המהפכה האחרת: קריאה לשיפורים חברתיים 

המהפכה האחרת: קריאה לשיפורים חברתיים

פנייה לקורא ולקוראת

לכל אלו שפתחו לעיין - קודם כל תודה ואני מקווה שאעמוד בציפיות.

עצם העובדה שבחרת לפתוח חוברת זו מעידה שיש לנו מן המשותף.

המשותף לנו, לדעתי, הוא תחושת הצורך והרצון לשנות (ועדיף לשפר) והאמונה שניתן לעשות זאת מתוך מודעות ובאחריות. את השיפורים ניתן לעשות גם בדרך חיובית ונעימה ולא רק דרך כפייה אלימה, או מתוך שלילת האחר והקיים בלבד.

יחד עם זאת, אם מכל סיבה שהיא כתיבתי לא עומדת בציפיות - בבקשה תמשיכו לנסות לענות על סקרנותכם גם בדרכים אחרות שמתאימות לכם. תעשו זאת דרך ספרים, שירים, יצירות מסוגים שונים, טיולים, שיחות, לימודים ובדרכים נוספות שדרכן תמצאו את מבוקשכם. בקיצור, אל תיתנו למגבלות יכולת הכתיבה שלי למנוע מכם לספק את סקרנותכם ולהיחשף לאפשרויות נוספות חדשות.

בנוסף לסגנון הכתיבה, שעשוי להתאים או לא להתאים לך, ברצוני להעיר הערה נוספת כבר עם תחילת הכתיבה (ומבחינתך הקריאה). במסגרת החוברת ייעשה שימוש בלשון זכר/נקבה/רבים במקומות שונים. הדבר נובע מכללי הכתיבה בעברית והרגלים ולא מכל סיבה אחרת. מבחינתי, כל הקטעים בנפרד וביחד מיועדים לכל המעוניינים והמעוניינות. עם זאת, אל תצפו שכל הכתוב יעניין אתכם בכלל ובאותה מידה בפרט. תבחרו מה שמתאים לכם, תסכימו, אל תסכימו, תחשבו בעצמכם ותחליטו מה נכון וטוב עבורכם ועם מה אתם מרגישים שלמים.

ואחרי ההקדמה הזו... החוברת מחולקת לכמה חלקים.

בחלק הראשון אציג חזון שמתייחס לחברה כמערכת הרמונית ודינמית של שונים.

לאחר מכן (וכדי שהחוברת לא תהיה רק תיאורטית) אציג באופן כללי מספר הצעות לשינויים במספר תחומים. אין משמעות לסדר הנושאים והוא מבטא רק את חשיבותם בעיניי ובראשם חינוך, רווחה (מערכת סיוע ותרבות פנאי) ואיכות הסביבה.

לאחר מכן תהיה התייחסות גם לנושאים אחרים והתייחסות לחלק מבעיות תרבות הניהול הציבורי בישראל. בסוף יובאו כמה משפטים שמסכמים, לדעתי באופן דיי טוב, את הרעיונות שבחוברת.

לכל חסרי וחסרות הסבלנות שעוברים להציץ - תתייחסו גם להערה שמובאת לפני המשפטים, תחשבו עליה ואולי תחזרו לקרוא את הכל...

חזון אפשרי: החברה כהרמוניה דינמית של שונים

לדעתי קיים שוני בסיסי בין אנשים שונים ובין קבוצות שונות בחברה.

השוני יכול לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים. בדרך אחת, השוני יכול להוביל למסגרת חברתית שבה יש תחרות ללא בסיס הוגן, צודק ומוסרי. תחרות כזו עלולה להוביל לתסכול ואף לשלילת ושנאת האחר והשונה. דרך אחרת (ועדיפה לדעתי) היא שהשוני יבוא לידי ביטוי במסגרת הרמוניה ושיתוף פעולה על בסיס יחסים הדדיים בין שונים.

לדעתי אין שני אנשים שהם שווים בכל התחומים, הרצונות והיכולות ויש לאפשר ביטוי לשוני בדרך שלא פוגעת באחר, או שפוגעת באחר באופן עקיף ומינימלי ככל האפשר.  

