ל ח ש ו ב ע ל ה מ ח ר – ש ח מ ט ב ג נ י ילדים בישראל
אם למדינה יש עניין בעתיד ילדיה מוטב שתלמד אותם לחשוב נכון כבר בגיל הרך. מאת חיים ארביב
"לחשוב על המחר. צריך לרוץ בכל הכוח. לאמץ כל תא בגוף כדי להישאר בקו אחד או אפילו להגיע לפני הטובים במדעני העולם וכדי לעבור אותם בחצי צעד צריך להתמקד בדור הבא של מדענים ומחנכים מוליכים. לשם כך עלינו להתמקד באיכויות של כול שלבי החינוך – מכיתות בית-הספר העממי ועד לסיום התואר במכללות ובאוניברסיטאות". כך כותבת פרופסור עדת יונת ממכון וייצמן ברחובות במאמר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" זמן קצר לאחר שזכתה בפרס נובל לכימיה בשלהי 2009.
פרופסור יונת ממליצה להתמקד באיכויות של כול שלבי החינוך החל מבית-הספר העממי והשאלה שמתבקשת היא למה לא להתחיל דווקא מגני הילדים והאם יש אמצעי טוב יותר לבחינת איכויות בשלב הזה של החינוך מאשר לימוד משחק השחמט?! להתחיל מהגן זה אומר להניח בסיס מוצק יותר לקראת הגשמת משאלתה-חזונה של כלת פרס נובל; מחקרים רבים מראים שידיעת משחק השחמט בגיל הרך מקרינה גם על כושר הלימוד במערכות החינוך הפורמאליות ויש זיקה מוכחת בין השניים; ידיעת השחמט מקנה הרגלי חשיבה נכונים; יכולת חשיבה עצמאית יצירתית ומתמטית; היא תורמת לריכוז ולהקשבה ומחזקת את הזיכרון וכל זה לצד רכישת מיומנויות חברתיות כמו שליטה ואיפוק; פיתוח יחס של סבלנות ושל כבוד לזולת.
אמנית השחמט לובה אלתרמן מהאקדמיה לשחמט בראשון לציון מוסיפה ניחוחות משלה לחשיבות של ידיעת משחק השחמט בגיל הגן: "הוא מלמד את הילד לקחת אחריות על מעשיו; משפר את הדימוי העצמי; עוזר להתגבר על הקושי של יצירת קשרים ומציאת חברים חדשים; מסייע להבין שכדי להצליח יש להשקיע מאמץ וריכוז גבוה; הופך את הקשר עם המדריך לידידותי יותר ומפתח יכולת של שליטה ברגשות במקרה של הפסד או ניצחון". יתרונות נלווים: ילדים שמשחקים שחמט לא מתעסקים עם סמים; בהוראת המשחק אפשר להטמיע מוטיבים להגברת הזהירות בדרכים; כשם שיש כללים לגבי תנועת הכלים במשחק השחמט כך יש כללי זהירות בדרכים; קיצורו של דבר מדובר בפעילות שמשלבת בתוכה מדע אמנות וספורט.
בישראל קיימים כ-50 מועדוני שחמט מקצועיים והערכה גסה אומרת שקרוב ל-50 אלף ילדים ובני נוער משחקים שחמט במסגרת חוגים ברחבי המדינה – לצד תלמידים במספר בודד של בתי-ספר יסודיים וחטיבות בינים שבהם מונהג לימוד השחמט כמקצוע חובה.
מקומו של השחמט בארץ, יש להודות, נמצא בשוליים - שלא כמו ברבות ממדינות העולם; המדינה, כולל תקשורת הספורט, אינה מעניקה לו את המעמד הראוי לו כענף ספורט; בין היתר מתוך הנחה מוטעית מיסודה שמדובר במשחק שאינו כרוך בפעילות גופנית. אם תשאלו שחקני שחמט מקצועיים וגם חובבים יאמרו לכם כי המשחק צורך הרבה אנרגיה גופנית ויהיו כאלה שיעידו על ירידה דרסטית במשקלם עקב השתתפותם במשחקים ממושכים.
באיגודי השחמט ברחבי הארץ מפנים טענות קשות כנגד רשויות השלטון בשל חוסר מודעות שהם מגלים באשר לתועלת הרבה שטמונה במשחק למדינה ולחברה; הם קובלים על תמיכה תקציבית מזערית, מעוררת גיחוך, יש אומרים אפילו פחות ממה שבתורכיה.. "אילו שרי ממשלה או חברי הכנסת היו מתוודעים לתועלת המעשית ולחן וליופי שבמשחק היו אולי מתייחסים אחרת לנושא", אומרים באיגודים.
