תפיסת יסוד בחכמת האסטרטגיה - עיקרון המחשבה החופשית 

יום ששי בערב, רמת השרון. 8 גברים. פרופסור אחד, שני דוקטורים, איש מחשבים וארבעה פרסומאים. השיחה נעה מסקירת טיול במרוקו, רכילות אוניברסיטאית, התפתחות התכנון האסטרטגי בענף הפרסום, סקירת טיול בסנט פטרבורג ובמוסקבה, וגולשת לדיון – האם ניתן לעשות הקבלה בין סטאלין לבין היטלר. אחת המסקנות – ”שהיטלר היה אידיוט". ואז נזרקת לחלל האוויר התיזה: "אולי בכלל לא מבינים מה עמד ביסוד חשיבתו של היטלר. אולי הוא התכוון להשמיד את גרמניה ועשה את הכל בהפוכה". באותו רגע הרוחות להטו והדיון עבר לפסים של עלבונות. עלה הטיעון שאולי צריך לצאת מהקיבעון המחשבתי, להניח תזות הפוכות לגמרי למה שמשערים ולפתוח את המחשבה לכל האפשרויות. הדיון כבר גלש לפסים ממש לוהטים: "כיצד ניתן להניח השערות מטומטמות כאלו". היציאה מהקיבעון המחשבתי שבו תקועים ופריצת הגבולות מאוד מאיימים. מישהו זרק לחלל האוויר: "נו בטח, עוד מעט גם נטען שיש חיים אחרי המוות . . . ". התברר שאין עם מי לדבר ועדיף לשתוק. הדיון הסתיים בהרגעת הרוחות וחזרה לרכילות. [1] 

קיבעון מחשבתי זה מה שתוקע אותנו. עיקרון מרכזי אחד קבעתי כבסיס לפילוסופית החיים האישית שלי לפני למעלה מעשרים שנה. לא כל מה שלא מובן או לא נתפס יפסל, אלא להיפך, להיות פתוח לכל דבר ולא לתחום את הדברים במוגבלויות המחשבה. עם עיקרון זה אני מוביל את חיי המקצועיים ואת חיי האישיים. עיקרון המחשבה החופשית נשען על עיקרון השדרוג בחשיבה אסטרטגית. ההנחה הבסיסית שאנו מפתחים רק חלק זעום מהיכולת התודעתית במהלך חיינו. החלק של המוח אותו אנו מפעילים קטן מידי ומוגבל מידי בשביל לתפוס ולהבין רעיונות גדולים. זה כולל גם את מוחותיהם של גדולי המדענים. סביר להניח שחלקם פיתחו יכולת שכלית מופלאה, וחלקם נולדו עם יכולת מוגברת. נניח שאדם ממוצע מנצל רק 5% מיכולתו השכלית, ונניח שמדען ממוצע מצליח לנצל 15% מיכולתו השכלית, זה אומר שהוא גאון. המדען הרבה יותר חכם מהאדם הממוצע. אבל שימו לב. המדען יותר חכם מהאדם הממוצע, אבל עדיין נותרו 85% פוטנציאל התפתחות. עדיין נותר מרחב ענק שגם המדען החכם אינו תופס ואינו מסוגל להבין, וכל זאת למרות שהוא גאון. מה המסקנה? זה שאנחנו לא מבינים לא נותן לנו את הזכות לפסול דברים, גם אם אנחנו מדענים גאונים. יתכן כשבעתיד, כשיכולת החשיבה שלנו תתרחב, נבין יותר. 

קחו לדוגמה את בני האדם שחיו בתקופת גלילאו, הם לא היו מסוגלים לתפוס את הרעיון שכדור הארץ עגול. קחו אדם כזה מתקופת גלילאו, ותביאו אותו באמצעות מכונת-זמן לתקופתנו (לצורך המשחק התיאורטי). תטיסו אותו במטוס קרב, במעבורת חלל, תנו לו לדבר בטלפון, תנו לו לצפות בטלוויזיה, תנו לו לגלוש באינטרנט. הוא יתחרפן, ישתגע. הוא לא יבין מה קרה לו ויחשוב שהוא מת והגיע למימד לא מובן, או שאנחנו חבורה של מכשפים שהחליטו להטריף אותו על דעתו. הוא לא יהיה מסוגל לקלוט רעיונות שאנו חיים איתם מזה שנים. מה המשמעות? צריכים להיות מאוד זהירים לפני שפוסלים רעיונות בגלל שהם נראים לא הגיוניים, בזמן הזה בהיסטוריה האנושית. ברוב המקרים כנראה שלא הגענו לנקודת הזמן שהרעיונות החדשים אמורים להתגלות ולהיות מובנים לכל. צריך להיזהר בעיקרון הפסילה. לסנן, אבל לא לפסול בגלל שלא מבינים. לעיתים האתגרים הקשים ביותר באים מכיוון בלתי נתפס.  

