בבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים
המבקש: אברהם גולדנברג ת.ז. 055978423
משדרות ירושלים 65 דירה 5 בתל - אביב
ע''י עו''ד בוירסקי איתן
סמטת כנען מס' 10 בקרית ביאליק
טל 0508249119 :
- נ ג ד -
המשיבה: קואופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ
חברה ציבורית שעיסוקה: רשת סופרמרקטים, שיווק מזון
הכתובת: רח` ההגנה 19 י-ם מיקוד 97851
טלפון 02-5410666 :
בקשה בכתב לאישור תובענה כתובענה ייצוגית
1. המבקש מתכבד בזאת להגיש לבית הדין הנכבד, בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית מכוח סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן : "החוק" ), ועל פי סעיף 10 (1) לתוספת השנייה לחוק. כתב התובענה האישית מצ"ב ומהווה חלק בלתי נפרד מבקשה זו.
2. בית הדין מתבקש בזאת כדלקמן :
2.1 לאשר את התובענה נשוא בקשה זו על כל נספחיה, כתובענה ייצוגית.
2.2 לקבוע בהתאם לסעיף 10 (א) ו14 (א)(1) לחוק, את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית בהתאם להגדרה המפורטת בסעיף 4.4 להלן.
2.3 להגדיר בהתאם לסעיף 14(א)(3) לחוק, את עילות התובענה והשאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות לחברי הקבוצה המיוצגת כפי שמוגדר בסעיף 4.4 להלן. ("הקבוצה המיוצגת"), כמפורט בבקשה זו.
2.4 לקבוע בהתאם לסעיף 14(א)(2) לחוק, את המבקש כמבקש מייצג ואת עו"ד בוירסקי איתן כב"כ המייצג את כל חברי הקבוצה המיוצגת.
2.5 ליתן צו המורה למשיבה לגלות בתצהיר, כל מסמך כללי ו/או ספציפי, לרבות תדפיסי נוכחותו והסכמי עבודה אישיים, המעידים על מספרם המדויק של חברי הקבוצה המיוצגת וההיקף המדויק של שעות העבודה בהן עבדו במהלך התקופה הרלוונטית, בין היתר באופן שיאפשר לחשב את השעות הנוספות המגיעות להם בגין עבודתם בתקופה הרלוונטית, על פי הגדרתן בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951 (להלן "חוק שעות עבודה ומנוחה").
2.6 ליתן צו המורה למשיבה לפרסם הודעות לחברי הקבוצה, בהתאם לסעיף 25 לחוק, לרבות הודעה על אישור התובענה כתובענה ייצוגית ולקבוע כי המשיבה תישא בהוצאות הפרסום.
2.7 לקבוע בהתאם לסעיף 14(א)(4) לחוק, את הסעדים כמפורט בבקשה זו.
2.8 לפסוק ע"פ סעיף 22 לחוק גמול לתובע הייצוגי כמפורט בבקשה זו.
2.9 לקבוע בהתאם לסעיף 23 לחוק את שכר טרחתו של ב"כ המבקש ולחייב את המשיבה בהוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד בצירוף מע"מ כדין.
3. כל ההדגשות בבקשה זו הינן של הח"מ, אלא אם צוין אחרת.
4. הצדדים:
4.1 המבקש הינו אזרח ותושב ישראל ובמקצועו סגן מנהל בתחום של ניהול קמעונאי. המבקש היה עובד שכיר של המשיבה ועבד מטעמה כסגן מנהל בסניף מיסטר זול גבעת זאב כשנה ושלושה חודשים, ובסניף מיסטר זול גבעת אורנים בירושלים כשלושה חודשים נוספים, בתקופה 30 ביוני 2009 ועד 18 באוקטובר 2010 (סה"כ כ-שנה וחצי).
4.2 המשיבה הינה חברה ציבורית שעיסוקה רשת סופרמרקטים, בפריסה ארצית . על פי הפרסומים אודותיה, המשיבה הינה בעלת 55 סניפים בכל רחבי הארץ ומעסיקה כ-1500 עובדים במהלך שנת עבודה.
4.3 בין המבקש לבין המשיבה התקיימו יחסי עובד מעביד וזאת בהתאם לחוזה שנחתם בין המבקש למשיבה בתאריך 01 ליולי 2009 , ומצורף לבקשה זו כנספח "א" ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה. (להלן החוזה). לעניין זה ראה גם את תלושי השכר המצורפים לבקשה זו כנספח "ב" ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה.
