10 ינואר 2011
לורדיי האו-האו משלנו
הבה ונזכיר נישכחות, קרובות דיין. וויליאם ג'ויס, המכונה גם "לורד האו-האו", תושב ארה"ב, אירלנד, בריטניה וגרמניה. יליד 1906, נקבר קבורת חמור בשנת 1946 לאחר הוצאתו להורג בתליה בבית כלאו לאחר שבית משפט בריטי מצאו אשם בבגידה בבריטניה בעת היותו אזרחה ודנו למוות בעטיה. למי שעדיין אינו מצוי במעלליו של אותו בוגד בריטי (יש כאלו?) יתכבד ויעיין ב"וויקיפדיה" אודותיו.
הבה ונרענן זיכרוננו באשר להגדרת מושג הבגידה וזו קצרה וחד משמעית, האומרת כי: "בגידה הינה הפרת האמונים של הנתין לריבון". דהיינו נתין כלשהו הפועל ביודעין ובכוונה תחילה לקעקע את קיומו של הריבון ייחשב לבוגד (לפי החוק הבריטי אשר בחלקו תקף עדיין ברוחו גם בארץ ישראל). דהיינו, בוגד הינו נתין (אזרח מדינה), החובר לאויבי עמו ובעצה אחת עמם תוך שיתוף פעולה מרצון ובהכרה מלאה מנזק את הריבון אליו הוא שייך.
המחלוקת אינה קיימת באשר לעצם הרצון לנזק את הריבון באשר זה הינו לגיטימי בראיה הדמוקרטית, אלא באשר לאמצעים אשר המנזק נוקט על מנת להוציא זממו לפועל. לדוגמא, באם תושב ישראל יחבר מאמר דעה הקורא לביקורת ואף לחרמות כנגד ישראל, תוך שישלח מאמרו לפרסום בעיתוני חו"ל, אנו לא ניראה מעשהו בעין יפה (וזאת בלשון המעטה), אך עדיין מעשהו ניכלל בתחום חופש הבעת הדעה שתחת הנוהג והחוק במשטר דמוקרטי.
באותו ענין, המשטר הדמוקרטי מחייב ומזכה את הפרט בחופש מחשבה וביטוי מוחלטים (למעט הסתה גלויה לאלימות כנגד ציבורים או פרטים והוצאת שם רע ולעז כנגד פרטים, שלא כדין) . מאידך-גיסא, מבדיל הנוהל הדמוקרטי מחשבה וחופש ביטוי, ממעשה. דהיינו, מרגע שהמתבטא ובדין, החליט להוציא מחשבותיו מנזקות הריבון מן הכח אל הפועל, כאן הוא חצה קו דמוקרטי אדום ומהות המעשה, בין אם ניזוק הריבון או שלא, יחשב לבגידה. כמובן כי במדה ולא ניגרם נזק ממשי לריבון הרי שהדבר יילקח בחשבון בטיעונים לקולת העונש.
היוצא מכך הוא כי אנו חייבים במדתיות ואיזון אובייקטיבי מושכל באשר לאשמת הבגידה של פרטים במדינתם. מאידך-גיסא, במדה ונעלים עין מפעולות אשר אבק הבגידה עולה מהן הרי שבמו ידינו העצמנו את הנזק האפשרי והמצטבר.
הנושא מחריף במדה והמנזק-הנתין-האזרח מקבל שכר תמורת פועלו משולחיו יהיו הללו אשר יהיו, הן בתחומי מדינת הריבון או מחוצה לה, אשר מניעים את המנזק תמורת שלמונים לבצע את זממם ואפשר כי גם זממו של המנזק יחדיו. על מקבל השלמונים להצהיר בפני הריבון אודות השלמונים ומטרתם ולקבל אישור ורשיון לפעולותיו בהתאם למוצהר על ידו. לא עשה כן, הפר את תנאי הרשיון לפעולותיו, דינו ענישה פלילית.
