בירור חבות חברת הביטוח, תוך זמן סביר ולפרט את נימוקיה
סעיף 23(א) לחוק קובע כי:
"משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו".
החוק אינו קובע כיצד צריכה לנהוג מבטחת הדוחה את דרישת התשלום של המבוטח, אך התעלמות מתביעת המבוטח ללא כל הסבר אינה עולה בקנה אחד עם הדרישה לתום הלב בקיום חוזה עפ"י סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 .
מחובת תום הלב בקיום חוזה נובע כי על המבטחת המגיעה למסקנה שהיא דוחה את תביעת המבוטח לקבל תגמולי ביטוח, להודיע לו, תוך זמן סביר, על הדחייה ולפרט את נימוקיה לכך.
בע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. ישר פ"ד מט(2) 749, 777 (מיום 30/07/95) נקבע:
"מתוך מסכת העובדות עולה כי חברת הביטוח הודיעה למשיב על כך שאין בכוונתה לשפותו רק בעבור ארבעה חודשים מיום הגשת תביעתו... לא ניתן לקבוע אם הייתה חריגה מן האמור ברישת סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח. ככלל, חובת תום הלב חלה גם בשלב המימוש של החבות החוזית, וחברת הביטוח צריכה לעשות ככל שביכולתה שלא להותיר את המבוטח בחוסר בהירות באשר לגורל התגמולים שאותם הוא מצפה לקבל".
בת"ק (חי') 1332/96 בהט נ אררט חברה לביטוח בע"מ (דינים ועוד) (מיום 20/01/98) קבע כב' השופט ש. לבנוני כי לאחר שהמבטחת עשתה את הדרוש 'לבירור חבותה' עליה לנקוט עמדה ברורה ומפורשת שהיא פועל יוצא של הבירור, וכי מקום שגמלה ההחלטה בלב המבטחת שהיא אינה מכירה בדרישת המבוטח, עליה למסור לו הודעה מנומקת ולפרט מדוע אין היא מכירה בדרישתו.
חובת המבטחת להשיב למבוטח ולפרט נימוקיה לדחיית תביעתו באה לידי ביטוי בהנחיות המפקח על הביטוח הקובעות בין היתר:
"3. מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: "תובע") זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו. הסברים ארוכים ושונים שנמסרו לתובע בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקים ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של הנתבעת, התובע אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו.
4. כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה.
5. על מנת שהתובע יוכל להתמודד עם טענות המבטחת הדוחה את תביעתו ואולי אף יצליח לשכנע אותה לשנות את עמדתה, עליו לקבל את עמדתה המפורטת בכתב".
בת"א 739/01 בש"א 12838/02 (מחוזי חי') הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ. גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ הוגשה ע"י הנתבעת בקשה להתיר תיקון של כתב ההגנה כך שתיווסף טענה לפיה ערימות הכותנה המכונות "באלות" שניזוקו לא היו מבוטחות עפ"י הפוליסה. המשיבה התנגדה בשל כך שטענה זו לא נטענה בהזדמנות הראשונה, במכתבי המבקשת בהם דחתה את התביעה לתגמולי ביטוח.
בת"א (כפ"ס) 3129/04 בש"א 3117/04 יחיא נ הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (נבו) (מיום 12/08/04) פנה המבוטח בתביעה לתגמולי ביטוח מאת הנתבעת בשנת 2000. רק ביום 08/02/04 שלח ב"כ הנתבעת מכתב תשובה לגוף הפנייה לפיה נדחית התביעה מנימוקים שפורטו במכתב. ביום 30/03/04 הוגשה התביעה והנתבעת העלתה טענת התיישנות. כב' השופטת נ. מימון - שעשוע קבעה כי:
"חובת המבטחת להודיע למבוטח את עמדתה המלאה בנוגע לתביעתו תוך זמן סביר ממועד פנייתו הינה בבחינת חיוב הנובע מחוזה הביטוח שבין הצדדים".
וכן קבעה:
"סעיף 39 לחוק החוזים קובע כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה".
וכי:
"על המבטחת לידע את המבוטח בדבר עמדתה עובר לחלוף תקופת ההתיישנות החוקית, ולא אחריה".
ביהמ"ש קבע כי הפרת חובת תום הלב בנסיבות אלה יש בה כדי למנוע מהמבטחת לטעון בדיעבד כי התביעה התיישנה. לחילופין עצם הגשת הבקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנות עשויה להיחשב בפעולה משפטית שלא בתום לב. לחילופי חילופין מושתקת הנתבעת בנסיבות אלה לטעון התיישנות ויש לראותה כמי שיצרה מצג לפיו היא מסכימה מכללא להארכת תקופת ההתיישנות עד לזמן סביר לאחר שתודיע למבוטח את עמדתה הסופית בדבר תביעתו.