4.4 הקבוצה המיוצגת:
כל מנהלי הסניפים, וסגני המנהלים אשר התקיימו בינם לבין המשיבה יחסי עובד מעביד, החל מ-7 שנים מלאות- עובר ליום הגשת בקשה זו לבית הדין הנכבד, ועד ליום קבלת פס"ד חלוט בתובענה נשוא הבקשה דנן (להלן: התקופה הרלוונטית"), אשר בגין עבודתם בתקופה הרלוונטית, היו זכאים לגמול שעות נוספות עפ"י כל דין ובמיוחד על פי הגדרתן בחוק שעות עבודה ומנוחה, לרבות האמור בסעיפים: 1, 2, 4, 16, ו-17 לחוק זה, ולמרות זאת קיבלו גמול שעות נוספות נמוך יותר מהמגיע להם, בעקבות תחשיב שעות נוספות גלובליות שבצעה המשיבה באופן שונה מהנדרש עפ"י דין - כמפורט לעיל ולהלן (להלן "הקבוצה המיוצגת").
5. עיקרי התובענה
להלן תמצית עיקרי התובענה:
5.1 עניינה של תובענה זו הינו תשלום בחסר של המשיבה לעובדיה מנהלי הסניפים וסגניהם, בגין שעות נוספות כתוצאה משיטת חישוב עצמאית ובלתי חוקית שפיתחה המשיבה לעצמה, מתוך הסתמכות על סע' 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 .
5.2 על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשלום בגין שעות נוספות מתבצע על בסיס תחשיב יומי כפי שיפורט בהמשך (להלן "השיטה החוקית"). חרף ההגדרות הברורות לחישוב השעות הנוספות על פי השיטה החוקית , קראה המשיבה דרור לעצמה ובנתה שיטת חישוב עצמאית שבה השעות הנוספות מחושבות על בסיס תחשיב חודשי, שאין כל קשר בינה לבין השיטה החוקית (להלן "השיטה העצמאית").
5.3 כתוצאה מהפעלת השיטה העצמאית, התמורה בגין שעות נוספות ששולמה לחברי הקבוצה המיוצגת ובכללם המבקש, הייתה נמוכה מהמגיע להם עפ"י דין.
5.4 המשיבה התעלמה מחובתה לשלם לעובד רכיב של שעות נוספות גלובליות, כתחליף להסדר החוקי לעניין השעות הנוספות, כל עוד מדובר ברכיב נפרד אשר חושב באופן שאינו מפחית מהגמול שהיה משתלם לעובד לפי החוק (דב"ע מד/3-34 בנק ישראל נ' דוד אלון, פד"ע טז, 76) .
6. עילות התובענה
תשלום בחסר עבור שעות נוספות גלובליות
6.1 בתאריך 29.06.09 המבקש החל לעבוד אצל המשיבה כסגן מנהל סניף מיסטר זול, ועסק בכל ההיבטים המקצועיים של הפעלת הסניף.
6.2 עם תחילת עבודתו אצל המשיבה, הוחתם המבקש על "הסכם עבודה אישי ומיוחד" (נספח א' לבקשה זו)
6.3 בסעיף 7 (ד) (ראה נספח א' לבקשה זו) נרשם "בנוסף למשכורת העובד יקבל כל חודש סך של 1,500 (אלף וחמש מאות) ש"ח ברוטו כתמורה מלאה והוגנת עבור עבודה בשעות נוספות ובימי מנוחה וחג והעובד לא יהיה זכאי לקבל כל תמורה ו/או תשלום נוסף מכל סוג שהוא, מעבר למפורט במפורש בהסכם זה. העובד מתחייב לעבוד בממוצע לפחות 50 שעות נוספות לחודש."
6.4 המשיבה עשתה כך מתוך הסתמכות על סע' 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951
6.5 בכל חודש שולם למבקש שכר הכולל את המרכיב "שעות נוספות גלובליות" על סך של 1,500 (אלף וחמש מאות) ש"ח על פי תלוש השכר שהוגש למבקש מדי חודש בחודשו (נספח "ב" לבקשה זו).
