אי אפשר להחזיק במקל משני קצותיו, ועל חשבון האחר
עושה רושם שהנוהג לחייב בתשלום בעלי חיות מחמד (כלב, לרוב) המבקשים לנסוע עמם בתחבורה ציבורית ראויה להתייחסות יותר ממה שנראה, כי משהו ביחס כאן אינו עקבי או הגיוני, ודי בסתירה לדברים אחרים, והכתבה הזו שראיתי גרמה לי לחשוב קצת מעבר לתקנה הספציפית הזו, אלא גם ליחס הכללי לפעמים לבעלי חיות מחמד.
במקרה זה ובכלל, נראה שתופסים את בעלי הכלבים כציבור למקור הכנסה וקנסות מכבידים, לא תמיד הוגנים ולעניין.
מעבר לעובדה שזה פלח ציבור גדול, שראוי גם לעודדו ולתת לו תמיכה לפעמים(בסה"כ הוא עושה מעשה חיובי והומאני), תופסים אותו קורבן נוח לתשלום כל מיני המצאות חדשות, קנסות, הגבלות, הצרת צעדים - פרה חולבת...(וגם זה הרי בעצם אינו הגון והומאני אם חושבים על זה),בו בזמן שיש מבחינת החוק, עבירות חמורות לאין ערוך שראויות באמת לקנסות גבוהים ואכיפה תקיפים יותר.
אפשר לחשוב מה "פשעו" של ציבור בעלי חיות המחמד, עם גישה כזו שהם זוכים לה לפעמים, במקרה כזה ובאחרים.
מה קרה? כלב או בעל חיים בבית תורם לבריאות (זה מוכח), יותר טוב לפעמים מכל פלדלת, מקור הנאה, ותורם בהחלט גם לחינוך ילדים ולמשפחה. בסך הכל איך היו נראים חיינו ללא בעלי חיים?
זה ציבור לרוב שומר חוק, פועל באמת מתוך אהבה, אינו גורם נזקים לאף אחד (לרוב, לא מדובר על מקרים יוצאי דופן) כמו תעשייה מזהמת או שיכורים למשל.
כאן מסופר על חובת תשלום נסיעה בתחבורה ציבורית, עם כלב באם אינו בתוך תיק ו/או על ברכי בעליו, כשלכל חברה בעצם נהגים משלה בנושא:
nrg מעריב "רוצים לנסוע עם הכלב באוטובוס? תשלמו" (5.1.2011) טל ליברגל
רק אם הכלב הוכנס לתיק או יושב על ברכי בעליו הוא פטור מתשלום. אך כשהוא עומד לצד בעליו, כמו תיק סטודנטים למשל, התקנות מחייבות תשלום עבור כרטיס נסיעה. חברות התחבורה הציבורית מפנות אצבע לתקנות משרד התחבורה. תכינו את הארנק
יוזמה "גאונית" נוספת שסובלים ממנה בעלי הכלבים הם קנסות דרקוניים חסרי פרופורציה, כשעל עבירות חמורות ומסכנות את הציבור הרבה יותר אין כמעט אכיפה שלא לדבר על קנס.
למשל פקחים עירוניים ממררים לפעמים את חיי בעלי כלבים לגבי כלבים משוחררים ללא רצועה, או על צואה שלא נאספה (גם למעשה ללא שהם ממש ראו, או הוכחות, וזה קרה).
לא, אל תקפצו, אני יודעת ש"החבילות החומות" מעצבנות בטירוף לפעמים, אף אחד אינו אוהב להיתקל ב"מוקש", ואינני מנסה חלילה, אבל אם נחשוב בהגיון, מה יותר חמור ומסוכן יותר באמת:
קקי של כלב - או שיכור שמנפץ בקבוקים, מזהם ומסכן את הסביבה ומטריד עוברים ושבים?
כלב משוחרר בפארק בנוכחות בעליו בשעות שאין קהל - או אדם שהתנהגותו האלימה מסכנת ולא נעימה לסביבתו?
ומי חוטף את האכיפה החזקה והקנסות הגבוהים מכל אלה ? בעלי הכלבים
יש עבירות והתנהגות שמפריעים ומסכנים את הציבור הרבה יותר שאינם זוכים לאכיפה, ועל קנסות או תשלום כלשהוא אין מה לדבר....שם יש שתיקה רועמת. אפילו המשטרה במקרים רבים נדמה שהתייאשה.
היחס לבעלי חיות מחמד, גובה הקנסות נוכח חומרת העבירה, עם כל הכבוד לחוק (ואני תמיד בעד אכיפה יעילה מחמירה, אך הגיונית), ראוי שיהיה יותר מבין ובהחלט גם הוגן ובעל פרופורציה. לא?!
מה? יותר קל לאכוף ולהכניס קנסות דרקוניים לציבור בעלי הכלבים? לחייבם בתשלומים שונים גם בשירות שהוא לכלל הציבור?
גם כאן בתחבורה הציבורית נמצא קורבן קל כנראה, ציבור בעלי הכלבים, (המבקשים לנסוע יחד עם חיות המחמד שלהן בתחבורה ציבורית). למה מה? לא מצאו איך להוציא עוד קצת כסף מאנשים?
נראה שמשרד החתחבורה אינו מתיר העלאת תעריפים יותר ממה שכבר עשו, לפלחי הציבור השונים, אז מנסים כעת בכיוון אחר, ואופס, מישהו הגה רעיון "גאוני"....שוב, בעלי הכלבים וחיות המחמד.....