מקרה נוסף בו לא מסרה המבטחת למבוטח את עמדתה לעניין תביעתו לתגמולים נדון בת.א. 16120/05 דב ארבל נ מנורה חברה לביטוח בע"מ (נבו) (מיום 01/06/05). בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהתובע העלים ממנה מידע מהותי וכי אובדן כושר עבודתו נובע מעבר פלילי עשיר. בעקבות זאת הגיש התובע בקשה למחיקת טענות מכתב ההגנה בטענה שאין לאפשר לה להעלות נימוקים אלה לראשונה בכתב ההגנה. כב' השופט בכר קבע כי:
"אם יש צדק בטענת הנתבע אזי התובע לא עמד בתנאי הפוליסה ועל כן אין לאפשר הרחבת מסגרת הכיסוי הביטוחי שעה שהפוליסה מתנה ומגבילה במפורש את הכיסוי הביטוחי במקרים מסויימים".
כאמור, אני סבורה כי בהיעדר הוראה מפורשת, בחוק או בהוראות המפקח על הביטוח, לפיה במקרה שהמבטחת אינה משיבה למבוטח דבר לא תוכל המבטחת להעלות טענת הגנה כלשהי (בכפוף לסייגים "הרגילים").
סעיף 23(א) לחוק קובע כי:
"משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו".
החוק אינו קובע כיצד צריכה לנהוג מבטחת הדוחה את דרישת התשלום של המבוטח, אך התעלמות מתביעת המבוטח ללא כל הסבר אינה עולה בקנה אחד עם הדרישה לתום הלב בקיום חוזה עפ"י סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 .
מחובת תום הלב בקיום חוזה נובע כי על המבטחת המגיעה למסקנה שהיא דוחה את תביעת המבוטח לקבל תגמולי ביטוח, להודיע לו, תוך זמן סביר, על הדחייה ולפרט את נימוקיה לכך.
בע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. ישר פ"ד מט(2) 749, 777 (מיום 30/07/95) נקבע:
"מתוך מסכת העובדות עולה כי חברת הביטוח הודיעה למשיב על כך שאין בכוונתה לשפותו רק בעבור ארבעה חודשים מיום הגשת תביעתו... לא ניתן לקבוע אם הייתה חריגה מן האמור ברישת סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח. ככלל, חובת תום הלב חלה גם בשלב המימוש של החבות החוזית, וחברת הביטוח צריכה לעשות ככל שביכולתה שלא להותיר את המבוטח בחוסר בהירות באשר לגורל התגמולים שאותם הוא מצפה לקבל".
בת"ק (חי') 1332/96 בהט נ אררט חברה לביטוח בע"מ (דינים ועוד) (מיום 20/01/98) קבע כב' השופט ש. לבנוני כי לאחר שהמבטחת עשתה את הדרוש 'לבירור חבותה' עליה לנקוט עמדה ברורה ומפורשת שהיא פועל יוצא של הבירור, וכי מקום שגמלה ההחלטה בלב המבטחת שהיא אינה מכירה בדרישת המבוטח, עליה למסור לו הודעה מנומקת ולפרט מדוע אין היא מכירה בדרישתו.
חובת המבטחת להשיב למבוטח ולפרט נימוקיה לדחיית תביעתו באה לידי ביטוי בהנחיות המפקח על הביטוח הקובעות בין היתר:
"3. מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: "תובע") זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו. הסברים ארוכים ושונים שנמסרו לתובע בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקים ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של הנתבעת, התובע אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו.
4. כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה.
5. על מנת שהתובע יוכל להתמודד עם טענות המבטחת הדוחה את תביעתו ואולי אף יצליח לשכנע אותה לשנות את עמדתה, עליו לקבל את עמדתה המפורטת בכתב".
בת"א 739/01 בש"א 12838/02 (מחוזי חי') הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ. גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ הוגשה ע"י הנתבעת בקשה להתיר תיקון של כתב ההגנה כך שתיווסף טענה לפיה ערימות הכותנה המכונות "באלות" שניזוקו לא היו מבוטחות עפ"י הפוליסה. המשיבה התנגדה בשל כך שטענה זו לא נטענה בהזדמנות הראשונה, במכתבי המבקשת בהם דחתה את התביעה לתגמולי ביטוח.
