לשון החוק קובעת באשר למסירת מידע הנוגע לזכויות במקרקעין, כי "ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל המעוניין בקרקע, לפי בקשתו, תוך 30 ימים, מידע בדבר התוכניות הנוגעות לקרקע". כמו כן תמסור הוועדה תנאים החלים על הקרקע, ומידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה"
עוד נקבע, כי "על קרקע שבמרחב התכנון של הוועדה המקומית ניתן לבקש מידע שונה, כמו שטחה של קרקע שאינו מיועד לצרכי ציבור, זכויות בנייה, מגבלות בשימוש ועוד.
במקרה שהיה מסרה עירייה לרוכשי שטח קרקע, ערב התקשרותם בהסכם הרכישה, כי ניתן לבנות עליו יחידות דיור. הרוכשים הסתמכו על המידע שהציג בפניהם מנהל ההנדסה בעיר והשלימו את הרכישה. אלא שלאחר שנרכשה הקרקע והרוכשים ביקשו לממש את זכויותיהם בה, גילו כי בהעדר פיתוח ותשתיות באזור לא ניתן יהיה לקבל היתר בנייה בעתיד הנראה לעין.
הרוכשים תבעו את העירייה בשל יצירת "מצג שווא רשלני" ודרשו השבת מלוא סכום העסקה. לטענתם, הם לא היו מבצעים את הרכישה אם היון יודעים כי זה המצב.
בפסק-דינו של בית-המשפט נקבע, כי "רשות מקומית חבה חובת זהירות, ברמה העקרונית, כלפי הציבור הפונה אליה לקבלת אינפורמציה. תמציתה של חובה
זו הינה, כי הרשות המקומית וכל הפועלים מטעמה חבים חובה שלא להתרשל באספקת המידע ועליהם לנהוג בזהירות סבירה ולספק מידע אמיתי, מדויק ומהימן".
עוד קבע בית-המשפט, כי לרשות מקומית "חובה למסור מידע לכל המעוניין בקרקע. חובה זו הוטלה על רשות התכנון המקומית כמי שברשותה מאגר מידע הנאסף ונשמר על ידה, אגב מילוי תפקידה. בקיום חובה זו על הרשות לפעול, כאמור, בזהירות סבירה תוך צפייה כי המבקשים יסתמכו על המידע הנמסר להם על ידה"
עם הגשת התביעה הוסיפה העירייה הערה לתדפיסי המידע המופקים על-ידה, לפיה לא יינתנו היתרי בנייה בעתיד הנראה לעין. אותה הערה שכנעה את בית-המשפט כי ניתן היה, במאמץ קל בלבד, למנוע את הטעייתו של הציבור המסתמך על המידע.
בפסק הדין נקבע, כי התובעים זכאים "לפיצוי בגין ההפרש שבין המחיר אותו שילמו למוכר עבור החלקה על פי חוזה המכר ובין שוויה הריאלי של החלקה באותו מועד, דהיינו במועד שבו הציגה בפניהם העירייה, על דרך המחדל, מצג שווא רשלני שעליו הסתמכו, באשר לזמינות המימוש של זכויות הבנייה".
באותו מקרה חייב את העירייה לשלם לרוכשים 245 אלף דולר מתוך 300 אלף דולר ששולמו על-ידם עבור המקרקעין.
מצג שווא
במקרה אחר נמצאה הוועדה המקומית אחראית ברשלנות בשל מצג שווא שהציגה בפני הרוכשים. באותו מקרה, הסתמכו הרוכשים על מצג רשלני שנמסר להם באשר להיקף זכויות הבנייה במקרקעין אותם רכשו. בדיעבד התברר להם כי היקף הבנייה המותר באותם מקרקעין עומד על מחצית מההיקף שהציגה בפניהם הוועדה. בית-המשפט העליון קבע באותו מקרה, כי הרוכשים זכאים לפיצוי מיידי הוועדה המקומית בגין מצג השווא הרשלני שנעשה כלפיהם.
מכאן עולה כי גם אם כשלתם בעסקת מקרקעין שלא באשמתכם, לא תעמדו בהכרח בפני "שוקת שבורה". כאשר האשם נעוץ באחר, ובכלל זה רשויות התכנון עצמן, לא מן הנמנע לשקול קבלת פיצוי מתאים. אם גיליתם שביצעתם עסקה כושלת כדאי לבדוק מה מקורו של המידע השגוי שקיבלתם, האם נעוץ הדבר ברשלנות שלכם או באשמו של אחר המצוי בין המסמכים?
המחבר הינו עו"ד, חבר וועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי-הדין. תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
www.rnc.co.il
www.rnc.co.il