6.6 התעריף לשעת עבודה רגילה כפי שקבעה המשיבה, הינו 29.57 ש"ח (עשרים ותשעה ש"ח וחמישים ושבע אגורות) .
6.7 המשיבה יצרה בכך "שיטה עצמאית" תוך מתן פרשנות קלוקלת לסע' 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.
6.8 חוק שעות עבודה ומנוחה קובע בין היתר כדלקמן:
ראה הסעיף בחוק.
6.9 לשיטתה פטרה המשיבה עצמה מתשלום בגובה 1.25 מהשכר הרגיל בעד שתי השעות הנוספות הראשונות והעמידה את התשלום עבור השעות הנוספות כזהה לתשלום עבור שעות רגילות. וזאת בסתירה מוחלטת לחוק ולפסיקה (חוק שעות עבודה ומנוחה סעיף 16 ) ו- (דב"ע מד/3-34 בנק ישראל נ' דוד אלון, פד"ע טז, 76 .
6.10 עם סיום עבודתו אצל המשיבה ניגש המבקש לבדוק את הסכומים המגיעים לו בגין פיטוריו מעבודתו אצל המשיבה וגילה להפתעתו כי המשיבה פיתחה לעצמה שיטה עצמאית ובלתי חוקית לתשלום מופחת בגין עבודתו אצל המשיבה בשעות נוספות.
6.11 המשיבה כשלה בקיום הנדרש על פי החוק, ביחס לתשלום עבור שעות נוספות גלובליות בכך ששילמה למבקש עבור שעות אלו כאילו היו שעות רגילות וכאילו חודש עבודה הינו בן 235 שעות עבודה.
6.12 זאת ועוד: ידוע כי חוקי המגן חוקים שנכללים בדיני עבודה ונועדו להגן על זכויות העובדים- אינם מאפשרים לעובדים לוותר על זכויות מסוימות גם לא בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי.
7. נזקי המבקש והקבוצה.
נזקי המבקש
7.1 לצורך ביסוס העילות של המבקש נבדקו תלושי המשכורת המצורפים לבקשה זו כנספח "ב" שהמבקש קיבל מהמשיבה ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה.
"הסכם עבודה אישי ומיוחד" מצורף לבקשה זו כנספח "א" ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה.
7.2 הבדיקה בחנה את ההפרש בין התמורה ששילמה המשיבה למבקש עבור השעות הנוספות הגלובליות על פי "השיטה העצמאית" 1,500 ש"ח לחודש בלבד! בעוד שעל פי השיטה החוקית היה על המשיבה לשלם למבקש 1922.05 ש"ח. וזאת על פי חישוב של 40 שעות נוספות כפול 1.25 ובנוסף עוד 10 שעות נוספות כפול 1.50. סה"כ 65 שעות כפול 29.57 ש"ח .
נזקי הקבוצה
7.3 עד שבית הדין הנכבד ייתן צווים המורים למשיבה לגלות את המסמכים והחשבונות המתאימים ואת מספרם המדויק של המנהלים וסגני המנהלים שהועסקו ע"י המשיבה החל מ-7 שנים מלאות- עובר ליום הגשת בקשה זו לבית הדין הנכבד, ועד ליום קבלת פס"ד חלוט בתובענה נשוא הבקשה דנן (להלן: התקופה הרלוונטית"), ואז ניתן יהיה לערוך את החישוב המדוייק, אשר בגין עבודתם בתקופה הרלוונטית, היו זכאים לגמול שעות נוספות עפ"י כל דין.
7.4 אשר על כן, באופן זמני בלבד, קובע המבקש את גודל הנזק שנגרם לקבוצה עפ"י החישוב כדלקמן:
ערך הנזק הלכאורי שנגרם למבקש במשך שנה אחת שנבדקה הינו 5,064.6 ש"ח. על פי מס' הסניפים ופרסומי המשיבה עובדים בחברה כ-100 מנהלים וסגני מנהלים, הרי שבמהלך התקופה הרלבנטית (7 שנים) נגרם להם נזק לכאורי בסכום של 3,545,220 ש"ח .
7.5 לאחר גילוי המסמכים והחשבונות וככל שהדבר יתבקש, יתקן המבקש את סכום התובענה, בהתאם.
8. הטיעון המשפטי
8.1 סעיף 3 (א) לחוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו – 2006 קובע כדלקמן:
ראה הסעיף בחוק.
