מצדה 

מצדה מונצחת, משנת 2001, ברשימת מורשת תרבות עולמית. 
על פי האמנה להגנה על מורשת תרבות עולמית וטבעית של אונסקו , (1972) ההנצחה ברשימה זו מבטאת את ערכה האוניברסלי היוצא מן הכלל של מצדה, הראוי להגנה למען האנושות.  
אונסקו ציין במיוחד, מבין הנכסים במצדה, את הארמון הצפוני שנבנה ע"י הורדוס, המהווה דוגמא יוצאת מן הכלל לוילה מפוארת מן התקופה הרומית הקדומה ואת מערכת המצור הרומית המקיפה את האתר, המהווה את הדוגמא הטובה ביותר והשלמה ביותר למערכת ביצורים, ששרדה עד ימינו. 
בנימוקים להחלטת אונסקו נאמר, בין היתר, כי מצדה מהווה סמל לממלכת ישראל ולחורבנה האלים והיציאה לגלות לקראת סוף המאה הראשונה לסה"נ. כן נאמר, כי האירועים הטרגיים בסוף ימיהם של הפליטים היהודיים שהחזיקו במבצר-ארמון זה, עושים את מצדה לסמל הן של זהות תרבותית יהודית והן של המאבק האנושי המתמיד בין דיכוי לחירות.

מצדה של הורדוס 
מצדה שוכנת בצוק מבודד במדבר יהודה, שמדרונותיו התלולים והזקופים מתנשאים לגובה של יותר מ- 400 מטרים מעל פני ים המלח. השילוב של צוקים ומתלולים באזור מדברי העניק למקום מערך הגנה טבעי מושלם.  
למרות הביצור הטבעי, הורדוס הקיף את פסגת מצדה כולה בחומת סוגרים חזקה (חומה בנויה משני קירות מקבילים). אין זו משימה של מה בכך - אורכה של הפסגה כ 600 מטרים ורוחבה, במרכז, 300 מטרים.  
הורדוס הגדיל לעשות. מצדה לא הייתה רק מבצר, אלא מצודה מלכותית ובה ארמונות גדולים, בית מרחץ משוכלל וארמונות קטנים יותר, שכנראה שימשו את בני משפחתו של הורדוס.  
 
הארמון הצפוני הוא המבנה המרשים ביותר במצדה, ואופן הקמתו מעורר השתאות גם בימינו. הארמון צמוד לצוק הסלע הצפוני של מצדה, והוא כאילו תלוי על פי התהום. הצוק בנוי שלוש מדרגות סלע, כדי להגדיל את שטח המדרגות, שלא הספיק לאולמות הארמון, הקימו הבנאים קירות תמך ענקיים להגדלת השטח.  
במדרגה העליונה היו ארבעה חדרי שינה ומרפסת חצי עגולה, שממנה ניתן לצפות לעבר הנופים המרהיבים של ים המלח, נאת עין גדי והרי מואב. גרם מדרגות מתוחכם ונסתר הוליך למדרגה התיכונה, בה נבנה אולם גדול, מוקף במרפסת שעמודיה ניצבו בקצה הצוק ממש. גרם המדרגות ירד למדרגה התחתונה,בה הוקם אולם גדול, מוקף באכסדרות. קירות האולם קושטו בציורי קיר מרהיבים. סמוך לאולם הוקם בית מרחץ פרטי עבור דיירי הארמון הצפוני. 
בפסגת ההר הקים הורדוס בית מרחץ גדול, ששימש את שאר דיירי מצדה. הורדוס כאילו קרא תגר על איתני הטבע, כאשר הקים את בית המרחץ המשוכלל באחד האזורים השחונים ביותר בתבל.  
 
בפסגת ההר הוקמו 29 מחסנים גדולים,אורך כל אחד מהם 27 מטרים. בחפירות התגלו מאות כלי חרס, בהם נאגרו כמויות עצומות של מזון. כך, בשילוב נדיר של תנאים טבעיים ומפעלות אדם, הפכה מצדה לצוק בלתי ניתן לכיבוש - כמעט.  
הורדוס חצב בצלע המערבית של מצדה 12 בורות מים עצומים, אליהם נאספו מי השיטפונות שזרמו בנחל מצדה. נפח כל הבורות 40 אלף מ"ק, הם אגרו כמות אדירה של מים, שסיפקה את תצרוכת יושבי ההר לא רק לשתייה אלא גם לבריכות שחייה, בתי מרחץ וחקלאות. הבורות חצובים בשתי שורות. השורה העליונה נמצאת 80 מטרים מתחת לפסגה והשורה התחתונה ? 130 מטרים מתחת לה. בהמות משא העלו את המים בשבילים מיוחדים מהבורות לראש מצדה. 
 
