טיפול בסכיזופרניה בפרט ובנפש האדם ככלל בגישה לא קונבנציונאלית 

טיפול בסכיזופרניה בפרט ובנפש האדם ככלל בגישה לא קונבנציונאלית- הוליסטית ורחבה על פי שרון וקסלר סכיזופרניה מוגדרת על פי רוב האנשים כפיצול אישיות בעלת וריאציות רבות,  זוהי מחלה שמתעתעת, וגורמת לפעמים לחשוב שהנה החולה הבריא, השתפר ועל פי רוב אם לא תמיד, זוהי אשליה כואבת ולא נכונה. החולים הם סוג של שפני ניסיון של הרפואה הקונבנציונאלית, הפועלת בניסוי של תרופות שונות על החולה, אשר לפעמים התרופה מצליחה לשפר את מצב החולה לתקופה מסוימת ראשונה ולאחר מכן מגיעה הנסיגה.הסכיזופרניה היא סוג של מפלצת מתעתעת במוח, אשר נחלשת ומתחזקת בהתאם להיחלשותו הנפשית או התחזקותו הנפשית של האדם. אם חולה מקבל תרופה מסוימת הגורמת לשינויים כימיים במוח ולשיפור בהרגשתו, הסכיזופרניה לא מזהה בתחילה את היריב החדש ונחלשת, במהלך הזמן היא מתחילה להבין את נקודות התורפה של המצב ותוקפת שוב. בגישה ההוליסטית, על פי ניסיוני והצלחתי עם חולים במחלה והבאתם לחיים נורמטיביים לחלוטין בפיתוח שיטת טיפול, הסכיזופרניה ראשית לכול היא פיצול אנרגטי שהאדם לקה בו, כתוצאה מקטליזאטור ?זרז כלשהו, כמו תקופת מתח גבוה או כמו צריכה בסמים. הסמים מביאים את האדם לרמות תודעה גבוהות והם נחשפים לחיבור ישיר עם מערכת המידע הגבוהה, כאשר הכלי שלהם- הגוף לא היה מוכן והם כאילו "נשרפו"- אם נשווה זאת לסיפורי התנ"ך ששם מתואר כי נגיעה בארון הברית תכלה את האדם, אלא אם כן הוא ברמת תודעה גבוהה מספיק. אותו אדם שלקה במחלה הוא למעשה התחבר באופן ישיר למערכת התודעה הגבוהה ללא הכנה, באופן מהיר ומיידי , שלא בתהליך למידה והתפתחות המודעות  והוא פשוט עף, והחיבור שלו לארץ לוקה בחסר. אחת הבעיות של סכיזופרניה הן חוסר הגבולות, וכאן אנו מגיעים לסיבה מדוע דווקא אותו אדם שלקח סמים- עף ואילו אדם אחר הצליח לחזור לגבולות גופו ולהמשיך להיות מחובר?אחד הגורמים לכך הוא רמת מתח גבוהה בבית שבה האדם גדל בילדותו ובעיקר רמת מתח הנובעת מביקורת וחוסר סיפוק מתמיד. ניתן דוגמא: ילד שגדל בבית שבו הייתה ביקורת גבוהה, למשל- הוא הוציא במבחן 98, אז הוריו לא חיזקו אותו וטפחו לו על השכם ואמרו לו איזה יופי, אלא אמרו לו: " איפה עוד 2 נקודות?, איזה חבל זה רק כמעט". דוגמא אחרת: נותנים לילד לנקות את האמבטיה, את החדר או את המכונית , והוא מנקה ברצינות רבה, ובאים ואומרים לו זה לא מספיק נקי, תנקה עוד, הוא מנקה וגם אז לא מרוצים מעבודתו, כל אלה גורמים לאי סגירת מעגל חשמלי במוח , שאומר אוקיי זה טוב, זה לא טוב. אין סיפוק - אין סגירת מעגל חשמלי, אותו ילד תמיד רוצה לרצות את סביבתו, תמיד נמצא במתח , באי סגירת מעגל חשמלי, ובביקורת מתמדת, הוא לא יודע למעשה את הגבולות, הגבולות הם רחוקים, לא נגישים והוא לעולם לא מגיע אליהם.  המערכת החשמלית במוח פועלת על 11 ואט ומניעה שדה אלקטרו מגנטי סביב הגוף שלנו, שזה למעשה סוג של גבולות אנרגטיים סביב הגוף, אם המעגל החשמלי לא נסגר , כאילו יש קצר, ומכאן אין גבולות. בגישה ההוליסטית אנו מחזירים לאדם את הגבולות ויוצרים מערכת שלמה ולא מפוצלת,ומחברים אותו חזרה לתוך גבולות הגוף, וחזרה לחיבור ארצי על ידי צמצום זמן המעוף וניתוקו של האדם ולעומת זאת הרחבת הזמן שלו בחיבור לגוף לכדור הארץ, לסביבה.הדרכים לעבודה הן רבות ביותר וחשוב לפעול במקביל בדרכים השונות, כדי לא לשעמם את המוח, וכדי לא לאפשר למפלצת- לסכיזופרניה למצוא פרצות . שכן כפי שאמרנו היא נחלשת כאשר אנו תוקפים אותה נניח עם כדור חדש, או טיפול חדש, ולאחר זמן היא מוצאת את דרכה לתקוף שוב.בין הדברים החשובים לעבודה , היא עבודה בקרקוע , כמו למשל , מגע , מגע ושוב מגע.יוגה, הליכה, אופניים, ריצה, כל פעילות ספורטיבית, שכוללת נשימה המחברת בין הגוף לנשמה. עבודה עם בעלי חיים ונתינת אחריות למטופל. ובהמשך טיפול בילדים קטנים, אשר נושא בחובו אחריות גדולה.דמיון מודרך- כאשר הנושא של דמיון מודרך הוא רחב ביותר ויש דברים רבים ביותר שניתן להשיג דרך טיפול בשיטה זו, והדבר שחשוב לחזור עליו תמיד היא שהמטופל יראה סביב גופו את ההילה, את האנרגיה שלו שלמה, לבנה , זוהרת, נוצצת וגדולה, כדי לאחד את השדה שסביבו.וכמובן מידע חדש למערכת המוחית, בהעברתו לניאו קורטקס- שזהו המוח ההגיוני ועקיפת המוח הדפוסי - הרגשי, שבו מצוי המידע הישן של המטופל שעל פיו הוא פועל באופן אוטומאטי ללא בחירה, ואשר התייצב במערכת עד גיל 13. לרוב נבחין כי הסכיזופרנים הם נשמות מדהימות וגבוהות, רגישים בצורה בלתי רגילה וניתן בצורה חד משמעית לעגן אותם חזרה למציאות היום יומית ולהחזירם לתפקוד נורמטיבי.  כל הנאמר יכול לעזור גם לאנשים נורמאטיביים אשר בצורה זו או אחרת מרגישים שהם חיים ליד המסלול, ולא ממש עולים על המסלול וממריאים בחייהם, בתחומים כאלה ואחרים. שנתמיר את האנרגיות שלנו, ונהיה מאושרים, אמן