על מנת להגיע למצב של הרמוניה של שונים יש לאפשר מקסימום חופש למקסימום אנשים, כל עוד אינם פוגעים באחרים ובאחריותם. את הדיון הציבורי בין הקבוצות השונות צריך לבסס על מידע אמיתי, תוך סובלנות רבה לשונה. אני מודע לכך שיש גם מצבים בהם שלילת באחר מוצדקת, אבל לדעתי רוב המקרים בהם שוללים את האחר אינם מוצדקים ולא מבוססים על האמת.

אם נבחן כל מקרה לגופו, ייתכן שנגלה שבחלק מהמקרים נעשה שימוש לא מוצדק ואף מוגזם באלימות ומידע מוטעה כדי להצדיק או לשלול עמדה או קבוצה בחברה. כאשר פועלים רק באלימות מעבירים בעצם מסר שהאלימות היא זו שקובעת ולא המסר שבשמו היא מופעלת.

כדי לגבש חברה הרמונית צריך למצוא את האיזון הדינמי שבין חופש הפרט, אחריותו/ה וחובותיו/ה לבין החיים החברתיים המשותפים.

לדעתי, ניתן להגיע למצב של שוויון מלא בזכויות חברתיות בסיסיות (שייקבעו במשותף, מתוך התחשבות בין הפרטים והקבוצות השונות). הכוונה היא לשוויון שאינו מהבדלי תפיסות חברתיות ופוליטיות, אמונה או שיוך דתי, השתייכות לאומית, אתנית ואף עדתית, גברים ונשים ועוד (כל אחד ואחת מאיתנו יכול לחשוב על גורמים נוספים שעלולים ליצור אפליות לא מוצדקות). שוויון בסיסי זה נובע מתפיסה ולפיה ניתן להעריך אנשים לפי מעשיהם, דבריהם ודרכי התנהגותם (דברים שתלויים בהם) ולא מתוך שיקולים אחרים. על בסיס זה ניתן להוסיף זכויות לקבוצות השונות ללא פגיעה בזכויות הבסיסיות של האחרים.

בחברה כזו ניתן לאפשר שינויים ושיפורים בדרך שאינה מעודדת עימות. ברצוני לציין שלא צריך רק לפחד באופן עקרוני משינוי, אלא לחשוב גם מה היינו עושים אם לא היינו מפחדים. לאחר מכן ניתן להחליט האם הפחד מוצדק ומשמש כסימן אזהרה שמונע טעות, או שהפחד לא מוצדק ונובע מקיבעון מחשבתי. עדיף לבחון כל שינוי והשלכותיו על הפרט ועל הקבוצה. אם נעריך כל מקרה בפורפורציה, מוסר ואמת, נוכל להגיע בדרך כלל להערכה מתאימה ולדרך פעולה טובה.

גיבוש חברה הרמונית אינו תהליך קל ומהיר ועלול להיות לעיתים מתסכל, אבל זה אפשרי.

ככל שנהיה מודעים יותר לעצמנו ולסובב אותנו ונהיה מוכנים לפעול באחריות ובמידה, נראה שרוב הדברים שמטרידים אותנו נובעים מפעולות שאנו עושים או מאפשרים שיעשו. מסיבה זו ניתן לשפר את רוב הדברים שמפריעים לנו. שיפור מצבנו תלוי גם בבך שנחליט שאנחנו רוצים לטפל בסיבות ובגורמים לבעיות השונות ולא רק בתוצאות שלהם.

בתחומים רבים התחוללו ויתחוללו שינויים (גם טובים וגם רעים) שנתפסו בהתחלה כבלתי אפשריים ולעיתים אחר כך כבלתי הפיכים ויש לזכור כי המציאות מורכבת מאפשרויות רבות לבחור מתוכן.

