התוספת השניה לצו יבוא חופשי היא, ככל הנראה, החלק המרכזי של הצו. היא כוללת רשימה ארוכה של טובין, שיבואם לישראל מותנה בקבלת אישורים שונים מרשויות המדינה.
התוספת השניה ערוכה לפי מספר פרט המכס של הטובין, ותיאורם, במידת הצורך, ולצידם הדרישה הרלבנטית. למשל: פרט 68.09.1190 - לוחות גבס - אישור ת"ר 1490. פירושו של דבר, שלוחות גבס שסיווגם בפרט 68.09.1190, חייבים לעמוד בדרישות ת"ר 1490.
שאלה חשובה:
מה קורה כאשר קיימת דרישה חוקית לגבי אותם טובין, אך היא אינה מופיעה בצו יבוא חופשי אלא בחוק אחר. האם ניתן אז להטיל כופר כסף אם אותה דרישה אינה מתמלאת?
נסביר את השאלה בצורה ברורה יותר:
לעיתים, צו יבוא חופשי אינו כולל, בתוספת, את כל הדרישות החלות על טובין. הצו גם אינו מתיימר לעשות כן, והוא כותב, בסעיף 7 "צו זה בא להוסיף על כל דין אחר". ייתכן למשל, שהצו פירט רק תקן אחד שצריך לעמוד בו, אך אם נשאל את מכון התקנים - יתברר שאותם טובין צריכים לעמוד בתקן נוסף. או - יתכן שהצו לא פירט חובת אישור של רשות ממשלתית מסויימת, אך המכס יטען שיש חובה לעמוד בדרישה של אותו משרד. האם במצב כזה ניתן יהיה להטיל כופר על הפרת אותה דרישה?
תשובה: לא. כפי שהסברנו לעיל, הכופר מוטל על הפרת הוראות חוקיות היבוא של פקודת היבוא שול צו יבוא חופשי ולא של חיקוקים אחר. אם חוק אחר יקבע שבעקבות הפרת דרישה שמצויה בו יש לשלם כופר, אז הכופר ישולם בגלל אותו חוק, לא בעקבות פקודת היבוא והיצוא. ואם החוק האחר, שהוראתו הופרה, אינו קובע מנגנון של כופר (למשל חוק התקנים) - לא יוטל כופר.
חריג: הוראות סימון
סעיף 4(ד) לצו יבוא חופשי קובע כי "מקום שחלה חובה של סימון טובין על פי כל דין לפני יבואם, יראו בחובה זו גם תנאי לפי צו זה", כלומר - הוראות סימון מחוקים אחרים, הקובעות חובת סימון לפני היבוא, נקלטות והופכות לבשר מבשרו של צו יבוא חופשי, ואם מפרים אותן - כאילו מפרים את צו יבוא חופשי.
על כך נעיר שתי הערות:
האחת: חובת סימון - כן, חובות אחרות - לא. כלומר, צו יבוא חופשי קובע מפורשות מה נקלט לתוכו ממקומות אחרים ומה לא.
השניה: ספק בעיננו האם ניתן יהיה לייחס עבירה פלילית (לאור כל מה שכתבנו לעיל) בעקבות הפרה של הוראה שכלל אינה מפורטת בצו יבוא חופשי אלא נקלטה מבחוץ. נשאיר דיון זה לפעם אחרת.
לסיכום: פרט להפרת הוראות של חובות סימון, הפרה של הוראות חוק הנוגעות לחוקיות היבוא שאינן מפורטות בצו יבוא חופשי (ובצווים אחרים שהותקנו על פי פקודת היבוא והיצוא) אינן מהוות הפרה של פקודת היבוא ואינן מאפשרות הטלת כופר כסף, אלא אם כן אותם דברי חקיקה קובעים אחרת.
