עוף ומלח - מוקד צפרות חדש לשפת ים המלח 

מדי אביב וסתיו מתעוררים תושבי חבל ים המלח לקול משק כנפי חצי מיליארד ציפורים העוברות במעופן מעל השבר הסורי אפריקני, שים-מלח מהווה את הטבור הגיאוגרפי המרשים שלו.

הציפורים הגדולות, שלעיתים נוחתות למנוחה גם בחצרות הפרטיות וגם על גדות הימה המלוחה, עוצרות כאן למנוחה בנאות המדבר, לאחר המסע המפרך מעל המדבריות, במעופן מאפריקה לאירופה וחזרה.

חבל ים המלח ומדבר יהודה נחשבים אזורי תצפית לצפרות מהחשובים בישראל ובעלי שטח גדול ועשיר לאין שעור. זהו חבל ארץ מדברי קיצוני המרובה בנאות מדבר, מצוקים מרשימים, קניונים מעוקלים, ואזורי רמה וספר.

באזור מגוון רחב של בתי גידול לציפורים יציבות ומקיצות, ותצפיות איכותיות על תופעת הנדידה המשתלבים במחקר הציפורים ושימור בתי הגידול השונים, וחיזוק הקשר של האדם תעשיה סביבה.

תנאים אלה הופכים את חבל ים-המלח ומדבר יהודה מוקד ייחודי למחקר, חינוך ותיירות, בדגש של נדידת ציפורים וצפייה בציפורי מדבר.

כעת מתוכנן לקום באזור ים המלח מרכז בינתחומי בו שותפים גורמי המחקר העוסקים בהיבטים השונים הקשורים בסביבת ים המלח בפרט והבקע הגדול בכלל.

לאזור ים המלח על היבטיו השונים, חשיבות אזורית, לאומית ובינלאומית ממדרגה ראשונה. ים המלח וסביבתו מהווים מקום ייחודי בעולמנו. קיים כאן שילוב נדיר של תנאים ייחודיים וקיצוניים מהיבטים גיאוגרפיים-פיזיים, מהיבטים של גיאולוגיה, אקלים, חי, צומח, מינרלים, מורשת תרבות ועוד. האזור מהווה חלק מהבקע הגדול (השבר הסורי-אפריקני) ? ערש הציביליזציה, התופעה הגיאולוגית הארוכה ביותר ? 07,20 ק"מ לאורך 22 ארצות.

"המרכז לחקר ים המלח הבקע הגדול" מתוכנן להיות מוקד מחקר רב תחומי ייחודי, בו נבחנים, באופן אינטגרטיבי, ההיבטים השונים ויחסי הגומלים הקיימים ביניהם, של סביבת ים-המלח והבקע הגדול, במטרה להבין ולשמר את משאב הטבע היחיד במינו, באופן שיביא לצמיחה, פיתוח ושגשוג האזור.

המרכז מתבסס על שיתוף פעולה בין שני גורמים מרכזיים: מו"פ ים המלח (מכון ים המלח למחקר, פיתוח ולימוד) יחד עם מרכז מדע ים המלח והערבה, אשר פועל במסגרת המו"פים האזוריים של משרד המדע ובחסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, המרכז לחקר ים המלח, ומחלקות שונות באוניברסיטה.

לפרוייקט מסייעים ושותפים נוספים: המועצה האזורית "תמר", המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד המדע והחברה להגנת הטבע.

פעילות המרכז תתקיים בקשר הדוק עם המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים וידידי כדור הארץ, ותהיה פתוחה להשתתפות של ארגונים שונים, אוניברסיטאות וקרנות מחקר מהארץ ומהעולם. דגש מיוחד יינתן לפרויקטים של שיתוף פעולה חוצה גבולות.

המרכז יפעל במצדה ויכלול חדרי חוקרים, מעבדות, חדרי מחשבים, אולמות לימוד, אודיטוריום וכדומה. במקביל, נשקלת האפשרות להקמת מוקד משני (שלוחה) בבי"ס שדה עין גדי, אשר יופעל כמרכז מבקרים, תצוגה ותצפית, וכן מרכז מדידה גיאופיזית, עם דגש על מדעי כדור הארץ, בהובלת פרופ' צבי בן-אברהם.