לדעתי בנקודה זו החוברת הייתה יכולה גם להסתיים, אבל ההמשך יוקדש למספר שינויים במספר תחומים. חשוב לי לציין כי כדי שהשיפורים (או חלקם לפחות) יתרחשו יש צורך בעבודה משותפת של רבים, החל מרמת הפרט והקבוצה ועד למישור הציבורי. כל פעולה ותרומתה היחסית בפעילות הכוללת.

היות ונדרשת עבודה משותפת כדי לקדם את השיפורים, הרעיונות מובאים בכוונה באופן כללי, שמצריך חשיבה נוספת ושיתופי פעולה. דבר זה נעשה גם כדי לא ליצור תכתיב מחייב או הכרחי, אלא להראות שאפשר לחשוב ולפעול גם אחרת

.

בחלק מהמערכות נדרשות, לדעתי, מהפכות בדרכי החשיבה והפעולה ובתחומים אחרים חלק מהשינויים הינם קלים יותר. יש כמובן גם הרבה דברים טובים שאין צורך לשנות.

בנוסף, יש עוד המון רעיונות טובים במקומות אחרים ויש לאמץ, לדעתי, רעיונות טובים ומתאימים של אחרים (קודמים שכבר היו, שקיימים עכשיו ושיהיו בעתיד). אין לפסול רעיון טוב רק בנימוק שלא נבע מאיתנו. צריך לבדוק כל רעיון לפי משמעויותיו, השלכותיו והרקע שלו ואז להחליט אם לאמצו כחלק מדרך החשיבה או הפעולה.

מערכת החינוך

מערכת החינוך מהווה חלק חשוב מאוד, לדעתי, ביצירת בסיס משותף חברתי וגם בסיס לצמיחה כלכלית.  לדעתי, במערכת החינוך דרושות מספר מהפכות ושינוי כולל במטרה להפוך את הלימוד לחוויה מהנה לתלמידים ולמורים, תוך שיתוף הסביבה וההורים במקומות שניתן.

השינוי יכול לצאת מהשקפת עולם לפיה יש דרכים רבות להיפתח לחוויות הלמידה וההבנה, ההשכלה והידיעה. יש לשלב בין הצורך בין הענקת ידע ובין חשיבותה של המחשבה העצמאית והיכולת לבחון דברים מחדש.

על מנת לקדם שינויים במערכת החינוך צריך קודם להגדיר את תפקידיה, דרכי פעולתה ואמצעים להעריך את מידת השגת המטרות ויעילות דרכי פעולה. אחד הבסיסים למערכת (החינוך ואחרות) הוא התייחסות לכלל המעורבים בה (עובדים, תלמידים ואחרים) כבני אדם, לפני כל דבר אחר.

באופן עקרוני, יש לבצע מספר שינויים מבניים הכולל יצירת מספר גדול של מסגרות, תוך ביטול (או שינוי, לפי הצורך) המסגרות הקיימות. יש לאפשר לתלמידים ולמורים להיות במסגרת שאליה הם מתאימים ואין לכפות מסגרת אחידה לכולם.

בנושאים הבאים כדי לדון מחדש: שינוי דרכי הלימוד והעברת החומר במגוון מקצועות. הקטנת העומס המוטל על התלמידים והתמקדות בהקניית כלים, יכולות למידה והבנת החומר לצד ידע ספציפי וכללי. גיבוש דרכים להתמודדות עם האלימות במערכת החינוך, גם באופן נקודתי וגם לאורך זמן. שינוי כולל בדרך הכשרת המורים והמנהלים ובקשר שבין התלמיד/ה-מורה-בי"ס-הורים.

ניתן לחשוב על דרכים רבות ליישום הרעיונות. להלן דוג' אפשרית

שלב ראשון: כישורים בסיסיים במסגרת יום לימודים ארוך

כישורים בסיסיים הם הבנת הנקרא, הנשמע והנצפה, חשבון, שפות (דגש על עברית ו/או ערבית, אנגלית), ספורט, לימודי תרבות כלליים בכיתות של כ 20 תלמידים וכיתות מיוחדות לפי הצורך

 שלב שני: לימודי חובה של הכישורים הבסיסיים. ניתן לבצע גם במסגרת יום לימודים ארוך.