מי שמרים אולי גבה לנוכח הרעיון של הנחלת לימודי שחמט בגני הילדים בארץ – יש לי הפתעות בשבילו; על-פי ניסיון אישי שצברתי במשך כ-4 שנים לצד ניסיונם של עוד כמה "חלוצים" בנושא זה מסתבר שילדי ישראל – הזאטוטים בגנים - אוהבים לשחק שחמט; למעשה משחק זה כבר החל להתפשט בלא מעט גני ילדים בערי ישראל כמו הוד השרון, רמת השרון, הרצלייה, כפר סבא, אריאל, באר-שבע ואשדוד ואף בכמה בתי ספר בתל- אביב;
סקר שנעשה לאחרונה מראה שקרוב ל-60 אחוז מהילדים שמשחקים שחמט בשתי הערים הדרומיות מקורם במשפחות עולים מחבר העמים אבל גם ילדים של שבטי הבדואים באזור באר-שבע וילדים ממשפחות עולים מאתיופיה מגלים עניין במשחק . כאן מדובר בעיקר ביוזמות של פעילים-עסקנים בקרב ילדי בית ספר עממי אך גם בקרב ילדים בגיל הגן כאשר המטרה היא להכשיר את הילדים להיות שחקנים מקצועיים;
באריאל לומדים כ-350 ילדים בגני החובה בצורה מאורגנת ושיטתית ; הוראת השחמט שם מתנהלת בניצוחה של מדריכה מקצועית ואם לשפוט לפי דיווחי הגננות המפעל הזה זוכה להצלחה גדולה. "הרעיון להנהיג לימודי שחמט בגן נראה לי בהתחלה קצת מוזר", אומרת אירנה בוטביניק מדריכה מקצועית באחד הגנים בעיר, "אבל במרוצת הזמן הופתעתי לראות את ההתקדמות הגדולה שעשו מתחילת השנה... חשבתי שיהיה להם קשה אבל מתברר שיש ילדים שקולטים את כללי המשחק במהירות רבה יותר מזו של מבוגרים.. ילד בגיל כזה הוא כמו ספוג, קולט בצורה יוצאת מהכלל".
כמתנדב בחלק מגני הילדים באזור השרון נחשפתי לעולם מדהים של ילדים חדורי מוטיבציה והתלהבות; אמנם לא כל ילדי הגן לוקחים חלק פעיל במשחק ומי שמשתתף בפועל דרך-קבע הם מעטים יחסית שניתן להגדירם כ"גרעין קשה", אבל בגדול ניכרת סקרנות ויש התעניינות גוברת מצד שני המינים, בנים ובנות. במהלך הוראת השחמט בגן מתווספים לזירת המשחק יותר ויותר סקרנים; לא אחת קורה שלקראת סוף השיעור ניגשים אלי ילדים ומתנצלים שלא יכלו להשתתף בשיעור, מאחר שהיו עסוקים בפעילות אחרת..
משחק המלכים הופך להיות לתחביב אהוב על לא מעט ילדים; יש שמצפים לו בקוצר רוח. "אני מחכה לך כל השבוע כדי לשחק איתך", אמר לי גיא בן ה-5 מגן חרוב שבהוד השרון כשהתייצבתי ללמד בגן באחד מימי השבוע; ולא רק הילדים דלוקים על המשחק; גם הגננות וגם ההורים מרוצים מאוד ואף תומכים ומעודדים; מבחינת הגננת זה יוצר זירת פעילות חדשה שמרתקת את הילדים לפעילות פורייה; הוריו של יואב בן ה-5 טל וגיא זהבי מהוד השרון כותבים במכתב לראש העירייה מר חי אדיב: "פרויקט השחמט בגני ילדים הוא מדהים. אנו חושבים שהילדים פשוט מוקסמים מהמשחק; הוא מעניק להם ערכים נוספים מעבר למשחק השחמט כמו כבוד, משמעת, סדר, חברות ועוד. לאור ההצלחה של החוג בגן חרוב שבעיר נראה לנו שיש מקום לעשות מאמץ ולכלול את משחק השחמט גם בפעילויות בכל גני הילדים בעיר ובבתי הספר..". מבחינת המדריך-המתנדב בגן התחושה היא של עונג צרוף שעה שהוא שוהה במחיצתם של הילדים ומקשיב להערות ולהתחכמויות שלהם סביב שולחן השחמט.
