שנים תרגלתי יוגה ומעולם לא שאלתי את עצמי מדוע, גם לא השוותי בין היוגה לשאר הפעילויות השונות,
בין אם זה ריקוד,אירובי או פילאטיס, וזאת מכיוון שזה לא עיניין אותי, כל מה שעיניין אותי הוא לתרגל יוגה
ולהתקדם עד כמה שניתן באומנות זאת.
במה תרמה לי היוגה?
לפני כ-10 שנים חשתי חלל ריק בתוכי וחיפשתי מענה לאותו חוסר כאשר נסעתי למזרח, כאדם שנהנה
להפעיל את הגוף מצאתי ביוגה את המקום שמילא את אותו חלל, היוגה אפשרה לשקט פנימי לחדור
לעצמותי ולנפשי. לימים ניתן לומר שהתמכרתי לשיטה וככל שהעמקתי בה כך גדל הרצון להגיע לרבדים
עמוקים יותר ויותר, ניגשתי לכל הסדנאות ותרגלתי כמו "ילד טוב" בשיעורים ובבית.
יחד עם זאת חיי בעולם הגדול מול המציאות לא השתנו, האגו נשאר אגו והפנטזיות נשארו פנטזיות.
אז מה הן מגבלותיה של היוגה?
היוגה לא תפתור לכם את הבעיות בחיים, בשביל זה צריך פסיכולוג או בת זוג איכותיתי, אבל בכל זאת מה היא מאפשרת?
מבחינתי, כיום, היוגה מהווה כלי שבעזרתו ניתן "להסתכל" על הדברים מהצד בפרספקטיבה שונה
מהמצב ה"רגיל" שבו אנו חווים את הדברים ביומיום. אם בעבר יצרתי מהיוגה כמעין מקדש אז
היום היוגה פחות מקודשת אך יותר פראקטית. בעזרת היוגה אני מגיע לשקט נפשי ורוגע אך היא איננה
מהווה תחליף או פתרון להתמודדות היומיומית עם החיים והמציאות המשתנה.
אני מודה שמה שהיוגה יכולה לגרום לגוף ולנפש אינו משתווה לשאר הפעילויות הגופניות בכל מה
שקשור לרבדים ולנימים העמוקים שבגוף ויכול להיות שגם לנפש אך אני בחרתי לאזן את חיי ולשלב
מגוון רחב של פעילויות שאולי פחות תובעניות אך לא פחות מהנות ומחיות את הגוף והנשמה כמו
פילאטיס מזרן וריקוד.
אז נכון שיוגה כיום נמצאת כמעט בכל מקום ובהחלט אני ממליץ לכולם להתנסות ולשלב בין הפעילויות
השונות וכך להכיר כיצד הגוף של כל אחד מתאים לסוג פעילות כזה או אחר, כי בסופו של דבר
לא לכל אחד יתחבר ליוגה,פילאטיס אירובי או זומבה....
המאמר נכתב על ידי סטודיו חן לפילאטיס, יוגה, פילאטיס לנשים בהריון ו זומבה רמת גן
מרכז לפילאטיס, אירובי, פילאטיס לנשים בהריון ויוגה ברמת גן בניהולו של חן גיברשטיין