במדה ושולמו שלמונים בידי יישויות חוץ לנתין-האזרח, הרי שיחשב המקבל כ"סוכן זר" הפועל מטעם ובעבור יישות חיצונית ובמדה והעלים זאת מעיני הריבון ולא פעל בהתאם לתנאי רשיון 'סוכן זר', דינו ענישה פלילית.
לכאורה ברי הוא כי בגידה עשויה מקשה אחת, אך אין הדבר כך. קיימות דרגות חומרה גם בנושא הבגידה, ובהתאמה, הענישה התואמת לכל דרגת חומרה החייבת להכלל בעת העמדתו לדין וענישתו של המנזק.
ומהתובנה הפסבדו-משפטית לעיל ניפנה לעבר הנעשה במקומותינו. מקרהו של וויליאם ג'ונס (הלורד האו-האו), משוכפל במקומותינו פעמים רבות מאז כשני עשורים. אין להפריד בין המעשים בעת מלחמתה של בריטניה באויב הנאצי אז ולנעשה במקומותינו כיום. כאז, כן גם מדינת ישראל כיום, נימצאת במצב לוחמה עם חלקם של המקיפים גבולותיה כמו גם השוכנים בקרביה. נושא הבגידה בריבון החמור ביותר לכשעצמו, מועצם מונים רבים כאשר הריבון-האומה נימצאים במצב מלחמה עם אותם אויבים אשר אלמנטים נתיניים פנימיים פועלים יחדיו עם האויב הנתון במצב מלחמה עמנו, או שליחיו, להחריב את השלטון הלגיטימי של הריבון אשר העם הביע רצונו ואמונו בו. סיבתה של חומרתה הנוספת של הבגידה בעת מלחמה או לנוכח פני האויב הינה ברורה, הבגידה מסכנת מונים רבים חיי חיילנו ואזרחינו.
הקורא אפשר וכבר מבין כעת לאן מוליכים הדברים הנאמרים לעיל. במקומותינו קיימות, חיות ופועלות עמותות חוץ פרלמנטריות אשר השלטון הניבחר השורר כיום במדינת ישראל אינו לרוחם. לטעמם יש להחליף את השלטון הלגיטימי הקיים באחר. עד כאן אין כלל בעיה בנאמר, באשר המשטר הדמוקרטי מכנה גופים לעומתים אלו 'אופוזיציה' ומקנה להם מקום כבוד רשמי במסגרת הנוהל הדמוקרטי.
כל זמן שגופים לעומתים אלו פועלים במסגרת התקנון הדמוקרטי המקובל דהיינו, פעולותיהם ולא רק מחשבותיהם לשינוי השלטון, נופלות בתחום החוקי הרי שאין לריבון כל בעיה עמן ונהפוך הוא, אותם גופים הינם חיונים לתקינות המשטר הדמוקרטי באשר מהווים הם צבר כלבי שמירה הנוסף על המנגנונים השלטונים הקיימים הצופים תקינות השילטון הניבחר.
יסוד מוסד בחיינו הדמוקרטים הינו מאבק לגיטימי בין השלטון לאופוזיציה בתחומי מדינת החוק הדמוקרטית הריבונית. אך כאשר מחליטים גופים אופוזיציונים, פרלמנטרים וחוץ פרלמנטרים, לפרוץ המסגרת הדמוקרטית ולפנות ליישויות חוץ לבצע עבורם את פעולת הרס הריבון הרי שהכוונה ומעשה הבוגדנות ניכרים. כפי שעושות מרבית העמותות החוץ פרלמנטריות הממומנות על ידי "הקרן לישראל חדשה" השואבת מימונה מאותן יישויות חוץ אשר חלקן בהחלט שוטם, מכוון, ופועל לחיסול מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. כאן כבר עולה באפנו ריח בגידה לכאורה באשר נוצק היסוד לעיל של "הפרת אמוני הנתין לריבון". העמותות מדלגות בכך מעל ההליך הדמוקרטי ומוסדות השלטון הלגיטימי ומנהלות מלחמתן בשלטון הישראלי, חוצה לישראל בעזרת יישויות זרות כאשר הריבון ידיו קשורות, כמוהו כמתאגרף ועיניו מכוסות, ואינו יכול להגיב ולהתגונן כפי זכותו הלגיטימית.