בנוסף, יש ללמד גם לימודיי כישורים מהירים (קריאה מהירה וביקורתית, כללי חישוב והערכה וכדומה) ולימודי בחירה פתוחים ונרחבים, גם לפי יכולת ובחירת התלמיד/ה ותוך שימוש בצוות מסייע.

יש ליצור מערכת גמישה לשינויים, ככל האפשר בכיתות של כ 20 תלמידים וכיתות מיוחדות לפי הצורך.

שלב שלישי: לימודי בחירה. ההערכה תבוצע לפי היקף הלימוד ולא לפי המקצוע. פתיחת מספר רב של מסלולי לימוד, תוך פיקוח וביקורת תקופתית. על הבחינות להיות אחידות ומאוזנות בקרב כל המסלולים שמאפשרות אותן. כיתות של כ 20 תלמידים וכיתות מיוחדות לפי הצורך.

בכל השלבים והמסלולים יש לשים לב למספר דגשים: תכנית לימוד משתנה וגמישה, הכוללת גם נושאים עכשוויים. לעודד תכניות תגבור להשלמת פערים ולמתקשים ולעודד תכניות למצטיינים. שינוי דרך ההערכה לתלמידים, למורים ולמנהלים באופן שיעודד חשיבה לצד ידע.

רווחה - מערכת סיוע ותרבות פנאי

רווחה - מערכת סיוע

מערכת סיוע נועדה לאלו שמתקשים, מכל מיני סיבות, להתמודד במסגרות החברתיות הקיימות.

חלק מלכידותה של חברה תלוי גם ביכולתה לסייע לאוכלוסיות החלשות. יחד עם זאת, מערכת זו צריכה להיות באופן עקרוני מצומצמת משום שהיכולת לסייע גדלה ככל שהיקפו מצומצם וככל ששאר המערכות החברתיות והכלכליות פועלות באופן המיטבי (האיזון הדינמי שבין כלכלת שוק ואחריות חברתית). לדעתי, הסיוע צריך להינתן על בסיס רווחה ולא כסעד, למעט חריגים. הסיוע צריך להינתן כפתרון חלקי וזמני (לפי המצב כמובן) ולפי קריטריונים שייקבעו על ידי הציבור, מוסדות נבחרים וגורמי מקצוע, תוך בקורת פנימית וחיצונית. הסיוע צריך להניתן במצבים שאליהם נקלע הנזקק ולא במצבים שבהם בחר, למעט לצורך יציאה מאותו המצב. הפיקוח צריך לבחון כיצד פועלות התכניות השונות כדי לשפר אותן ככל האפשר. במישור האנושי (בנוסף להיגיון הכלכלי) יש לאתר את הנזקקים מוקדם ככל האפשר כדי שהסיוע יהיה יעיל ובעלות נמוכה.

יש לשים לב למספר דגשים: הענקת הסיוע בדרך השומרת על כבודם של מקבלי הסיוע. תיגבור תכניות שמסייעות באופן ישיר ועקיף לצמיחה כלכלית. לאזן בין יוזמות רווחה פרטיות, שלטוניות, מעורבות ואחרות. כאשר מצוקה נגרמת עקב פעולה (או חוסר פעולה) של גורם ברור ואחראי, יש לערבו/ה במתן העזרה ולחייבו/ה למלא את מחויבותיו/ה. התאמת מנגנוני הרווחה ותנאי העבודה למציאות המשתנה. בחינה של תנאי קבלת השכר והפנסייה במגזר הציבורי ואת סוגיית הקריירה השנייה ומערך הקצבאות.

רווחה - תרבות פנאי

תרבות פנאי היא חלק חשוב מחיים שכיף ונחמד לחיות אותם ומכאן חשיבותה. לכל אחד ואחת הזכות לעצב את חייהם, כל עוד אינם פוגעים באחרים.