בי"ס שדה עין גדי שוכן מצפון לשמורת נחל דוד, צופה על השמורה וים המלח, ומהווה נקודת תצפית ומחקר אידיאלית לנדידת ציפורים, לאורך הבקע הגדול.

המוקד בבי"ס שדה עין גדי, בהובלתו של ד"ר יוסי לשם, צפוי להוות חלק מרשת מוקדי צפרות לאומית של 15 תחנות, ולהתמקד בפעילות מחקרית, חינוכית ושימור הציפורים ובתי גידולן, וכן יפתח קשרים קיימים שנרקמו עם מוקד מקביל ביריחו ברשות הפלשתינאית ובוואדי מוג'יב בירדן. כן אמור המוקד לפתח במרכז המבקרים אמצעי צפייה בנדידה באמצעות משדרים נקלטי לווין, שיאפשרו למבקרים לעקוב אחר הנדידה מאירופה ואסיה דרך הבקע הגדול ועד לדרום אפריקה.

באזור ישנן גם ציפורים רבות החיות חיי קבע, ביניהן ציפור השיר זנבן ערבי (שם מדעי:Turdoides squamiceps). ייחודו של הזנבן הוא בחיי הקבוצה אותם הוא מקיים במהלך כל השנה, הכוללים פרטים קבועים והגנה על טריטוריה.

ההתנהגות החברתית של אוכלוסיית הזנבנים נחקרת מאז תחילת שנות ה-70, והמחקר הוביל לגילויו של "עקרון ההכבדה", המסביר התפתחות אבולוציונית של אלטרואיזם ותופעות חברתיות אחרות בבעלי חיים ובאדם: במהלך שעות היום, הזנבנים שומרים על הקבוצה מעמדת תצפית גבוהה, כאשר הזכר והנקבה השליטים שומרים במשך הזמן הארוך ביותר (עיקרון ההכבדה). כל הקבוצה מגדלת את הגוזלים, גם פרטים שאינם ההורים הביולוגים. בהרבה מקרים (אלא אם זו קבוצה עם נקבה או זכר יחידים), לא ניתן לדעת בוודאות מיהם ההורים הביולוגים.

התנהגות זו כמו מוצאת הד בחיי הקבוץ השולטים באזור ים המלח זה אלפי שנים: גם בני כת מדבר יהודה, הידועים כאיסיים שחיו בקומראן ניהלו חיי שיתוף וקבוצה, וגם רוב יישובי המועצות היום הינם קיבוצים או שיתופיים. אולי התנהלות שיתופית זו, הזוכה לחיזוק גם בהווה, הינה תוצאה של התנאים הפיזיים הקשים המציב המדבר בפני אלו המבקשים לגור בתוכו.

באופן סדיר מתקיימות כאן פעילויות של טיבוע ומעקב אחרי ציפורי הקבע, ביניהן מינים רבים של ציפורי מדבר כמו נשרים, בזים, עיטים ועוד.

תושבי האזור פועלים לשמירת הטבע והסביבה, הגנה על אוכלוסיית החי והצומח, מחקר ואיסוף נתונים, יזום וקידום של פעולות ירוקות, חיזוק הקשר של האדם סביבה, מעורבות האוכלוסייה המקומית והמטיילת בפעילות הקשורה באיכות הסביבה, וחינוך הדור הצעיר לאהבת הארץ והטבע, וזאת באמצעות פרוייקטים מיוחדים כדוגמת פרוייקט אגנים ירוקים הפועל סביב מפעל הקוסמטיקה AHAVA במועצה האזורית מגילות ים המלח.

