רבים שומעים באחרונה על תחום רישוי המותגים, שתופס בעת האחרונה הרבה תאוצה, ושואלים במה בעצם מדובר. זו היא בעצם צורת התקשרות חוזית בין בעלים של מוצר מסוים או חברה של מוצר מסוים לבין מי שרוצה להשתמש בשם על מוצר שלהם. בעליהם של מותגים פופ ולארים נוהגים באחרונה, להפוך את המותג שלהם, את הסימן המסחרי, למוצר העובר לשוכר, בתקווה שפתיחת השימוש בו ירחיב את היקף המכירות והתחומים בהם הם עוסקים. חברות אחרות הקיימות כבר בשוק, עושות גם הן שיקול דומה, ויודעות שחבירה, למותג מוכר, תגדיל מיידית את היקף המכירות שלהם, עם סיכון מינימאלי בלבד לרוכש.
לדוגמא אם נביא את תחום המכוניות, הרי יש שמות שתמיד יקפצו לנו לראש, כסמלים למותג מצליח. כך למשל מותג המכוניות אסטון מרטין, שם שנהנה מאמינות רבה. סמל ליוקרה ולטעם נהדר של הרוכשים את המוצר. וכך כל מוצר הנושא את סמל הכנפיים הידועות, הסמל המסחרי של המותג, הינם ערבות להצלחה. כל חבירה למותג מסוג זה, ומדובר כמובן בדוגמא בלבד, יעניק להיקף המכירות דחיפה מיידית ואפשרות להגיע לקהל רוכשים רחב ומגוון ביותר. זאת ועוד, גם מי שלא היה מודע למותג קודם ונחשף לו, עקב היקף המכירות האינטנסיביות, יכול להפוך בהמשך לקניין עתידי. זאת היא דוגמא לשם שמושך הרבה תשומת לב.
אז מה קורה פה בעצם? כשאתה מבקש לרכוש רישוי מותגים אתה שוכר בעצם נכס בלתי מוחשי, במחיר מוחשי מאד. דוגמא לכך היא סרט שיוצא לאקרנים, עם דמויות פופולאריות. ניקח לדוגמא את דמותו של שרק החביב, שלאחר יציאת הסרט, הפך לגורף קופות לא רק בתחומי מסך הקולנוע. ושורה אין סופית של דמויות ומוצרים יצאו לשוק בעקבות כך. כך יצא ליין שלם של צעצועים, מברשות שינים בובות ומה בעצם לא?- ומה עלינו להסיק מכך? לו היה הבעלים של מותג שרק, מתעקש לשמור על בלעדיות לסרטים בלבד, כל התנופה הזו הייתה נעצרת ניתן היה לשווק ולמכור רק מעט מוצרים. אך עם העברת הזיכיון נוצר משהו אחר לגמרי. זהו המקום בו חברות אחרות , נכנסו לתמונה וגרפו רווחים עצומים. כגון חברות לייצור צעצועים בובות, או מוצרים אחרים ששכרו את השם שרק ואת היכולת להציב את הסימן המסחרי הזה על מוצריהן. בסופו של דבר, יצא הדבר לטובת כולם וכולם נהנו מכך מאוד.
אנו מניחים כי בשלב זה תגלו כי ישנם יתרונות גדולים עבור הזכיין הרוכש את הזכות לרישוי כמו גם לבעלי הסימן המסחרי, בעל הרישוי. כל אחד מרוויח מהצד שלו. הזכיין זוכה ביתרון של הרחבת ההכנסות הכוללות שלו, על ידי עשיית שימוש בסמל המסחרי הנ"ל. בעוד בעל הרישיון, מרוויח אף הוא בהקמת בסיס לקוחות רחב יחד עם שוק ממוקד שמוכר את המוצרים שלו.
נשאר בתחומו בלבד, הרי היקף המכירות וההנאה כמו גם ההנעה מהמותג היו מצומצמים. אך עם פתיחתו לרישוי גדל היקף הרווחים בצורה מטורפת. ואם תרצו ניתן לחזור לדוגמא הראשונה. כפי שכבר הדגמנו ביחס למותג אסטון מרטין, שהוא שם מוכר מאוד לכל מי שמבין משהו בתחום המכוניות. יש לרכב הזה בסיס רחב של לקוחות מרוצים. ולמעשה, אם תחבור לשם הזה של המותג ותצרף לו כל מוצג שעולה על דעתך, סיכויי המכירה שלך , לא רק טובים כי אם מצויינים. לקוחות יקנו כל דבר כמעט שחובר לשם הזה. החל מחולצות כובעים, כיסויי מושב קישוטים למכוניות ומה
בעצם לא?.
כך שאם אתה בעל עסק או יזם מנוסה החושב כיצד להרחיב את רישוי המותג שלך , רישוי מותגים הוא תחום מצויין. אם תבחר מותג כגוןאסטון מרטין , או מותג אחר עם אותו רעיון, עשיית כבר את שלך. למותגים מסוגו יש קהל אוהדים ידוע מראש, שמקשר את המותג עם האיכות המוכרת להם מזמן. הלקוחות הללו נמצאים כבר פה, והם יהיו פה גם בעתיד, אז למה לא לנצל הזדמנות עסקית שכזו, ממנה כולם נהנים?!
אסתי כותבת מאמרים ועוסקת גם בכתיבה יצירתית. בעברה עבדה בעיתונות הכתובה ועסקה גם בכתבות תדמית בעיקר בתחום brand licensing .