צריך לאפשר לאנשים בוגרים ואחראים (בודדים וקבוצות) לגבש את תרבות הפנאי שלהם כרצונם, ללא פגיעה או כפיית התרבות על אחרים. בנוסף, יש לפעול יחד ולמען צעירים כדי לאפשר להם לגבש את תפיסת תרבות הפנאי. יש כמובן קושי עצום להחליט לגבי תחומי תרבות הפנאי, אבל הדבר אינו מצדיק התחמקות מדיון חברתי חשוב זה. דיון שמתפתח, לטוב ולרע, כל הזמן. אין להתשתמש בשקרים ובאלימות כדי למנוע תרבות פנאי. מעבר לחוסר היעילות ולחוסר המוסריות שנלווה לשיטות אלו, השימוש בהן עלול לגרום לאובדן האמון בגורמים ששיקרו ושהגזימו ולחיזוק גישות קיצוניות (מקלות או מחמירות). כדי ליצור דיון מועיל בנושא יש לשים לב למספר נקודות: ליצור הפרדה, במידת הצורך, בין תרבות הפנאי לתחומים אחרים. דיון המכיל מספר מקסימלי של בעלי עניין (מתנגדים ותומכים) בנושא. איזון בין המימד והמימון הציבורי והפרטי לתחומי תרבות הפנאי. חיפוש ומציאת האיזון בין חופש הפרט והקבוצה והגנה עליהם מעריצות הרוב לבין חופש הכלל והקבוצות והגנה עליהם מפני בודדים וקבוצות.

איכות הסביבה

נושא איכות הסביבה כולל בתוכו נושאים רבים ומגוונים כגון זיהום סביבתי (אויר, ים ויבשה) ותעשייתי, שימור מבנים ונופים, שמורות טבע ושטחים ירוקים, שבילים לכלי תחבורה לא ממונעים ותחבורה ציבורית, זכויות בעלי חיים ועוד. במישור העקרוני יש לפעול להעלאת המודעות הציבורית לכך שהסביבה הינה משאב ציבורי של כולנו ושל הדורות הבאים ושאנחנו מהווים חלק מהסביבה האקולוגית שבה אנו חיים. שיפור הסביבה יכול להיעשות גם על ידי שימוש בידע ובמדע (הקיימים והמתפתחים) כולל במקרים שבהם עלינו לרסן את עצמנו ולהימנע משיטות פעולה מסוימות. בנוסף, יש לדרוש מהגורמים השונים המזהמים חובת שקיפות מלאה (ולאכוף זאת) לצד יצירת נורמות חברתיות מוסכמות.

נושאים נוספים שיש לציין הינם: זכויות בעלי חיים. גידול החי בדרך מכובדת, גם כאשר הגידול הנו לצרכים שונים ובהם מאכל. העובדה שחיה תמות (כמו כל חיה אחרת) אינה מצדיקה גידול בדרך אכזרית. ברור לי שהנושא מורכב ומסובך, אבל ניתן למצוא את האיזון בין הגישות השונות. בנוסף, חשוב לאפשר מתן מידע מלא לגבי דרך הייצור של המוצר, כדי לאפשר לציבור להיות צרכן מושכל. בדרך זו אנשים יוכלו לבחור לא לקנות מוצרים שפוגעים בתפיסת עולמם מסיבות כגון ניצול אנושי, האפשרות למחזר, ניסויים בבעלי חיים ועוד.

יחסי אזרח-קבוצה-חברה-שלטון

על השלטון ומרכיבי החברה לאפשר מקסימום חופש למקסימום אנשים, כל עוד אינם פוגעים באחרים ובאחריותם. בנוסף, על האזרחים לשאת באחריות למעשיהם, לצד שמירה על החופש והזכויות שלהם. כדי להגיע למצב זה, יש לקבוע קריטריונים ברורים, מוסכמים ומחייבים בנוגע לזכויות האזרחים ולחובותיהם וכן לזכויות החברה והשלטון וחובותיו כלפי האזרחים והקבוצות.

