ההיסטוריה של החידות - הקדמה על חידות:
חידות הן שאלות או בעיות, שעל מנת לפתור אותן, יש להשתמש בשכל (כן, במה שיש בקודקודכם). לחידה אמור להיות פתרון ספציפי. חידה מנוסחת לרוב בצורת שאלה והפותר צריך למצוא את התשובה בעזרת הנתונים הכתובים בחידה. חידה אמורה להוות אתגר ולהצריך מחשבה.
ישנם סוגים רבים של חידות - החל מחידות לשוניות, עבור בחידות היגיון וכלה בחידות מתמטיות. כל אדם יכול למצוא את הנישה שלו מבחינת החידות ולפתור חידה או חידות מהסוג שהוא אוהב.
החידות הן בעלות ערך בידורי למי שפותר אותן. אדם שאוהב חידות יכול לבלות זמן רב מחייו בפתרון חידות. אך זמן זה לא מבוזבז לריק. חידות הן אמצעי להשחזת המחשבה ולהגברת היכולות השכליות. מי שפותר חידות יגלה במהרה שהוא יכול להבין דברים בצורה מהירה יותר (ולא רק מבחינה לימודית).
כמו בעבר, גם כיום יש לחידות ערך חברתי. חידות עשויות לעודד שיתוף פעולה. חידה, כמו כל מטלה מחשבתית, יכולה להוות גם אמצעי להשוואה בין הכשירות המחשבתית של אנשים שונים.
מהי החידה המפורסמת ביותר?
יש חידות מפורסמות רבות (כולל חידת הספינקס להלן, שהיא אולי המפורסמת ביותר). אך אם צריך לבחור את החידה המפורסמת ביותר, אולי היא זו:
יש 9 נקודות (ללא מימדים - נקודות ממש נקודתיות) כמתואר בציור.
בעזרת ארבעה קווים וללא הרמת העיפרון מהדף, צריך לעבור על כל הנקודות. איך תציירו את הקו? הפתרון בסוף המאמר.
התפתחות החידות מהעת העתיקה עד ימינו:
ניתן לחלק את היסטוריית החידות לשלושה חלקים:
א. לפני שהומצא הכתב. החידות הועברו בעל פה מדור לדור.
ב. כאשר הומצא הכתב. חלק מהחידות הועלו על הכתב. חלקן מצאו את דרכן לספרות שלא הוקדשה עבור חידות דווקא.
ג. כיום יש מחשב, וניתן למצוא ברשת מאגרים רבים של חידות. בין אם מדובר בתשבצים, בחידות מילוליות או מתמטיות, כל אדם יכול למצוא את החידות האהובות עליו ברשת.
חידות במקומות שונים ובתקופות שונות:
ביוון:
היוונים הקדמונים התייחסו לחידות כאל אמצעי חברתי מהנה, כאשר הם נאספו יחדיו וסיפרו חידות. במיתולוגיה היוונית, הספינקס שאל את העוברים והשבים שרצו להגיע לעיר תביי חידה: מה הולך בבוקר על ארבע, בצהריים על שתיים ובערב על שלוש? התשובה היא אדם. ההתייחסות לחלקים שונים של היום (בוקר, צהריים וערב) היא מטאפורה לחייו של האדם. תינוק זוחל על ארבע, אדם בוגר הולך על שתי רגליים, וכאשר הוא מזדקן, האדם נעזר במקל כדי ללכת. הספינקס הרג את האנשים שהגיעו לעיר תביי, עד שאדיפוס פתר את החידה.
בתנ"ך:
שמשון חד חידה לאורחיו, שהיו פלישתים: "מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק". הפתרון של חידה זו היה מעשה שהוא עשה קודם - הוא רדה דבש מכוורת שנמצאה בגופת אריה. (שופטים, י"ד).
במשל הכרם ישעיהו אמר "ויקו למשפט והנה משפח". השעשוע הלשוני של החלפת האות ט' באות ח' בא לבטא את תקוות ה' שבני ישראל יעשו צדק, הגם שבסוף הם לא עשו כך.
חלק מהנבואות והחלומות של הנביאים מכילים בתוכם חידות. חידות אלה הן לשוניות ודו-משמעיות.
בספרות ובשירה:
בספר "ההוביט" של הסופר טולקין, בילבו ניצח בתחרות חידות את גולום. החידה המנצחת היא מה יש לו בכיס, שאלה שרק הוא יודע את התשובה עליה.
בסיפורים ובאגדות, מדובר בדרך כלל במלך שחד חידות. מי שפתר נכונה את החידה היה יכול לזכות בפרס, כדוגמת זהב או ידה של בת המלך. אך מי שענה לא נכונה על חידה, סופו היה להיות מוצא להורג. גם כאן רואים שנותנים לחידות ולמי שפותר אותן נכונה, מקום של כבוד.
מה מקומן של החידות בישראל?
בישראל, העיתונים המודפסים פרסמו ומפרסמים חידות מסוגים שונים: תשבצים רגילים, חידות הגיון, תשבצי היגיון, חידות מספרים ועוד.
בעיקר בשנות ה- 60 וה- 70, הוצגו חידות ברדיו. בין המציגים: יצחק שמעוני, שמוליק רוזן, דן חמיצר ועוד.
בימינו יש והיו תוכניות טלוויזיה הכוללות חידות ושאלות על ידע כללי, כגון: מי רוצה להיות מיליונר, הכספת, אחד נגד מאה וכיוצא בזה.
מקומן של חידות חיתוך והרכבה:
חידות חיתוך והרכבה הן חידות שבהן מפרקים צורה נתונה למספר חלקים ויש צורך להרכיב מהחלקים צורה חדשה. מבין חידות ההרכבה, חידה הטנגרם,שהומצאה בסין, היא הידועה ביותר: יש ריבוע שמחולק לשבעה חלקים, ומחלקים אלה צריך להרכיב צורות שונות, כנדרש בחידה. האמצעי של חיתוך והרכבה שימש לא רק לשם בידור וחידות אלא גם לשם הוכחת משפטים גיאומטריים ואלגבריים כגון שוויון שטחים.
היסטוריה של החידות - סיכום:
חידות היו ידועות עוד משחר ההיסטוריה ועד היום. חידות סופרו בכל אמצעי שהיה אפשרי: בתחילה בעל פה, אחר כך בכתב וכיום במחשב. דבר זה מראה את חשיבותן הבידורית, השכלית והחברתית. לכן סביר להניח שהחידות ימשיכו להיות עימנו.
לקריאה נוספת: חידות סודוקו >>
