אפרודיטה היוונית נקראה ברומא ונוס, שמה מקושר לכוכב ונוס, שהוא כוכב בוהק במיוחד ומרהיב ביופיו, בשל האור הרב שהוא מפיץ בקרניים אשר נראה כאילו הן יוצאות ממנו בצורה של מחומש. ניתן לראותו בבירור כוכב זה בשמיים גם בלילות בהם שאר הכוכבים פחות נראים. זהו הכוכב היפה והבולט ביותר שנראה כאשר נישא ראשינו לשמיים, וצורתו זו מתאימה לתכונות המשויכות לאפרודיטה, אלת היופי והאהבה.
במפה האסטרולוגית כוכב ונוס מייצג את האופן שבו אנו אוהבים ואת הפן הנשי באישיותינו.
אפרודיטה ההיסטורית פולחנה של האלה אפרודיטה לא החל יש מאין. בעבר הקדום נוכל לפגוש מסורת עתיקת יומין של פולחן אלה. נוכל למצוא פולחן זה החל מצלמיות פריון בדמות נשים מלאות מתקופות פרה-היסטוריות המתוארכות לעשרות אלפי שנים, עבור דרך איזיס המצרית, אישתאר הבבלית ואשתורת הפיניקית. דמות האלה הייתה מקור לפולחנים רבים ושונים בהיקף גדול הן של זמן והן של מקום. לאפרודיטה היוונית, כמו גם אלות נוספות, שורשים בעבר הרחוק.
לאפרודיטה, יותר מן האלות היווניות האחרות, ישנם סימנים ברורים המראים על מוצאה מאלות מזרחיות שקדמו לה. אפרודיטה, לדוגמא, חולקת עם אשתורת הפיניקית סמלים רבים, שכן בפולחנה של אשתורת, כמו של אפרודיטה, היה טקס של האכלת יונים, קיום יחסי מין, וגם סימלה של אשתורת הוא סמל כוכב נוגה, הכוכב המחומש של אפרודיטה.
בניגוד למרבית התרבויות הקדומות בהן שלטת אלה נשית אחת, ביוון ישנן אלות רבות ושונות. ישנן מספר אלות, ביניהן הרה, אתנה, ארטמיס ועוד, כאשר כל אחת מהן אוחזת בשרביט אחרת ומייצגת פן אחר במהות הרחבה של האישה: האישה האם, האחות, הלוחמת ועוד. אפרודיטה, אם כן, אינה אלה-נשית במובן הרחב והרגיל של המילה. אפרודיטה, האלה היפה והנחשקת, מייצגת פן מסוים מאוד בנשיות. היא מייצגת את הפן הנשי-מיני, את התשוקה, אולי את האידיאל הנשי כפי שהוא נתפס בעיני הגברים... היא מייצגת את הרגע הראשון של התלהטות היצרים בין גבר ואישה, את האישה הרעננה ואת רגעי ההתאהבות הראשונים. אפרודיטה אחראית על רגע ההפריה במובן היצרי שלו, אולם כאשר תהפוך הנערה הנחשקת לאם, פטרוניתה תהיה אלה אחרת. בתוך תפקידה זה סיפורי המיתולוגיה אינם מספרים רק על יופייה הרב, הם גם אינם מהססים להציג את אפרודיטה כקנאית ובוגדנית, בדיוק כפי שהתלהטות התשוקה בין גבר ואישה אינו רק אקט טהור אלא גם בעל גוונים פיקנטיים יותר.
בתחילת פולחנה הייתה אפרודיטה אלת פריון, שממלכתה כללה את כל הטבע, החל מממלכת החי, דרך עולם הצומח ועד לאדם. לאחר מכן הפכה להיות ספציפית יותר, היא הפכה להיות אלת האהבה כשתפקיד זה כולל את המובן הגבוה ביותר של המילה, האהבה האלוהית והנשגבת, אך גם את המובנים הנמוכים יותר שלה, עד לתאוות בשרים וזנות. איים שונים ביוון התייחסו למאפייניה השונים ולפניה השונות של האישה והאהבה, ובהתאם שמה השתנה וצורת הפולחן התאימה לתפיסה המקומית של האלה. למשל: אפרודיטה אורניה, מלשון אורנוס, היא אפרודיטה השמימית, אלת האהבה האידיאלית והטהורה; אפרודיטה גנטריקס, או נימפאה, היא האלה שאחראית על הניצוץ המוביל לנישואין, אליה רווקות ואלמנות התפללו על מנת למצוא בעל; אפרודיטה פנדמוס, ייצגה את האהבה השכיחה אשר כל אדם יכול לחוות אותה; ואילו אפרודיטה פורנה (Porne) היתה אלת התשוקה, פטרונית הזונות. ואלו הם רק אחדים מפניה הרבות של אפרודיטה, אשר לרוב הופיעה כאשר היא מלווה על ידי בניה ארוס (תשוקה) והימרוס (געגועים) המשלימים את פעולתה.