על נבחרי הציבור לנהוג בשקיפות מלאה, ככל האפשר, בכל מה שקשור (ורק במה שקשור) לעבודתם הציבורית. שקיפות מלאה תאפשר לציבור לבחון האם נבחריו פועלים בהתאם לאמון שניתן להם. את הדברים צריך לבדוק בעיקר בהיבט הציבורי ולעיתים גם במישור המשפטי והפלילי.

תהיה עמדתכם בנושאים השונים אשר תהיה, תדרשו מאלו המבקשים את אמונכם שיפעלו על מנת לקבלו ואל תאפשרו להם להתייחס אלינו כקהל שמצביע אוטומטי ללא שיקול דעת.

אל תעניקו כוח לאלו שאינם ראויים לו.

מצב זה יחייב את נבחרי הציבור לפעול לטובת הציבור גם אחרי שנבחרו.

ההסדר החברתי נועד לשרת את צרכי החברה וניתן לחשוב על מנגנונים נוספים שאפשר להיעזר בהם לארגון היחסים החברתיים. אחת השיטות שניתן להשתמש בה היא משאלים ציבוריים ככלי משלים וכן לבחון מחדש גם את שיטת הבחירות ושיטת הממשל ואפשרויות לדמוקרטיה ישירה יותר.

השרות הציבורי נועד, כפי ששמו מרמש, לתת שרות לכלל הציבור. יש לפעול באופן שבו המגזר הציבורי יהיה יעיל ולא מנופח מדיי וכך יעניק שרות מיטבי לציבור בעד כספי המיסים שהוא משלם. בנוסף, יש לבחון מחדש את תנאי ההעסקה בשרות הציבורי ואת פערי השכר בתוכו.

במסגרת השירות הציבורי יש לשים לב למספר נושאים: שקיפות וחובת דיווח בכל מה (ורק במה) שקשור לעבודה, למתן השירותים ולדרך קבלת ההחלטות (כולל בחינת חלופות ועלויות). שעות פעילות ונגישות (עקרונית ופיזית, בולט במיוחד בנושא נגישות לנכים) מלאה לכלל הציבור. פיקוח על העברות כספים וניגודי אינטרסים. ביקורות פנימיות וחיצוניות עם סמכויות אכיפה. מתן חשיבות לייצוגיות תוך הקפדה על דרישות רלוונטיות. על כל מינוי לתפקיד ציבורי (כולל מינוי פוליטי, אישי ומשרות אמון) לעמוד בתנאי ובדרישות התפקיד.

שרות אזרחי/לאומי כנורמה

אם אנחנו רוצים שחברי הקהילה ירצו לתרום לה, עלינו לספק גם היבט מוסרי, ערכי וצודק לתחומי הפעילות השונים ולא להסתפק רק בחוקים, סיסמאות והסתמכות על המסורת ואמצעי כפייה והפחדה.

השרות האזרחי (או הלאומי) צריך להיות נגיש וזמין לכל האזרחים שרוצים להשתייך לחברה.

השרות האזרחי יוכל להיות במגוון תחומים שיוכרעו על ידי מרכיבי החברה, תוך הערכה תקופתית ויכולת לשנות. להלן מספר תחומים אפשריים: קליטת עלייה, שיקום שכונות ועזרה לנזקקים, שרות קהילתי, משמר אזרחי, צה"ל (שגיוס החובה אליו יבוטל), מכבי אש, משטרה ומד"א ועוד... לכל תחום ייקבעו החובות והזכויות של הנוטלים בו חלק כדי שכל אחד יוכל לבחור האם וכיצד לתרום.

מערכת משפטית

מערכת המשפט מהווה חלק חשוב ביכולת לתקן את הפגמים הקיימית במצבים חברתיים שבהם נגרם עוול חברתי או פגיעה בפרט, בקבוצה או בחברה. לדעתי החקיקה צריכה להתבסס על זכויות האדם ועל הגנת הפרט, הקבוצה והחברה מעבריינים ומאלימות לא מוצדקת.

