אינו כתובת מתאימה לעתירות בענין שיש בו שיקולים ציבוריים. הכתובת לעתירה בענין המכיל שיקולים ציבוריים צריכה להיות ציבורית, אבל צריכה להיות לא קשורה למימשל. ניתן להרכיב מועצה מיוחדת, שתקרא המועצה הציבורית ליועץ המשפטי לממשלה. מועצה זאת תהיה מנותקת מהמימשל, ובפניה יהיה ניתן לעתור על החלטות של היועץ המשפטי לממשלה. יש צורך במועצה כזאת רק בגלל העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה מקבל החלטות לבדו ללא כל אפשרות ערעור עליהן, והיא תהווה מעין דירקטוריון ציבורי מעליו. החלטות ממשלה, למשל, הן החלטות המתקבלות על ידי קבוצת אנשים וכפופות לבקורת של הכנסת, ולכן המועצה המוצעת אינה פורום מתאים לדיון בהחלטות מימשליות אחרות.
המועצה הציבורית ליועץ המשפטי לממשלה המוצעת תהיה אל-ממשלתית, ותורכב מחמישה אנשי ציבור בלתי תלויים בממשלה ובעלי סיווג מתאים. המועצה הזאת תשמש מצד אחד מנגנון בקרה על החלטות של היועץ המשפטי לממשלה, אשר יש להן פן ציבורי, כגון החלטות להגיש כתב אישום, המביא להתפטרות נבחר ציבור לפני משפט, או וויתור על הגשת כתב אישום נגד אישים כאלה. חשוב לקבוע שהגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור, המחיבת פיטוריו בטרם משפט, תחייב אישור של המועצה המוצעת. מצד שני המועצה תשמש ליועץ גיבוי ציבורי להחלטות שאינן פופולריות, ותוכל להגן על היועץ המשפטי לממשלה מפני פיטורים שרירותיים מצד ממשלה חזקה ( חשוב לעגן זאת בחוק ).
להלן הצעה להרכב הועדה הבוחרת את חברי המועצה המוצעת. ההרכב המוצע הזה נבחר כדי להבטיח אי תלות של המועצה במימשל:נציג הממשלה, נציג הכנסת מן האופוזיציה, שופט בדימוס ( שופט מחוזי או שופט עליון ), נציג המוסדות האקדמים ( פרופסור למשפטים בדימוס ), מבקר המדינה בדימוס ( ואם אין כזה אז המבקר המכהן ).
ההרכב המוצע לועדת הבחירה נותן סיכוי טוב שחברי המועצה הציבורית ליועץ המשפטי לממשלה אכן יהיו בלתי תלויים במימשל.
יוסף יעלי הינו בוגר הטכניון, ובעל תואר Ph.d בפיזיקה מהטכניון. עבד ברפאל ובאלביט בהנדסת אופטיקה כחוקר, כמנהל, כמהנדס מערכת וכמדען בכיר. לימד בבתי ספר ובמוסדות אקדמים בארץ ובחו"ל. כעת גימלאי, מתנדב בקהילה ועוסק בהנדסת מערכות חברתיות.