8.2 סעיף 10 (1) לתוספת השנייה קובע כדלקמן:
ראה הסעיף בחוק.
8.3 סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה קובע כדלקמן:
ראה הסעיף בחוק.
התובענה נשוא בקשה הינה תובענה של עובד כלפי מעבידו בענייני שכר עבודה ולפיכך לבית הדין הנכבד הסמכות הייחודית המלאה לדון בבקשה דנן.
8.4 המשיבה פעלה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה הקובע בין היתר כדלקמן:
ראה הסעיף בחוק.
אין כל ספק כי המשיבה התעלמה מהשיטה החוקית דלעיל והפעילה כלפי עובדיה שיטה אחרת ובלתי חוקית, אשר הסבה להם לכאורה נזקים רבים, כפי שמפורט בבקשה זו ובכתב התביעה המצורף אליה.
9. המשיבה ועובדיה השכירים
המשיבה הינה חברה גדולה וותיקה בתחום הקמעונאי ופועלת מזה עשרות שנים בתחום הסופרמרקטים תוך העסקת עובדים רבים בתפקידי ניהול סופרמרקטים ועוד. המשיבה אמורה להכיר ולקיים את חוקי העבודה ובמיוחד את חוקי המגן שהינם כידוע חוקים הנכללים בדיני העבודה ומטילים על מעביד את החובה להעניק לעובדיו תנאי עבודה מינימאליים מסוימים. כידוע מרבית חוקי המגן קובעים זכויות קוגנטיות ונועדו להגן על זכויותיהם של עובדים הן מפני המעבידים והן מפני ויתור של העובד עצמו על זכויותיו. אין חולק על כך כי שעות עבודה ומנוחה נמנה על חוקי המגן הללו.
אשר על כן ניתן היה לצפות מהמשיבה מעבר לחובתה על פי כל דין , שכארגון המיומן בהעסקת עובדים רבים, תגן ותשמור על עובדיה ולא תעשוק אותם, תוך התעלמות בוטה מאחד מחוקי העבודה הבולטים ביותר.
המבקש שם מבטחו בביה"ד הנכבד ובטוח שמעבר לנימוקים הנדרשים עפ"י דין לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, כפי שיימנו בסעיף 10 להלן, יראה ביה"ד את הדברים דלעיל בחומרה מיוחדת המתבקשת מכך שעסקינן בחברה המעסיקה עובדים רבים ושיש לצפות ממנה לשקיפות ולזהירות מוגברת בתחום קיום חוקי המגן, ובהתאם לחשיבות הציבורית העצומה שיש לעניינים אלו, במיוחד בתקופה זו, ושיינתן לכך ביטוי הן באישור הבקשה דנן והן בפסק דינו בסופו של יום.
10. הנימוקים לאישור התובענה כתובענה ייצוגית
מאחר ומתקיימים כל התנאים הנזכרים בחוק התובענות הייצוגיות התשס"ו 2006 כמפורט לעיל ולהלן, יש להורות על ניהול התובענה כתובענה ייצוגית:
10.1 תביעה עפ"י הוראות חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006
סעיף 3 (א) לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006 קובע כדלקמן:
סעיף 10 (1) לתוספת השנייה קובע כדלקמן:
סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה קובע כדלקמן:
ראה הסעיפים הרלבנטיים בחקיקה.
התובענה נשוא בקשה הינה תובענה של עובד כלפי מעבידו בענייני שכר עבודה ולפיכך נכנסת היא אל בין כתליו של חוק תובענות ייצוגיות.
10.2 הגשת התובענה ע"י אדם שיש לו עילה בתביעה:
כפי שצוין בסעיף 7.4 לעיל, נגרם למבקש נזק והינה על כן בעל עילת תביעה אישית כנדרש בסעיף 4 (א) (1) לחוק. (וראה תביעה אישית המצ"ב של המבקש).
10.3 התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שיש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובת חברי הקבוצה.
השאלה המשפטית והעובדתית המשותפת הינה כספים שהמשיבה לא שילמה לעובדיה – שהם: חברי הקבוצה המיוצגת, כפי שהיה עליה לעשות עפ"י כל דין. אין כל ספק שהמשיבה נהגה בכל חברי הקבוצה, בדרך בה נהגה כלפי המבקש.