חשוב להדגיש, במדה והריבון אינו מאפשר זכויות אזרח תקינות, חופש ביטוי והבעת דעה חופשית בתחומו לכל שחפצה נפשו, בכך הרי שפעילות כנגד הריבון בארצות ומארצות חוץ במימון או שלא במימון של גורמי חוץ, לא רק שלא תחשב לבגידה, אלא הינה לגיטימית, באשר המדובר הוא למעשה בשאיפתו הלגיטימית של הנתין להשתחרר מעולו של המשטר הטוטליטרי, סותם הפיות, אשר חובה לקעקעו בכל אמצעי סביר (מאידך, איזון כנגד 'כל דאלים גבר' חייב להישמר ולהילקח בחשבון גם כאן). כמובן כי מצב זה אינו שורר במדינת ישראל. חופש הביטוי הוא למצער גורף, אין אונס ואין מחסום לפיות, כך שפעולת המנזקים מהעמותות שלוחי "הקרן לישראל חדשה" הינה פעולה אנטי דמוקרטית והיא-היא ההופכת לפעולה פשיסטית-טוטליטרית. ברי הוא כי פעולה לקיעקוע משטר דמוקרטי לגיטימי, ניבחר, המבטא את רצון מרבית העם (שהרי לכן ניבחר), הן בנקיטת פעולה כוחנית והן בפעולת חתרנות הרסנית הינה הפשיזם האנרכיסטי בתמציתו ומכאן שעל הדמוקרטיה אשר כל מהותה הינה נוגדת פשיזם, להתגונן כיאות מפני מהרסיה מבפנים ומבחוץ.
כעת נוסיף על הנאמר, כי כאשר "הלכאורה בגידה" נעשית כנאמר לעיל לנוכח פני האויב, תוך מצב לוחמה עמו, הרי ש"הלכאורה בגידה" הופכת לבגידה לשמה, לכל דבר וענין. ובאשר המדובר הוא בעשרות ויותר עמותות המעסיקות אלפי פעילים, יהודים, אזרחי מדינת ישראל, נתיני הריבון, למטרת קיעקוע השלטן תוך שמשמשים סוכנים זרים בתוכנו עבור מדינות הים, מכאן שאנו עדים למכפלתה של תסמונת "לורד האו-האו" במקומותינו.
הנזק שגרמו העמותות החוץ פרלמנטריות הנדונות למדינת ישראל הוא עצום ורב ראה דו"ח גולדסטון אשר מרבית החומרים מתוך ישראל כנגד עם ישראל היגיעו לידיו מעמותות השיטנה בינינו. ראה את מסע הדה-לגיטימציה המתנהל בעולם בעידודם והכוונתם של פעילים ישראלים המשוטטים ברחבי העולם ומסיתים כל אנטישמי ושוטם ישראל להחרים את ישראל. ראה את שתדלנותם של עוכרי ישראל הללו במדינות אירופה ואמריקה להחרמת תוצרת ישראלית ול"לעומתיות מדינית" כנגדנו, עד כי לא נותר ספק כי יסוד הנזק קל להוכחה ומכאן "העונש" חייב להיות מושת בהתאם.
במאמרים קודמים כבר ציינו כי אזרחינו אינם יכולים לתלות יהבם בגורמי האכיפה הישראלים באשר הללו, כדוגמת משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, מערכת המשפט ובית המשפט העליון כולם מהווים את התמיכה המשובטת החוקית לכאורה של אותם 'לורדיי האו-האו' מתוכנו בפעילותם להפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה הפלשתינים. הוסף על כך את 'כלבי שמירת הדמוקרטיה' מהתקשורת אשר הפכו ל"תני קיעקוע הדמוקרטיה" תוך שתומכים במעשה ובמחדל באותן פעולות הרס פנימי, וקיבלנו כאן מנגנון משומן לשם ביצוע פשע במודע ובכוונת מכוון כנגד הדמוקרטיה הישראלית על מנת לקעקעה מבפנים.