שלא תהיה אי-הבנה, היכולת של הילד בגיל הרך לשחק את המשחק הזה אינה מובנת מאליה וכאמור היא אינה נחלת כלל ילדי הגן, אבל אם לשפוט על-פי הניסיון קיים פוטנציאל אצל רבים וכדי לפתח אותו ולהביאו לידי ביטוי יש לעורר אצלם תחילה סקרנות ועניין במשחק; חשיבות רבה נודעת בראש ובראשונה לשיטת הלימוד ולהתנהלות המדריך. שלושה גורמים מסייעים בידינו בנושא זה :
1. העובדה שכלי השחמט הם דמויי צעצועים והם יכולים להיות בגדלים, בצבעים ובעיצובים שונים וככאלה הם אטרקטיביים לילדים
2 האפשרות לרקום סביב הכלים, מיקומם ותנועתם על הלוח - סיפורי אגדות על חצרות, מלכים ונסיכים ועל ממלכות יריבות;
3. המוטיב התחרותי המאפיין את המשחק הוא יצרי מאוד בהיותו מאתגר את האינטלקט וככזה הוא מהווה מוקד משיכה.
באקדמית השחמט בראשון לציון משקיעים לא מעט כדי לחבב את המשחק על ילדי הגן; הם מספקים: * חוברות המכילות אוסף סיפורים מקוריים * תוכנת מחשב * פאזל לוח שחמט ענקי על הרצפה * משחק זיכרון עם כלי השחמט * מדבקות שחמט שכל תלמיד מדביק בחוברת על כל דף תרגילים שסיים; בגנים אחרים נוהגים גם לחלק לילדים החרוצים בולי שחמט כפרסי עידוד. אם מצליחים לעורר בילד עניין וסקרנות לגבי המשחק הוא "נלכד" ומכאן ועד למימוש הפוטנציאל שלו כשחקן מעולה הדרך אמנם ארוכה אך סלולה.
לשחקן שחמט בוגר אין כידוע מרשם בטוח לניצחון במשחק או לבחירת מסעים נכונים ; מה שמוקנה לו הוא בגדר הנחיות כלליות או תבניות של חשיבה מתימטית ; יחד עם תרגול אינטנסיבי מתחזקות בו יכולות הדמיון והזיכרון וסיכוייו נעשים טובים יותר לבחור במסעים "הנכונים", ליזום ולפתח תכניות ורעיונות לקראת ניצחון אפשרי. לא כן כאשר מדברים על הוראת שחמט לילדים בגיל הגן; כאן הוראת השחמט אמורה להיות זהירה ומתוחכמת;
יש להקפיד על תרגול חלקי של המשחק בכל שלב ושלב. אלה שמגלים עניין נלכדים בקסמו של המשחק והופכים להיות פעילים; אחרים משקיפים מן הצד (קיבצרים). כל שיעור מתחיל באזכור מקיף של כללי המשחק לכל המסובים; לאחר מכן – תרגול ובשלב השלישי של השיעור נבחרים כמה זוגות למשחק תחרותי תוך השגחה ומעקב; טרם מתחילים במשחק הנוהג הוא להושיט יד זה לזה – גם כאשר מפסידים.
לילד שנקלע לתחרות, שלא כמו מבוגר, קשה להכיל הפסד; הוא רוצה רק לנצח; כחלק מטקטיקה של עידוד הילד – מדריך יכול להרשות לעצמו לתת לילד לפעמים אפשרות לנצח אותו; במקרה זה הילד מגיב בצהלת שמחה; כך הוא לומד לדעת שגם שחקן טוב (במקרה זה המדריך) עלול להפסיד; שבעצם זה לא נורא להפסיד ואפשר ללמוד משגיאות; הבעיה מתחילה כאשר ילד אחד ברמה דומה לזו של הילד היריב מפסיד; התוצאה היא לעתים קרובות תסכול ואפילו בכי. לכן משתדלים להפגיש זוגות שאינם באותה רמה; קובעים "נוהל" לפיו בכל מקרה בסיום המשחק הצד שהפסיד מגלגל-מפיל את המלך שלו על הלוח ומושיט יד לשחקן המנצח לאות חברות. וכל זה מתנהל בצורה טקסית ובצחוקים והכול בא על מקומו בשלום.