10.4 הדרך היעילה ביותר וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
לעובדיה של המשיבה שנפגעו לכאורה ממעשיה ומחדליה של המשיבה כפי שפורט לעיל, אין את הכלים והמשאבים הנדרשים על מנת להתמודד עם המשיבה, שכן הנזק שנגרם לכל אחד מהם בנפרד הינו קטן יחסית ויכולתו של כל אחד מהם להתמודד עם התאגיד הגדול על כל משאביו וצוות יועציו המשפטיים, הינה מצומצמת יחסית.
זאת ועוד: העומס שיוטל על המערכת המשפטית כתוצאה מכמות תביעות פוטנציאליות זהות הינו עצום. אשר על כן, ברור משותף לכולם, בהליך אחד של תובענה ייצוגית הינו היעיל יותר לברור המחלוקת בנסיבות העניין, מונע הליכים כפולים ומקבילים ומביא לפסיקה אחידה.
10.5 קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
למבקש חשוב מאוד להביא לתיקון את מעשיה ומחדליה של המשיבה ביחס לכל חברי הקבוצה המיוצגת ואין כל ספק כי הוא נוהג בתום לב וכי אף התובענה בשם כל חברי הקבוצה המיוצגת תנוהל בתום לב.
11. הסעדים המבוקשים:
ביה"ד הנכבד מתבקש כדלקמן:
11.1 להורות על גילוי כל המסמכים והחשבונות, לרבות ההסכמים האישיים אשר יאפשרו למבקש לעזור לחברי הקבוצה המיוצגת לסייע בידי ביה"ד הנכבד להגיע לחקר האמת בצורה הממצה ביותר והטובה ביותר ובאופן שיחסוך הוצאות משפט מיותרות וזמן שיפוטי יקר.
11.2 לחייב את המשיבה לפצות את כל חברי קבוצת התובעים המיוצגים בשיעור השווה לכל הסכומים (כולל שיערוך כדין) שלא שולמו להם ע"י המשיבה שלא כדין כמפורט לעיל.
11.3 להורות למשיבה להפקיד את כל הסך שיתקבל לעיל לחשבון נאמנות שייקבע ע"י בית המשפט הנכבד.
11.4 לחילופין לקבוע "פיצוי גלובלי" לכל אחד מקבוצת התובעים או כל סעד אחר על פי דין, שיקבע ע"י בית המשפט הנכבד ועפ"י שיקול דעתו.
11.5 גמול למבקש: אם התובענה תתקבל, מתבקש בית המשפט הנכבד לפסוק למבקש הייצוגי, תשלום בגובה המקסימאלי האפשרי בהתאם לסעיף 22 לחוק ולאור החשיבות הציבורית הרבה שיש לתביעה זו.
11.6 תשלום שכר טרחה לב"כ המבקש: כן מתבקש בית המשפט הנכבד לפסוק שכר טרחה לב"כ המבקש וזאת בהתאם לשיקולים המוזכרים בסעיף 23 לחוק.
12. לסיכום
12.1 למבקש עילת תביעה אישית. (ראה כתב תביעה נפרד).
12.2 רק בדרך של ניהול תובענה ייצוגית ניתן יהיה לרפא את הפגם הלכאורי שבהתנהלות המשיבה על חשבונם של חברי הקבוצה המיוצגת.
12.3 בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסיקה תקדימית כי גם עובדים אשר אינם הומוגנים, דהיינו – בעלי היקף שכר ומשרה שונה, יוכלו להגיש תביעה ייצוגית כנגד המעסיק.
12.4 השוני בין היחידים בתוך הקבוצה לא צריך למנוע מהעובדים את היכולת להגיש תובענה ייצוגית.
12.5 לאור האמור לעיל מתבקש ביה"ד הנכבד לאשר את הגשת תובענת המבקש כתובענה ייצוגית בשם כל חברי הקבוצה המיוצגת בהתאם לסעדים שפורטו לעיל.
12.6 מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.
= = מצ"ב תצהיר, יפוי כח ומסמכים.
________________
עו"ד איתן בוירסקי
בא כוח המבקש
עורך דין ומורה להסטוריה ואזרחות.מאמין בצניעות ורדיפת צדק.עוסק בדיני משפחה, מקרקעין, הוצל"פ ונזיקין.מתמצא גם בפלילי ותעבורה.מתגורר בקריות.ניתן ליצור קשר בשאלות ופניות.