יש לכך, גם משמעות הפוכה. לוחם האסטרטגיה החכם יתמודד מול יריבו באמצעות כלים שהיריב אינו תופס, מבין או קולט. הנטייה הטבעית כבני אדם היא לפסול מה שלא מבינים. הרבה מאוד אנשים עושים טעות זו, טעות של יוהרה. מה יעשה לוחם האסטרטגיה החכם –הוא יבוא מכיוון שהיריב לא חושב עליו. דוד המלך היה לוחם אסטרטגיה דגול. הוא גם היה גנרל. בקרב מול גוליית הוא ניצל עיקרון פשוט. גוליית לא האמין שנער קטן עם אבן יוכל להביסו, וצחק עד שנפגע. כך הוכרע הקרב. זוהי תמצית יסודה של חכמת האסטרטגיה. לתקוף את היריב מכיוון לא צפוי. כלי זה משמש אותנו לא רק במאבקים, הוא כלי עבודה. ניתן לאמצו אפילו לעולם הבידור. להביא אותה מכיוון שאף אחד לא ציפה – להביא אותה בהפוכה. תחת תנאי זה נקבל את תגובות הצחוק הצוהלות ביותר. כך גם בספורט. אימון הכושר הטוב ביותר הוא כשאנו מפתיעים את השריר עם אימון חדש, לא מוכר ולא שגרתי. כמובן אסור להגזים. אנחנו לא רוצים למתוח את השריר אלא לחזקו. 

אנשים מפחדים מפריצת גבולות המחשבה ונכנסים לקיבעון, למודלים ולתבניות, במיוחד אנשי אקדמיה. בונים תזה ונתקעים בה. המחשבה שיש משהו אפשרי מחוץ לתזה מאיימת. אז גולשים לקרבות רחוב, עלבונות והשמצת הצד שמנגד, שמעיז להביא גישה רעננה ופורצת גבולות. בתהליך ההתפתחות הרוחני עוסקים המון בלהשתחרר מהשליטה של המחשבה, של ההכרה. אבל מה לעשות, שברוב שעות היממה חיים עם ההכרה ויש עדיין המון עבודה לעשות על ההכרה. מכאן ברור שיש להתמודד גם עם תבניות המחשבה. על מנת להתמודד בהצלחה עם חיי היום-יום, יש לצאת מהקיבעון המחשבתי. על מנת ליצור, חייבים לצאת מהקיבעון המחשבתי. על מנת להתמודד מול מצבי משבר, צריך לצאת מהקיבעון המחשבתי. קיבעון מחשבתי הוא אחד מהמחסומים המרכזיים המונעים התקדמות.  

אבל השאלה קודם כל היא - מי רוצה להתקדם? מי רוצה שינויים? רובנו מפחדים משינויים, מהתקדמות, ואז נתקעים. קיבעון מחשבתי הוא מאוד נוח על מנת לשלוט על החברה, על הסביבה. מי ששולט מבין שקיבעון מחשבתי הוא הכלי שלו לשליטה, הוא דואג שהאחרים יהיו תקועים. הוא בעצמו חייב לפרוץ גבולות על מנת להחזיק באותה שליטה. ניקולו מקיאוולי קרא לזה - מניפולציה [2]. בענף הפרסום עוסקים כל הזמן בפיתוח מניפולציות מחשבתיות, מתוך מטרה להוביל אנשים לקיבעון מחשבתי. אותו קיבעון שיוביל את הפרסומאים, או את מי שהם מייצגים – הלקוחות, להצלחה. זה קשה אבל זוהי האמת. מנהיגי שלושת הדתות המונותאיסטיות עושים זאת כבר אלפיים שנה. המטרות העומדות מאחורי כל אלו תמיד היו כסף וכוח. אין ספק שזו דרך הרסנית. מה הפתרון – "מחשבה חופשית". מחשבה חופשית משמעותה לבטל גבולות. הכל פתוח, הכל אפשרי ולא פוסלים דבר. אחד מהיסודות של מפגשי ’סיעור מוחות‘/Brainstorming הינה מחשבה חופשית [3]. לא לפסול דבר. כך יוצרים. כך ממציאים. כך מתקדמים ויוצאים מקיבעון מחשבתי.  