ישנם סיפורים שונים המתייחסים ללידתה של אפרודיטה, חלקם אף סותרים זה את זה. כך יוצא שאפרודיטה בעלת כמה סיפורי-לידה בהם בכל פעם היא מיוחסת לאב אחר, נולדת במקום אחר ונישאת לבעל אחר. השאלה מי היה אביה של אפרודיטה לא תהיה רק שאלה רכילותית, אלא שאלה פוליטית עדינה. פירוש הדבר יהיה לאיזה מעמד היא משתייכת, מה מקומה בפנתאון (מושב האלים היווני)? האם התשוקה מקובלת, נערצת ונאהבת על ידי אדם ואל? או האם היא נחשבת לבת צדדית בלתי חשובה וחסרת כוח? בנוסף, המיתולוגיות השונות המספרות על לידתה של אפרודיטה אינן רק סיפור לידה. מוצאה של אפרודיטה עתיד להאיר אור על התייחסות היוונים הקדמונים לתשוקה ומקומה בחייהם.
אין כוונתי ללכת לאיבוד בשאלה האם הייתה בתו של אורנוס או של זאוס. אם נסתכל דרך עיני היוונים נראה כי אין צורך לבחור בין סיפור לידתה של אפרודיטה מקצף הגלים לבין סיפור לידה על האולימפוס, בת לזאוס ודיוני. אפרודיטה כוללת את כל הפנים בתוכה, בדיוק כפי שהתשוקה שבתוכנו מגלה לעתים זוויות שונות. כל סיפור מיתולוגי מעלה בפנינו זווית אחרת של האלה ומאפשר לנו להכיר עוד פן בה.
על מנת לקבל תמונה מלאה יותר על עולמם הדתי של הקדמונים, כאשר אנו ניגשים לבדוק את המיתולוגיה היוונית יש להביא בחשבון כי נידרש גם למעט ידע על אסטרולוגיה, אסטרונומיה ומדעי הטבע. הסיבה לכך היא שבתקופות העתיקות, ביוון כמו גם ברומא, המיתולוגיה, האסטרונומיה, האסטרולוגיה והטבע נתפסו כיחידה אחת בלתי נפרדת.
לכל אחד מן האלים היווניים יוחס אחד מכוכבי הלכת. מאפייני האל ומאפייני הכוכב מתאימים זה לזה ואף מטילים אור זה על זה. בנוסף, הקוסמולוגיה היוונית באה להסביר לנו לא רק את בריאת העולם והתפתחותו בעבר, אלא גם את סדרי הגרמים השמימיים ותופעות הטבע כפי שהם מתנהלים כיום. כך, למשל, אחד מסיפורי לידתה של אפרודיטה מספר שכאשר עלתה מן הים והגיעה לאי קפריסין, כל מקום בו נגעו כפות רגליה הצמיח עשב, החיות נהרו אחריה והחלו להופיע, השפעתה חדרה אליהם והם החלו להזדווג. סיפור זה מציג אירוע שקרה בעבר הרחוק, את בואה של אפרודיטה אל העולם, אולם סיפור זה גם מסביר את תופעת האביב, תהליך החוזר על עצמו מדי שנה. סיפורי המיתולוגיה באים, אם כן, לא רק לתת סיפור בריאה השייך לעבר, אלא גם להסביר את תפקידם של האלים החוזר וממשיך להתקיים עד היום הזה.
מעניין? רוצים לדעת עוד? בקרו בפורטל הורוסקופ
כל הזכויות שמורות @ פורטל הורוסקופ