AHAVA , מפעל הקוסמטיקה היחיד המצוי בסביבתו הטבעית ? ים-המלח, פועל לחשוף את סוד ההשפעה המחייה של המינרלים על העור. גישה מדעית עקבית זאת הביאה את AHAVA למומחיות ללא תחרות בתחום, ששיאה פיתוח רשת בינלאומית למחקר אקדמי מתמשך.

מתוך נאמנות לפילוספיה של AHAVA הדוגלת בהגנה על יופיו של האזור ועל המשאבים הטמונים בו, טיפחו מנהלי המפעל יחסי אהבה ודאגה לים המלח, אשר לאורך חופיו המהפנטים הם עובדים וחיים.

פעילותה של החברה מושתתת על דאגה ושימור הסביבה הטהורה והאיזון העדין של איתני הטבע באזור ים המלח. איסוף המינרלים הגבישיים, המינרלים של בוץ ים המלח וצמחי המדבר הצומחים באויר הצלול של אזור קסום זה, מתבצע באופן אחראי: המפעל לוקח רק את הנחוץ לו ומאפשר לטבע לחדש את המלאי ללא מאמץ.

תהליכי הייצור אינם מזהמים ומודעים לצרכי הסביבה. המפעל אינו עורך ניסויים בבעלי חיים, וכל מוצריו ארוזים בשפורפרות, בקבוקים וצנצנות הניתנות למיחזור.

מיקומו של המפעל על מניפת הסחף של נחל דרגות וחצצון, לאורך כביש הגישה לקיבוץ מצפה שלם, מעניק יתרון טופוגרפי וגרביטטיבי לפרויקט חדשני של טיהור מי הקולחין באמצעות צמחייה מיוחדת.

תהליך הטיהור מתבצע לפי עקרונות אגנים ירוקים(wet lends) , במהלכה עוברים המים במספר אגניים לגידול צמחים כשבכל אגן נפטרים הצמחים ממרכיבים שונים של מי השופכין כולל ריחות לוואי ודגירת יתושים.

הרכב הצמחים מותאמים להרכב הכימי של מי השופכין ולתנאים האטמוספריים של האזור. בסוף התהליך נעשה במים שימוש להשקיית עצים מקומיים המהווים אוסף של צמחיה מדברית, ריאה אקולוגית, מוקד משיכה לציפורים, מרכז ובסיס אם לפעילויות שונות הקשורות בטבע, אדם וסביבה. בין היתר הושב לכאן צמח הגרויה השעירה שנכחד כתוצאה מפעילות האדם בעבר, ונעשים מאמצים להחלפת צמחייה "מיובאת" בצמחייה מקורית.

כוכב לוי ממצפה שלם, מנהל הפרוייקט, רואה בחזונו את הריאה הירוקה החדשה כבועה אקולוגית ועם התעבות הצמחייה כבר ניתן לראות כי המקום הופך למתחם חניה נוסף לציפורים הנודדות.

ים המלח תמיד מלא בהפתעות, והציפורים בנדודיהן מספקות לעיתים מראות נדירים: בתקופת הנדידה הגדולה של חודש מאי 2009 למשל, בשמורת עיינות צוקים שלחופו הצפוני של ים המלח, הונצח פלמינגו יפהפה, כנראה מזן "פלמינגו מצוי" המבקר לעיתים רחוקות בישראל במהלך מסעו חוצה היבשות.

עוף המים המרהיב, המחביא בין נוצותיו שילוב בין צבעי ורוד עז ושחור, ובשל כך זכה לשמו המיוחד פלמינגו ("הלהבה היוקדת" בפורטוגזית), נצפה בביקוריו המעטים בישראל בעיקר בבריכות מלוחות באיזור אילת, ואולי החליט לחרוג ממנהגו ולהכיר את השמורה בים-המלח, בה אפשר להשתכשך בבריכות מינרליות טבעיות המכילות מים מתוקים ולתפוס מעט שלווה בנווה המדבר הקסום.

שירן בן יעקב עובד רשות הטבע והגנים בשמורת עיינות צוקים, הצליח ללכוד במצלמתו את רגעי המנוחה שתפס הפלמינגו, גם אם עשה זאת על רגל אחת..