יש לקבוע עונשי מינימום לחלק מהעבירות וכן לגבש את זכויות החשודים, הנאשמים והאשמים (ואני מבחין בין המצבים הללו) גם לפי סוג הפשע. בנוסף, יש לקבוע קריטריונים ברורים למתן או לשלילת זכויות, להקצבת עונש ולקיצורו ואף לחנינות. עם זאת, אין לשכוח שהחוק לא נועד לצרכי נקמה, אלא להשלים חינוך, מניעה, אכיפה, הגנה על הציבור ושיקום במקרים שאפשר.

יש לפשט את לשון החוק כדי שכל אחד יוכל לבחור באלו כלים להשתמש ולמנוע מצב שסירבול לשון החוק וההליך המשפטי יפגעו בזכות לקבלת צדק ומשפט הוגן.

לדעתי, יש להחמיר את הענישה על פשעי אלימות חמורים ועל הוצאת דיבה מכוונת (לפי היחס שבו היה המקרה מטופל אם התלונה הייתה אמיתית). במקרי אלימות קשים במיוחד צריך לבחון בזהירות רבה את נושא שחרור האשמים וההגנה על הנפגעים והחברה. יש לבחון מחדש גם חלק מהגדרות תפקידי עורכי הדין ואת דרכי פעילות גורמי האכיפה.

מערכת בריאות

יש לבצע במערכת זו שינוי ארגוני כולל בדרך שתאפשר הענקת שרות טוב לרבים ככל האפשר.

כחלק משנוי זה יש לבחון מחדש את דרך הכשרת הרופאים והאדמיניסטרציה של המערכת. יש לשלב את הידע הקיים בין הגישות השונות ובעיקר בין הרפואה המונעת, המטפלת והמשלימה. בנוסף, יש להתייחס ללחץ, מתח ודרכי התנהלות בחיים כגורמים המשפיעים על בריאותו של האדם, לצד בעיות רפואיות נקודיות ונטיות תורשתיות. יש ליידע את הציבור לגבי מידע עדכני, לאפשר סל בריאות גמיש ולשנותו לפי הצורך. באופן עקרוני, יש לשנות את מערך שירותי הבריאות ולהעמיד את החולה ומשפחתו במרכז. יותר פשוט, יעיל ונעים למנוע בעיות מאשר רק לשקם את מה שנהרס בגללן.

לסיכום - "תרבות המיקרו-גל" של הניהול הציבורי.

אחת הבעיות של המערכת הציבורית והפולטית הנה שחלק המעורבים בה מנסים לפשט מצבים מורכבים לכדי הסבר קצר ופשוט, שאינו עונה על כל מרכיבי הבעיה. בנוסף לכך, גם חלק מהציבור רוצה פתרונות פשוטים, קלים ומהירי הכנה. דבר זה נובע מצד אחד מבורות (או חוסר סבלנות סובלנות ואף אדישות) רבה בנוגע למצבם של אחרים ומצד שני מרצון לפתרון מיידי.

מצב זה הינו חלק מתרבות שניתן לכנות אותה כ"תרבות מיקרו-גל", שזה אנו מצפים שהפתרון יהיה מוכן וניושם בהצלחה ובאופן מיידי. אבל, כפי שידוע לכל מי שהתמש במכשיר המיקרו-גל, במכשיר זה עבודת ההכנה נעשית קודם לכן ובדרך כלל עבורנו ואנו מקבלים למעשה מוצר מוגמר. לעומת זאת, במקרה החברתי עלינו לעשות את עבודת ההכנה בעצמנו. מסיבה זו, הפתרונות במסגרת "תרבות המיקרו-גל" אינם מתאימים לחלק מהבעיות החברתיות. אני מקווה שההשוואה והדוגמא סייעו בהבנת הרעיון. כמו השוואות אחרות, גם ההשואה הזו טובה במידה חלקית בלבד ומטרתה לעזור בהסברת הרעיון הכללי והיא לא נועדה לבוא במקומו.

קיימות בעיות חברתיות רבות שפתרונן כרך בעבודה קשה ומאומצת לאורך זמן.

