מהו השלו ומדוע מתו רבים מבני ישראל שאכלו ממנו 

 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה: (שמות ט"ז פסוק י"ג) 

פעמיים בתורה מופיע השלו כנס שהתרחש לבני ישראל במדבר. השלו מגיע בפרשתנו  מיד לאחר יציאת מצרים וזאת לאחר שבני ישראל מתלוננים שחסר להם "סיר הבשר" והלחם  שהכירו במצרים. על המחסור המוצדק בלחם הקב"ה אומר למשה שיקבלו  "מן" שינתן בבוקר שנהגו לאכול את הלחם המשביע בבוקר. בין הערביים יינתן להם בשר שנהגו לאכלו בכמות שאינה משביעה את האדם. הבשר שהקב"ה נותן לבני ישראל מגיע בצורת השלו. שניתן לבני ישראל למרות שהייתה בכך תלונה שאינה מוצדקת כי בני ישראל בכו על דבר שכן היה ברשותם. וזאת בשל היותם רועי צאן ויכלו לאכל בשר מן הצאן. כמוכן  בשלב זה במסעם נמצאו קרוב לים ויכלו לדוג. על פי הכלי יקר, הקב"ה לא נתן להם את מלוא מבוקשם שבכו על בשר והשליו הוא עוף.  בפרשתנו התורה  לא האריכה בנס השלו וכתבה יותר על המן, אך בפרשת בהעלותך בספר במדבר, כאשר בני ישראל כבר קצו במן התרחש נס השלו בשנית ושם התורה עסקה בכך יותר. על פי רש"י השלו הוא עוף שמן, שזוהה על ידי חוקריי המקרא כסוג של עוף נודד בחודשי הסתיו השליו נודד במסע אחד של 700 קילומטר לארצות החום ועובר בלהקות בגובה נמוך מעל לים ונוחת לקראת ערב על הקרקע, באפריקה. השליו חוזר לאירופה בחודשי האביב.  אנו רואים כי בשליו התרחשו מספר ניסים. בשתי הפעמים שהשלו הופיע זה התרחש לקראת הקיץ בחודשים שלא היה אמור להימצא באפריקה. נס נוסף הוא מיקום הופעת השליו, בייחוד בפעם השנייה שהשליו הופיע באמצע המדבר והופעתו התרחשה במשך של חודש ימים כפי שהובטח ע"י הקב"ה.  כאשר השלו הופיע בפעם השנייה הוא הגיע במאסות גדולות ונחיתתו הייתה כעונש למתאווים לאכול בשר. מסופר במדרש כי השלו הגיע בלהקות ענק והן נחתו בעוצמה על ראשי בני ישראל. וכפי שכתב בעל הטורים על המילים שבספר במדבר "ויגז השלו" רבים מתו מנחיתה זו. מוסיף בעל הטורים כי רבים יותר מתו מנחיתת השליו מאשר אלו שמתו מכמות השליו הרבה שאכלו שנכתב שמתו כשהבשר עוד בין שיניהם. ומדוע מתו? על פי עדויות מאוחרות יותר, כבר בזמן יון העתיקה ידעו כי יש סכנה לאכול את השליו מייד כאשר הוא נוחת. כיום ידוע  כי בעת נדידת השלו נוצרים רעלנים בגוף השלו חומרים אלה כנראה מסייעים לו בעת הנדידה הרצופה. אותם רעלנים מסוכנים לאדם ויכולים לגרום לו כאבי בטן ואף מוות. רעלנים אלו משתחררים מן השליו לאחר 24 שעות ולכן יש להמתין עד שאוכלים אותו. במעשה השליו רוצה הקב"ה ללמד את המתאווים שבינינו שכמות גדולה ותאווה אינה טובה לאדם. כפי שרש"י כותב כי השליו היה ברכה לצדיקים וקללה למתאווים ולרשעים.

לשליו מינים רבים והוא שייך למשפחת הפסיונים. השליו שזוהה עם השליו בפרשתנו  מכונה "השליו הנודד". בעת העתיקה היוונים ייבשו את השלוים ומלחו במלח לשם שימורם. אז כמו היום, ניתן לבשל את השלו ולהכינו בצורה בה מכינים כל עוף אחר. סוג נוסף הוא השליו היפני שתורבת ומשמש למאכל ונחשב ביפן למעדן. את ביצי השליו ניתן לזהות על פי גודלם שקטן מביצת תרנגולת וכן על ידי הכתמים והנקודות החומות שעליהן. את ביצי השליו אוכלים ומכינים כמו כל ביצת תרנגולת. רק שיש לקחת בחשבון כי 5 ביצי שליו שוות ביצת תרנגולת אחת.  יש המבשלים את הביצים, מקלפים ולאחר מכן משמרים אותן בחומץ.  שפים במסעדות יוקרה משתמשים בביצת השליו כגימיק קולינרי בשל גודלו, מראו ועדינותו הרבה.

 ביצים משמשות למאכלים רבים כחומר מקשר ואף אותן ניתן להכין בדרכים שונות כמו: בישול, אפייה, ביצה מקושקשת, מטוגנות בשמן או בשמן עמוק וביצה עלומה.

ביצה עלומה 

ישנם מספר כללים בסיסיים לבישול ביצים עלומות

יש להשתמש בביצים טריות

יש לבשל בסיר רחב

אין לבשל במקביל הרבה ביצים

מרתיחים מים ומוסיפים כף של חומץ בן יין לבן.

מכבים את האש

שוברים פנימה את הביצים ומכסים למשך 3 דקות.

עד שצבע הביצים הופכים ללבן.

מוציאים הסיר בעזרת כף רחבה ומחוררת להורדת הנוזלים ומגישים.

הצעת הגשה:

מוציאים את הביצה מניחים  על טוסט ומפזרים מלמעלה מעט מלח גס.