לאט לאט שמתי לב למגמה… איני רוכב על אותו זוג אופניים במשך יומיים רצופים. לא, זה לא שיש לי המון אופני מבחן (לרוב מדובר בלא יותר משלושה זוגות במקביל), אלא בשל העובדה שיש לי המון זוגות אופניים משלי, ובגלל הנטיה המעניינת שלי למצוא דרכים חדשות לפרק ולהרכיב דוושות מאופניים.
ככה זה כשיש לך שלושה זוגות של דוושות וכ-10 זוגות אופניים באופן קבוע במחסן.
טוב, תורידו את אופני הכביש, ומדובר בשמונה זוגות.
ברבות השנים פיתחתי מספר שיטות לפירוק הדוושות, והן תלויות בכלים שעומדים לרשותכם ובסוג הדוושות המורכבות על האופניים.
בהנחה שאתם רוכבים “רציניים”, סביר להניח שאתם יודעים שישנה דוושה אחת בעלת הברגה הפוכה. סביר להניח, שכמוני, למדתם זאת בדרך הגרועה ביותר האפשרית- הרסתם את זרוע קראנק שמאל.
אתם לא לבד…
אם יש לכם דוושה עם אפשרות הרכבה והסרה בעזרת מפתח 15- זכיתם. לרוב, מפתחות 15 הם בעלי אורך מספק ונכון לשימוש כ”מנוף” לפתיחת הברגת דוושות עקשניות. אם הדוושות שלכם זקוקות למפתח אלן 8 מילימטרים- מצבכם עדיין טוב יחסית, כיוון שלמרות שיש לפתוח הדוושות מצידן הפנימי, עדיין מדובר במפתח גדול, ועל כן- ארוך, ובעל “מנוף” מספק לפתיחת הדוושות הסוררות.
הבעיה הגדולה ביותר מגיעה כשיש ברשותכם דוושות המחייבות שימוש במפתח אלן 6 מילימטרים. אם אתם נמנים על הרוכבים המסכנים בעלי תסמונת דוושות ה-6 מילימטרים, חייכם נידונו לגיהנום מתמשך של טקס דו יומי ומכאיב תוך נסיונות חוזרים ונשנים לפירוק הדוושות, הכוללים בכי מר, זיעה קרה ושימוש בעזרים טקטיים נוסח גיבור שנות ה-80- מק’גיוור ת.נ.צ.ב.ה.
הבעיה נעוצה בגודל מפתח האלן (6 מ”מ מסכנים), בגישה הלא נוחה לדוושות הגיהנום ובפיתוי הנועז לנסות ולפרקן בעזרת סט-אלן שאתם ממש אוהבים.
“מנוף”? אין. גישה נוחה? אין. חורים מדממים במרחקים קבועים על זרוע ימין, שנוצרו בעת נסיון כושל לפירוק הדוושה הימנית וממפגשה הבלתי נמנע עם שיני הפלטה הגדולה השמנוניות והחדות עד כאב? יש, יש ויש.
ברוכים הבאים למועדון המפוקפק ביותר בענף הרכיבה (מפוקפק אפילו יותר ממועדון סימני הפלטה על שריר התאומים הימני…)- מועדון צלקות הפלטה העולמי.
חיכיתי לכם.
נכתב ע"י חנוך רדליך עבור MTBsuisse - חופשת אופניים בשוויץ