כדי לנהל חשיבה אסטרטגית, דרושה מחשבה חופשית. ככל שזה הקו המנחה יהיה קל יותר להתקדם. לא להיות מקובעים ולהיות פתוחים להכל. לא לפסול רעיונות מכיוון שהם לא מתיישבים עם ההיגיון המצומצם בו אנו תוחמים את חיינו. אני זוכר מילדותי סיפור שהטביע עלי חותם. על אותם עצים היודעים להתכופף ברוח כדי לשרוד ואת אלו הנשארים זקופים, מקובעים ובסוף נשברים בסערה. מחשבה חופשית, היא אולי אחת מאבני היסוד החשובים ביותר בחכמת האסטרטגיה. הכל פתוח, הכל אפשרי, אחרת נתקע ונשאר תקועים. מחשבה חופשית מצטרפת לעקרונות הליבה של חכמת האסטרטגיה. לאמץ חשיבה פשוטה, להיות נכונים ללמוד, ולאמץ מחשבה חופשית.  

סיפור לסיום. מלך אחד ביקש מבנו: "העלה נא את הסלע הענקי שמונח בחצר אל הקומה הראשונה של הארמון!". האבן היתה עצומה בגודלה ולא ניתן היה להזיזה ממקומה, גם לא בעזרת גברים חסונים, סוסים ומנופים. הנסיך ניסה פעמים רבות ולבסוף התייאש. כשחזר המלך לארמון והתרעם על כך שלא בוצעה פקודתו, אמר הנסיך, מבויש: "זה היה בלתי אפשרי!". "האם אתה חושב שהייתי מבקש ממך את הבלתי אפשרי?" קרא המלך, "צריך לחשוב! האם ביקשתי ממך להעלות את הסלע הזה שלם? לו היית נוטל פטיש ומבקע את הסלע לחתיכות היית יכול, לאט-לאט, לבצע את העבודה". הסלע הענקי והכבד, הבלתי ניתן להזזה מייצג את הלב שלנו (לפיכך מכונה לעיתים 'לב-אבן'). ניסינו כמה פעמים, אך המשימה נראתה מעבר לכוחנו. כך, גם אנחנו בחכמת האסטרטגיה נעשה הכל לאט-לאט, שלב אחרי שלב, להגביה את מחשבתנו. רק צריך סבלנות, אנחנו מתקדמים.[4]

מתוך הספר 'דרכו של לוחם האסטרטגיה', מאת רמי הסמן
פרק 4, תפיסות יסוד בחכמת האסטרטגיה
טרום עריכה, חשיפה ראשונית
 
^{[1] קטעים מתוך: מחשבה חופשית/ רמי הסמן/ ברוח אישית/ מגאזין חיים אחרים, ינואר 2000}

^{[2] הנסיך/ ניקולו מקיאוולי/ זמורה ביתן 1988; חכמת הניהול וחכמת מקיאוולי/ אנתוני גיי/ ספריית מעריב, 1989}

^{[3] מפגשי סיעור מוחות - כלי מרכזי בעולם העסקים/שיווק/מחקר לפיתוח רעיונות חדשים - מוצרים, אמצעי שיווק, מסרים פרסומיים. השיטה - מקבצים קבוצה של 12 איש (מקסימום), למשך שעתיים, מגדירים נושא. כל אחד זורק רעיונות. הכל נרשם, מעובד ומשמש כבסיס לעבודת הפיתוח. הרעיונות נבחנים על פי מספר פרמטרים - ישימות, עלויות, כדאיות, אפקטיביות.}

^{[4] התבודדות - לדבר עם השם יתברך/ על פי משנת רבי נחמן מברסלב/ ישראל יצחק בזאנסון/ שיר חדש, התשס"א}