לא מעט ניתן ללמוד על תכונות אופי של ילדים תוך כדי המשחק; ראיתי גילויים של רכושנות של רגישות של אפטיה של רגשות קינאה ושמחה של איפוק וסלחנות ושל חברות. בתוך כך ניתן לאבחן ילדים עם קשיים או בעלי כישורים מיוחדים וליזום שיחה עם הגננת על היכולות של הילד, דבר שפותח בפניה צוהר נוסף להכרת אישיותו ולהתייחסות נכונה יותר.
לוחות השחמט מונחים על שולחנות קטנים ונמוכים; אט-אט הילדים מתקבצים מרצונם החופשי ומתיישבים סביבם; הוראת השחמט מתנהלת בכמה שלבים : א. הכרת הלוח על 64 משבצותיו הצבעוניות ב. לימוד האותיות והמספרים שעל הלוח לאורכו ולרוחבו; ג. הכרת השמות של הכלים ד. מיקומם של הכלים בלוח ה. ערכו הסגולי של כל כלי וכלי. ו. "חוקי התנועה" של הכלים תוך כדי לימוד הכיוונים השונים – אורך רוחב ואלכסון.
המלך. בניגוד לדימוי המקובל של המלך כדמות כול-יכולה – בשחמט הוא לא; הוא אמנם דמות הכי חשובה על הלוח, אך הוא בחזקת אישיות חיוורת וחלשה שיש לגונן עליו ומי בא לעזרתו? יש לו משפחה ענפה ויש לו גייסות והארמון שלו מבוצר כך שקשה להפיל אותו
המלכה - היא הדמות הכי חזקה והכי פעלתנית בממלכה; בלעדיה עלולה הממלכה להתמוטט בקלות יחסית
לפרשים יש תפקיד מיוחד; הם דוהרים ומקפצים בין הרים ובין סלעים בעורף האויב ואפילו מעל כוחות המלך שלהם כדי להכות בכוחותיו.
שני הצריחים מהווים מעין חומת מגן לארמון המלך, הם שומרים על גבולות הממלכה ומסלקים את כל מה שבדרכם מקרב כוחות האויב;
הרצים ממלאים תפקיד של שליחים נאמנים של המלך; הם זריזים ופושטים על כוחות האויב הלוך וחזור ומעבר לגבול
החיילים הם בעלי פוטנציאל להפך לכל דמות אחרת פרט למלך (שהרי מלך יש רק אחד); הם ניצבים בקדמת החזית ויוצאים לחרף נפשם למען המלך אך אינם שואפים לתפוש את מקומו; כשאחד מהם או יותר מצליח להגיע לעורף האויב, לשורה התחתונה בלוח השחמט, הוא יכול להפך כבמטה קסם לדמות אחרת בממלכה – למלכה, לרץ, לפרש או לצריח.
כאן מוצגת לראשונה שיטת לימוד על קצה המזלג וכמובן שהכול פתוח וכיד הדמיון הטובה אפשר לפתח שיטות כאלה ואחרות.. מכל מקום, הרעיון להנחיל את השחמט לילדי הגנים בישראל ראוי לבחינה קפדנית וטוב יעשו הממונים על מערכת החינוך בממשלה וברשויות המקומיות אם ישקלו אפשרות להעניק למשחק זה מקום יותר מרכזי במערכות משחקי החשיבה בגני הילדים; הפצתו בגני הילדים בצורה ניסיונית ומודרגת ברחבי הארץ תתרום תרומה חשובה לקידומם של ילדי ישראל. בארץ קיימת תשתית טובה של מורים ומומחים לשחמט ואותם יש לרתום להטמעת ענף ספורט זה בקרב הדור הצעיר, ולהתחיל כאמור מבראשית – מן הגן. בשלב זה כאשר כל העניין נמצא עדיין בחיתוליו נקראים ה"משוגעים לדבר" - מקצוענים וחובבים כאחת – לתת כתף חמה למפעל הייחודי והמבורך הזה; להצטרף למאמץ להביא את המדינה להכרה בחשיבותו כפרויקט לאומי.
===
לשעבר כתב ועורך בעתון "במחנה"; איש מודיעין וראש דסק מזרח תיכון בלשכת דובר צה"ל