בת"א (כפ"ס) 3129/04 בש"א 3117/04 יחיא נ הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (נבו) (מיום 12/08/04) פנה המבוטח בתביעה לתגמולי ביטוח מאת הנתבעת בשנת 2000. רק ביום 08/02/04 שלח ב"כ הנתבעת מכתב תשובה לגוף הפנייה לפיה נדחית התביעה מנימוקים שפורטו במכתב. ביום 30/03/04 הוגשה התביעה והנתבעת העלתה טענת התיישנות. כב' השופטת נ. מימון - שעשוע קבעה כי:
"חובת המבטחת להודיע למבוטח את עמדתה המלאה בנוגע לתביעתו תוך זמן סביר ממועד פנייתו הינה בבחינת חיוב הנובע מחוזה הביטוח שבין הצדדים".
וכן קבעה:
"סעיף 39 לחוק החוזים קובע כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה".
וכי:
"על המבטחת לידע את המבוטח בדבר עמדתה עובר לחלוף תקופת ההתיישנות החוקית, ולא אחריה".
ביהמ"ש קבע כי הפרת חובת תום הלב בנסיבות אלה יש בה כדי למנוע מהמבטחת לטעון בדיעבד כי התביעה התיישנה. לחילופין עצם הגשת הבקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנות עשויה להיחשב בפעולה משפטית שלא בתום לב. לחילופי חילופין מושתקת הנתבעת בנסיבות אלה לטעון התיישנות ויש לראותה כמי שיצרה מצג לפיו היא מסכימה מכללא להארכת תקופת ההתיישנות עד לזמן סביר לאחר שתודיע למבוטח את עמדתה הסופית בדבר תביעתו.
מקרה נוסף בו לא מסרה המבטחת למבוטח את עמדתה לעניין תביעתו לתגמולים נדון בת.א. 16120/05 דב ארבל נ מנורה חברה לביטוח בע"מ (נבו) (מיום 01/06/05). בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהתובע העלים ממנה מידע מהותי וכי אובדן כושר עבודתו נובע מעבר פלילי עשיר. בעקבות זאת הגיש התובע בקשה למחיקת טענות מכתב ההגנה בטענה שאין לאפשר לה להעלות נימוקים אלה לראשונה בכתב ההגנה. כב' השופט בכר קבע כי:
"אם יש צדק בטענת הנתבע אזי התובע לא עמד בתנאי הפוליסה ועל כן אין לאפשר הרחבת מסגרת הכיסוי הביטוחי שעה שהפוליסה מתנה ומגבילה במפורש את הכיסוי הביטוחי במקרים מסויימים".
כאמור, אני סבורה כי בהיעדר הוראה מפורשת, בחוק או בהוראות המפקח על הביטוח, לפיה במקרה שהמבטחת אינה משיבה למבוטח דבר לא תוכל המבטחת להעלות טענת הגנה כלשהי (בכפוף לסייגים "הרגילים").
משרד עורכי דין שביב, פורת-רוטנשטרייך, עוסק במגוון רחב של תחומי המשפט.
משרדנו עוסק ומתמחה בתחומי המשפט האזרחי, מסחרי ומעניק שירותים משפטיים בתחום דיני תאגידים, דיני חוזים, עסקאות מקרקעין, ייעוץ משפטי תוך ייצוג וליווי משפטי לפעילות העסקית השוטפת של הלקוחות.
המשרד מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בתחומי ההתמחות של המשרד ללקוחות עסקיים ולחברות, לצד לקוחות פרטיים, עצמאיים וארגונים. השירות המשפטי כולל בין היתר ייעוץ והכוונה משפטיים וייצוג בפני כל הערכאות וטריבונלים משפטיים.
בתחום המסחרי הרוב המכריע של לקוחות המשרד הם לקוחות קבועים או חוזרים, לקוחות שהופנו על ידי לקוחות מרוצים, כאשר במקרים רבים ההתקשרות הינה לטווח ארוך.
משרדנו עוסק ומתמחה בתחומי המשפט האזרחי, מסחרי ומעניק שירותים משפטיים בתחום דיני תאגידים, דיני חוזים, עסקאות מקרקעין, ייעוץ משפטי תוך ייצוג וליווי משפטי לפעילות העסקית השוטפת של הלקוחות.
המשרד מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בתחומי ההתמחות של המשרד ללקוחות עסקיים ולחברות, לצד לקוחות פרטיים, עצמאיים וארגונים. השירות המשפטי כולל בין היתר ייעוץ והכוונה משפטיים וייצוג בפני כל הערכאות וטריבונלים משפטיים.
בתחום המסחרי הרוב המכריע של לקוחות המשרד הם לקוחות קבועים או חוזרים, לקוחות שהופנו על ידי לקוחות מרוצים, כאשר במקרים רבים ההתקשרות הינה לטווח ארוך.