בינינו, נראה לכם שהיו מאפשרים תוספת תשלום או כרטיס נסיעה מקשיש שיעלה עם מתקן הליכה למשל? הרי לפי הגיון זה גם אם הוא מעמידו לידו (ולא שם אותו על הברכיים) הוא יהיה חייב עליו בתשלום....כנ"ל לגבי עגלת תינוק שאם תקפל אותה ותעמוד לצידה, גם היא תהיה חייבת לפי הגיון זה בתשלום.
למה זה כן וזה לא - הציבור הוא אותו ציבור, וממילא בעל כלב מחוייב לנסוע עמו חגור ועם זמם פה, אז מה העניין?
אם במקרים מסוימים הגיעו למסקנה שצריך לשלם, צריך כרטיס נסיעה - שיהיו עקביים והגיוניים, שידרשו זאת מכל מי שמעלה לתחבורה ציבורית "תוספות" שונות.
אתם יודעים מה? אם כבר רוצים לחייב בתשלום, כלומר אם יש חובות, לא ראוי שהם יתנו יחד אתן גם אולי קצת זכויות....? אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, ועוד על חשבון מישהו אחר – לא?!
אם מחייבים בעלי כלבים בתשלום, צריך לחייב גם עגלת תינוק שעומדת מקופלת בצד, או מתקן הליכה של קשיש. אלא שלא נראה שיעשו דבר כזה כי זה בפירוש לא הגיוני ולא הומאני, יש גבול לכל דבר הרי נכון ?!
אז מדוע בעצם מבעלי כלבים? (שוב, זו לא השוואה חלילה, זה להבהרת הנקודה)
ואם מתייחסים לציבור בעלי הכלבים יותר ב"הקפדה" בלשון המעטה, מאשר ציבור אחר, שייתנו יחד עם החובות אקסטרה לפחות גם זכויות. אם כלב חייב בתשלום, וחובותיו בנושא גדולות יותר מאשר של אחרים, לפחות שתהיינה קצת זכויות, במקרה כזה גם לשבת, ולא רק לצד בעליו כמו מזוודה (?!)
הגיע הזמן שיבינו שכלב, בעל חיים אינו חפץ, הוא יצור בעל חישה, ואינו כמו מזוודה !
לפעמים דורכים עליו בתחבורה ציבורית, מתנהגים בגסות, וזה עלול להיות בהחלט מצב מלחיץ עבורו.
אז אם משלמים עליו יותר מאשר במקרים אחרים, מה שלדעתי אין הצדקה, הוגן לתת לו גם זכות ישיבה, או לכל הפחות להקצות מקום נוח ומתאים.
דוגמאות נוספות על קצה המזלג ל"יחס המועדף" לבעלי חיות מחמד:
בתקנות המים החדשות בתחשיב צריכת המים בעל חיים, כלב בבית אינם נחשבים כ"נפש", למה לא בעצם? הוא בן משפחה כמו כל אחד אחר. רעיון מופרך ?! תחשבו, לא כל כך בעצם, לא?! אלא שהורגלנו לחשוב בצורה מסוימת, שלחשוב שונה לפעמים עלול להראות מגוחך.
שכן מרעיש רעש בלתי סביר, לא מתחשב, מוגזם בעליל, מטנף את הבניין, לא מתחשב, עושה צרות כרוני, לרוב, בינינו, הוא יכול לעשות כאוות נפשו, גם בשעות ש"אסור". עד שיגיע פקח אם בכלל ספק אם יעשה משהו.
אך אם יש מי שחלילה וחס מסוכסך עם שכן אחר והוא בעליו של כלב או חית מחמד אחרת, לאותו שכן כולנו יודעים יפה לא בעיה להתלונן עליו ללא סוף בין אם יש לכך הצדקה או לא, ובין אם זה נכון או לא ! יחס הרשויות במקרה כזה פעמים רבות שונה.
למה בעצם?
ראוי שדברים ייעשו בהגיון ובהוגנות, מתוך מחשבה, וזה שעד עתה היו רגילים לראייה מסוימת בנושא אין זה אומר בהכרח שזה צודק.
הייתי שמחה לו הייתי שומעת על תקנות וצעדים בשטחים שונים שקצת יקלו על הציבור הזה, יראו הבנה, ולא רק יערימו קשיים, הגבלות, קנסות, אקסטרה תשלומים וכאלה. זה פלח גדול מאד באוכלוסיה ולדעתי מופלה לרעה לא רק מבחינה זו.
בכלל מי שמאלץ ציבור מסוים לחובות מסוימים ולמעלה מזה, ראוי שייתן עמן זכויות.
איפה ההגינות באם דורשים תשלום אקסטרה מאחד ומהשני לא - אם כבר דורשים זאת, לא ראוי לפחות לתת יחד עמו גם מעט מהזכויות?
אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו ולאכול את העוגה, להשאיר אותה שלמה – ועוד על חשבון מישהו אחר !
מופיע בבלוג שלי בגירסה מלאה כולל איורים כאן
התחברות אל בע"ח במקום לשלוט בהם מרוממת אותנו לכוכבים (ברברה קלו הנד) http://cafe.themarker.com/user/114149/ bonbonyetta@walla.co.il