הפחתת חבויות תוך פיצול סוגי ההכנסות כעצמאי 

בטרם מסתיימת לה שנת המס 2010, מבוטחים שהם עובדים עצמאיים, חייבים לבחון את ההכנסה המדווחת למוסד לביטוח לאומי.

מומלץ לבדוק את ההתאמה בין המעמד האמיתי של המבוטח לבין ההכנסות המוצהרות, הנכללות בבסיס הכנסתו כעובד עצמאי, כדי למנוע שלילת גמלאות או כדי למנוע תשלומי כפל לביטוח הלאומי.

עצמאי, שחלק מהכנסותיו, הינן מכוח "צו סווג מבוטחים וקביעת מעבידים"

אם לעובד עצמאי יש הכנסות שמהן מנוכים דמי ביטוח כעובד שכיר, כמתחייב מ"צו סווג מבוטחים וקביעת מעבידים" אין לכלול הכנסות אלו כהכנסות של עובד עצמאי. כדי להימנע ממצב של כפל דמי ביטוח על אותן הכנסות בשנה השוטפת (וגם בשנים קודמות), פעם אחת כעובד שכיר לפי הצו, ופעם שנייה מההכנסה המדווחת ממקור עצמאי למס, יש להעביר לפקיד הגבייה בסניף הביטוח הלאומי את אישור מקבל השירות על ניכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות, כדי שיפחית מהשומה או ההכנסה המדווחת כעובד עצמאי, את ההכנסות שמהן נוכו דמי ביטוח.

לדוגמה:

עובד עצמאי משלם מקדמות עפ"י הכנסה שנתית של 300,000 ש"ח מתוכן 100,000 ש"ח, הינן הכנסות כמרצה במכללה, שבגינן מנוכים דמי ביטוח מכוח הצו. יש למסור לביטוח הלאומי טופס 806 (אישור שנתי על ניכוי מס הכנסה מתשלומים המחייבים ניכוי מס במקור).

המבוטח יחויב בדמי ביטוח כעובד עצמאי על- 200,000 ש"ח, בלבד.

שכר דירקטורים

על פי חוות דעת של המוסד לביטוח לאומי יש לראות בהכנסת "חבר דירקטוריון" כהכנסה שמקורה בסעיף 2 (10) לפקודת מס הכנסה.

היינו, כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, על כל המשתמע מכך. המהות הינה כי הכנסה זו נחשבת כ"הכנסה פאסיבית".

כלומר, אם לעובד עצמאי נכללה בשומה הכנסה כחבר דירקטוריון, יש להפחית הכנסה זו מסך הכנסתו כעצמאי בשומה זו. אותה הנחייה חלה גם על הכנסה המוצהרת בשנה השוטפת.

לדוגמה:

הכנסה השנתית ממשלח יד 300,000 ש"ח

הכנסה שנתית כחבר דירקטוריון 250,000 ש"ח.

סה"כ ההכנסה בשומה, כעצמאי 550,000 ש"ח.

 על פי אישור מרואה חשבון, מיועץ מס או מפקיד השומה המבוטח יחויב כעובד עצמאי על פי הכנסה של 300,000 ש"ח בלבד.

בגין הכנסתו כחבר דירקטוריון יחויב בדמי ביטוח בשיעור של 12% (במקום 16.23%) בלבד, בניכוי 25% מהשכר הממוצע במשק.

נציין כי מנגד, ההכנסה כחבר דירקטוריון לא תובא כמובן בחשבון בקביעת גמלה מחליפת שכר (דמי לידה, דמי פגיעה, תגמולי מילואים וכו').