נסייג כאן כמובן, חלקים מאותם מועסקי הגופים לעיל כלל אינם מודעים לשימוש הציני והנכלולי אשר הנהלותיהם עושים בהם כ"אידיוטים מועילים" על מנת לחפות ולתמוך בפעילות ההרס והחורבן מבפנים של מדינת ישראל באמצעות לוחמה פוליטית מרה בכסות של "זכויות אדם" ו"תנועות שלום" לכאורה.
האם נידרשים אנו להבהרות באשר למניעים ולדרך אותם מובילים תומכי ובני דמותו של "הלורד האו-האו" מהאקדמיה באומרם כדלקמן: "אם תקום ועדת הציד (לחקירת עמותות השיטנה בידי הכנסת. א.ר.) - יאבד השלטון בישראל כל שארית של לגיטימיות. כל פעולותיו, כל חוקיו, כל דרישותיו מהאזרחים יהיו בלתי חוקיות בעליל. בכך תעורער מהיסוד חובת האזרחים בדמוקרטיה לכבד את החוקים. מי שלא יפעל עכשיו ידיו לא יינקו". דהיינו, אנשי הרוח והצלצולים החתומים על המכתב אינם באים להגן על הדמוקרטיה הישראלית, החייבת כמובן לוודא כי אזרחים בתוכה אינם הופכים למנזקיה. עליהם עצמם הינם מגינים, באשר הם-הינם פושקי השפתים והמסיתים כנגד מדינתם בארצות הים. הללו מאיימים על כולנו בהפיכה כוחנית-פשיסטית אשר ממילא אותה הינם מקדמים ביום יום בארצות הים. אוי לאותם 'מוייסרים' צבועים ואוי לאותה הבושה.
ומכאן, כפי שכנסת ישראל באה ובדין לעזרו של העם, כפי חובתה לנו, והחליטה לחשוף לעין השמש המחטאת את מקורות מימון העמותות החוץ פרלמנטריות המובילות ומביאות לחשיפת פרטי קציני וחיילי צה"ל על מנת שיועמדו לדין בארצות חוץ, כך חייבת כנסת ישראל לעמוד שוב בפרץ ובמדה ונימצאו ראיות לכאורה למעשי בוגדנות המנזקים את ישראל עקב פעילות משנאי החינם בינינו בארצות הים תוך הסתה לניזוקה של ישראל מעל ראשה של המערכת הדמוקרטית, הרי חייבת להיזום ולתקון חקיקה מתאימה המטילה עונשים נאותים על אלו שימצאו מנזקים את הריבון. אנו חייבים בחוקים המגינים על הדמוקרטיה שלנו תוך שאנו מוודאים כי נישמרו זכויות הפרט ואפשרות ביטויין כמיקודם.
אנו נידרשים לנציגי הריבון בממשלה ובכנסת אשר טובת הציבור העם והמדינה היא אשר לנגד עיניהם ראש וראשון. נידרשים אנו לניבחרינו אשר ישכבו בעת הצורך על הגדר עבור כולנו, לכן בחרנום, זו פירושה של אחריות לאומית.
כמובן, מיד תצוץ מקהלת המקוננות הקבועה בטענות "חופש הביטוי", "זכויות אזרח", "מקארת'יזם" ועוד נכלולי לשון דומים (הללו משתמשים בתיוג "מקארת'יזם" על מנת להשית פעולת 'המקארת'יזם' על מתנגדיהם הפוליטים). אז שלא יעבדו עליכם, על עצמם הם מגינים , את עצמם הם מכסים, את זרם שלמוניהם משוטמי ישראל בארצות הים הם משמרים, את עוולותיהם כנגד כלל הציבור הם ממרקים. את מאוויהם האנוכים הם מקדמים. אין בינם לבין טובת הציבור והריבון ולו דבר. הללו יודעים ידוע היטב את מהות מעשיהם והכובע בוער בעוז על ראשם בעודם זועקים את זעקת הקוזק הניגזל.
אהרון רול
http://www.global-report.com/aroll/
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
