אחד הדברים המפתיעים שאני מגלה בקמפיינים רבים ,היא הקלות הבלתי נסבלת שבהם נגמעים מיליוני שקלים תוך שבועות לערוצי פרסום שאינם מכווני תוצאות ושאין בהם ניטור על המתרחש.
חברות רבות נוטות לקצוב אחוז מסויים מהמחזור או מהרווחים של שנת פעילות בסכין חדה לתוך תקציב השווק והפרסום. ומנגד, לכשתקציב זה מופנה לערוצי המדיה ,ניכרת 'תופעת העדר' בהליך קבלת ההחלטות .היצירתיות והבקרה על הכוונת ההשקעה בפרסום יוצאת ל'שנת שבתון' .
מעטים מדי הם המקרים בהם מפרסמים יורדים לפרטים אודות אחוז חשיפה אפקטיבי מבוקש: צרכנים שהגיבו בפעולה למודעה . לרוב מחוסר נתונים או עניין ,מועדפת המדיה שלה נתוני חשיפה 'ידועים' של מאזינים או צופים ,אך כיום לא די בכך.
לצערי ,קיימים מקרים רבים מדי (למאה ה-21) בהם קמפיינים סובלים מחוסר מיקוד,זיהוי לקוי של קהלי היעד,טשטוש בין קמפיין תדמיתי לבין קד"מ ובסופו של דבר החברה נגררת לתבנית של 'כיבוי שריפות' ותגובה למתחרים.
לאחרונה ניכר כי הטכנולוגיה משפיעה מאוד על הפרסום ,בו מועדפת מדיית האינטרנט על פני ערוצי המדייה המסורתיים(שלטים וטלויזיה), בה מקבל המפרסם אומדן אמיתי ולא משוער כפי שהיה נהוג עד היום של מידת החשיפה והתגובה של הלקוחות בעצם ה'הקלקה' על הבאנר.
הטכנולוגייה משפיעה גם על הטיית תקציבים לתחום הסלולאר ,בה ניתן כיום להפיץ תכנים רלבנטיים, לקהלי היעד של המפרסם ,במקום ההתכנסות:לצד שילוט,מתחם החנויות או אירועי קד"מ ובעיקר בתזמון הנכון : כאשר הצרכן מגיע לפגוש את המוצר במהלך קניות או אירוע.
ערוצי מדייה אלו מאפשרים להפיץ תוכן(וידאו,סאונד,תמונה,משחק ועוד) לסלולאר אל הנוכחים אם מתוך שלט או באמצעות דיילת העוברת בתוך הקהל. התוכן מועבר ללקוח על בסיס מיקום ובהסכמתו (בשונה משליחת SMS בשיטה 'עוורת').
הודות לטכנולוגייה זו,מהיום מפרסמים יודעים בדיוק כמה לקוחות הסכימו לקבלת תוכן הודות לדו"ח מעודכן אותו המפרסמים מקבלים בתום הקמפיין או אירוע הקד"מ, אודות כמות הצרכנים שהביעה הסכמה לקבלת התוכן לסלולאר.למעשה מדובר באמצעי חדשני למדידת הרייטינג בשילוט חוצות המאפשר לנתח ההצלחה לפי מיקום גיאוגרפי.
לטכנולוגייה זו שתי עוצמות עיקריות:חדירה אל הסלולארי של הצרכן בעיתוי ובמיקום הנכונים וכן יכולת המפרסם לדעת מהי מידת ההצלחה של התקציב הפרסומי ולא רק השערה לגבי מידת החשיפה.
בכך מתקיימת בקרה על התוצאה ולא רק על ההוצאה.
חברות רבות נוטות לקצוב אחוז מסויים מהמחזור או מהרווחים של שנת פעילות בסכין חדה לתוך תקציב השווק והפרסום. ומנגד, לכשתקציב זה מופנה לערוצי המדיה ,ניכרת 'תופעת העדר' בהליך קבלת ההחלטות .היצירתיות והבקרה על הכוונת ההשקעה בפרסום יוצאת ל'שנת שבתון' .
מעטים מדי הם המקרים בהם מפרסמים יורדים לפרטים אודות אחוז חשיפה אפקטיבי מבוקש: צרכנים שהגיבו בפעולה למודעה . לרוב מחוסר נתונים או עניין ,מועדפת המדיה שלה נתוני חשיפה 'ידועים' של מאזינים או צופים ,אך כיום לא די בכך.
לצערי ,קיימים מקרים רבים מדי (למאה ה-21) בהם קמפיינים סובלים מחוסר מיקוד,זיהוי לקוי של קהלי היעד,טשטוש בין קמפיין תדמיתי לבין קד"מ ובסופו של דבר החברה נגררת לתבנית של 'כיבוי שריפות' ותגובה למתחרים.
לאחרונה ניכר כי הטכנולוגיה משפיעה מאוד על הפרסום ,בו מועדפת מדיית האינטרנט על פני ערוצי המדייה המסורתיים(שלטים וטלויזיה), בה מקבל המפרסם אומדן אמיתי ולא משוער כפי שהיה נהוג עד היום של מידת החשיפה והתגובה של הלקוחות בעצם ה'הקלקה' על הבאנר.
הטכנולוגייה משפיעה גם על הטיית תקציבים לתחום הסלולאר ,בה ניתן כיום להפיץ תכנים רלבנטיים, לקהלי היעד של המפרסם ,במקום ההתכנסות:לצד שילוט,מתחם החנויות או אירועי קד"מ ובעיקר בתזמון הנכון : כאשר הצרכן מגיע לפגוש את המוצר במהלך קניות או אירוע.
ערוצי מדייה אלו מאפשרים להפיץ תוכן(וידאו,סאונד,תמונה,משחק ועוד) לסלולאר אל הנוכחים אם מתוך שלט או באמצעות דיילת העוברת בתוך הקהל. התוכן מועבר ללקוח על בסיס מיקום ובהסכמתו (בשונה משליחת SMS בשיטה 'עוורת').
הודות לטכנולוגייה זו,מהיום מפרסמים יודעים בדיוק כמה לקוחות הסכימו לקבלת תוכן הודות לדו"ח מעודכן אותו המפרסמים מקבלים בתום הקמפיין או אירוע הקד"מ, אודות כמות הצרכנים שהביעה הסכמה לקבלת התוכן לסלולאר.למעשה מדובר באמצעי חדשני למדידת הרייטינג בשילוט חוצות המאפשר לנתח ההצלחה לפי מיקום גיאוגרפי.
לטכנולוגייה זו שתי עוצמות עיקריות:חדירה אל הסלולארי של הצרכן בעיתוי ובמיקום הנכונים וכן יכולת המפרסם לדעת מהי מידת ההצלחה של התקציב הפרסומי ולא רק השערה לגבי מידת החשיפה.
בכך מתקיימת בקרה על התוצאה ולא רק על ההוצאה.
משה שרת הינו בעלים ומנכ"ל משותף בחברת Media2Go המספקת שירותי הפצת תכנים מגוונים לסלולארי של הנוכחים על בסיס מיקום:תכנים רלבנטיים לקהל היעד של המפרסם בתזמון ובמיקום האפקטיביים.
http://www.media-2go.net
http://www.media-2go.net