מצדה של הקנאים 
למרות הפאר והעוצמה שמפגינים המבנים שהקים הורדוס, דומה כי הממצאים המרגשים ביותר הם דווקא החפצים הדלים שהותירו אחריהם הקנאים, שכן בעזרתם ניתן לשחזר את סופו של המרד הגדול.  
האולמות הגדולים של הארמונות לא התאימו למגורי משפחות, ועל כן הפכו למפקדות ולמבני ציבור. המבנה שליד החומה הצפונית, ששימש בימי הורדוס כאורווה, הפך לבית כנסת. זהו אחד מבתי הכנסת הקדומים של העם היהודי, והוא פעל עוד בזמן שבית המקדש היה קיים. המגינים הקימו במצדה גם שני מקוואות טהרה, הבנויים על פי ההלכה.  
רוב האנשים התגוררו בסוגרי החומה ובמבנים דלים שהוקמו בסמוך לה. על כך מעידים תנורי האפייה והגומחות לאחסון המזון. בחדרים שלא נשרפו על ידי הרומיים נמצאו חפצים אישיים: חלקי בגדים, כלי עור, סלים, כלי בית. רבים מהחפצים נמצאו בתוך ערמות גחלים, דבר המעיד על כך שהם נשרפו בכוונה על ידי בעליהם, כדי שלא יפלו בידי האויב.  
במצדה התגלו יותר מ5,000- מטבעות, שרובם הוטבעו בתקופת המרד. במיוחד מרגשים מטבעות הכסף הנושאים כתובות עבריות: "שקל ישראל" ו"ירושלים הקדושה". לידם כתוב "שא", "שב", "שג", "שד", "שה". האות ש' מציינת את המילה שנה, והאות שלידה את מניין השנים למרד. מלבד המטבעות התגלו במצדה קטעי מגילות ויותר מ700- אוסטרקונים (חרסים נושאי כתובות). 
על עוצמת הקרב שנערך בין הקנאים לרומאים במצדה מעידים מאות אבני בליסטראות, שאותן ירו הרומאים לעבר מצדה, אבני דרדור גדולות שנותרו על ההר ושלדי אדם, כנראה שלדי הלוחמים שהתאבדו, אשר התגלו במקומות שונים בהר.  
מסביב להר מצדה נותרה מערכת המצור הרומית, אחת הדוגמאות המושלמות ביותר שנותרו בעולם מתקופה זו. ממרומי מצדה נראים היטב מחנות הצבא, הסוללה שהקיפה את מצדה, הדרכים והמגדלים ששירתו את הלוחמים. אורכו הכולל של הדייק (חומת המצור) שהקיף את מצדה הוא שני קילומטרים, ועוביו שני מטרים. מערכת המצור הרומית מפתיעה מאוד בעוצמתה, אם מביאים בחשבון שמטרתה הייתה להתגבר רק על 960 איש ?שהגנו על המקום,יש לזכור כי רבים מהם לא היו לוחמים אלא נשים וילדים. מערכת המצור החזקה מעידה על חוסנו של צוק מצדה ועל הנחישות שהפגינו המתבצרים היהודים 
 
שימור מצדה 
רשות הטבע והגנים משקיעה משאבים רבים לשימור מצדה, והיא נעזרת לשם כך בשירותיהם של מיטב אנשי המקצוע בעולם. בנייה מחדש של קירות שקרסו והשלמת מבנים הרוסים, משחזרים את המראה המקורי של מצדה. השימור והשחזור נעשים בחומרים שהרכבם זהה לחומרים בהם השתמשו בימי קדם. לצורת שחזור זו יש חשיבות רבה במיוחד כאשר מטפלים בציורי קיר, בפסיפסים ובאלמנטים אומנותיים.  
 
דרכי הגישה למרומי מצדה 
כיום אפשר להגיע לפסגת ההר ברכבל שעולה מכיוון ים המלח או בשני שבילים:  
1. שביל הסוללה ? שביל תלול, אך קצר ונוח, העולה מרחבת החנייה המערבית של מצדה (גישה מכיוון העיר ערד). שביל זה, הקיים עוד מתקופה קדומה ונפרץ בידי נזירים בתקופה הביזאנטית, מתגבר על הפרש גבהים של 100 מטרים. משך עלייה כ- 20 דקות. 
2. שביל הנחש ? שביל ארוך המתגבר על הפרש גבהים של 350 מטרים. השביל נוח ורחב, והוא עולה מרחבת החנייה המזרחית של מצדה. משך העלייה כ- 45 דקות. 
 
החיזיון האורקולי  
בגן לאומי מצדה מתקיים בחודשים מרץ עד אוקטובר בימים ג' וה', באופן קבוע, מופע אורקולי מיוחד, המספר את סיפור ימיהם האחרונים של מתבצרי מצדה. ההר מצידו המערבי משמש כתפאורה לחיזיון המרשים.
 

עם תחילת האלף השלישי סביבת ים המלח ממשיכה לחפש את זהותה בין רוח המדבר לבין חיי הקבע והצמיחה שנוצרו במזרח התיכון. זהו אזור בו עולים ומופיעים חלומות, רעיונות מגובשים ותמורות מרחיקות לכת  מצד אחד, ומהצד השני מתקיים בו הרצון לחיות חיי שלום ושלווה, חיים של שכנות  טובה, עקביות והמשכיות.