יש להבדיל בין בעיות שניתן לפתור לבין בעיות שצריך לדעת לנהל. יחד עם זאת, ניתן לדעתי לשפר את המערכת הציבורית ואף את המערכת הפוליטית. על כל אחד ואחת מאיתנו לנהוג כאזרח אחראי ולהיות מעורב ברמה כלשהיא... ולו גם המינימלית.

אם נדע לשלב מודעות בדרך אחראית ונהיה מוכנים למאמץ גם לטווח ארוך, נגדיל את הסיכוי לקדם שיפורים חברתיים שישפרו את איכות החברה שזה אנו חיים.

באופן אישי, לדעתי עדיף שהשלטון יהיה מינימלי ככל הניתן (בכל הנודע להתערבות בחיי האנשים) ומקסימלי לפי הצורך (בכל הנוגע למתן שירותים ציבוריים). בנוסף, על השלטון להבטיח מערך הזדמנויות הוגן ומערכת תמיכה חברתית

תוכניות (חברתיות, כלכליות ואחרות) מוצלחות דורשות שילוב של מידע אמיתי (יחד עם ביקורת עניינית), דמיון וחשיבה יצירתית וכן ראייה כללית ומאוזנת.

כמה משפטים שכדאי לחשוב עליהם

הערה: התועלת האפשרית של המשפטים הבאים (ואחרים) תלויה לפעמים גם בהבנת הרקע שעומד מאחוריהם, יחד עם הערכות לגבי ההשלכות האפשריות שלהם...

ללמוד לכבד אחד את השני, את עצמי ואת סביבתי

כשמעריכים דברים בפרופורציה, עם מוסר ודרך האמת, מוצאים את האיזון והפשטות

לחפש, למצוא ולחיות את האיזון שמוביל לטוב ולאושר

לעשות דברים שגורמים אושר, תוך התייחסות מכובדת לעצמנו ולאחרים

השלבים השונים אינם מעידים בהכרח על סתירה ולעיתים הם הדרך להבנה מלאה ושלמה

המציאות הינה דינמית ולכן אוטופיות סטטיות אינן מציאותיות

החברה קיימת כל עוד היחידים בוחרים בה.

זו לא בושה לא להבין וכדאי להמשיך לשאול ולנסות, גם בדרכים אחרות

היחס שאנו מעניקים משפיע על היחס שאנו מקבלים

לשכנע דרך האמת, מבלי לכפות אותה באלימות

היסודות ליחסים טובים הם רצון טוב ודרך ארץ, סבלנות וסובלנות, כבוד הדדי ואהבה

לדעת להודות בטעות וללמוד ממנה

להעריך אנשים לפי מעשיהם, דעותיהם ודרכיהם

לחנך ולהדריך, גם דרך דוגמא אישית, למודעות ולאחריות

אלימות ללא הצדקה וללא הסברה מסכנת את היחיד ואת החברה

כשמגיבים על אלימות רק באלימות (או רק בסלחנות) האלימות מנצחת

פעמים רבות פחד ושנאה, בורות וחוסר ידע מובילים להקצנת עמדות ודעות

הטכנולוגיה צריכה ויכולה להתקדם בדרך מוסרית

לחשוב מה היינו עושים אם לא היינו פוחדים ולראות את הפחד מועיל או מזיק

אחריות אישית של הנבחר ושל הבוחר

כדי להצליח צריך גם לדעת להימנע ולהתגבר על הסיבות לכשלון

הפיוס וההשלמה יכולים להגיע כשמפסיקים לדרוש ולחפש נקמה

כשנשחרר את מחשבתנו מדעות קדומות ונסכים ביחד על כמה נורמות פשוטות - נגלה כמה יפים החיים יכולים להיות

היו חלק מהשינוי שברצונכם לראות ובדקו את עצמכם וסביבתכם כשיתעוררו ספקות

לאפשר מקסימום חופש למקסימום אנשים, כל עוד אינם פוגעים באחרים ובאחריותם

תחשבו בעצמכם ותהנו מהחיים

לחיות חיים שאוהבים על ידי מודעות ואחריות אישית יום יומית

.