ה"באוהאוס" היה בית- ספר לאדריכלות שהוקם בויימר בשנת 1919, תחת ניהולו של האדריכל וולטר גרופיוס.
גרמניה באותה עת, סבלה מבעיות של אבטלה, אינפלציה, מקומות עבודה ודיור, ובית-הספר נפתח מתוך רצון לתת מענה לבעיות אלו.
בבית- הספר, למדו מקצועות עיצוב ואדריכלות .
בשונה ממגמות העיצוב המקושטות ששלטו אז, הקווים המנחים של ה"באוהאוס" היו פשטות, , ונטול קישוטים מיותרים ( קוים נקיים). ייצור מהיר וזול באופן שיתאים להמונים.
האידיאולוגיה הפוליטית של בית- הספר הייתה סוציאליסטית קומוניסטית.
הבאוהאוס עבר מספר שלבים. כשהוא נפתח בויימר, הוא היה עדיין בשלב ניסיוני.
המדריכים גיששו. חיפשו קו מודרני , אך הם לא ידעו מהו קו מודרני, כיון שלא היה להם כל מודל.
לכן הם העתיקו את הסגנון השולט (אקספרסיוניסטי גרמני), ללא עידון.
נקודת המפנה של בית-הספר, הייתה ב- 1923. בשנה זו נפתחה תערוכת רהיטים בויימר. בתערוכה הציגה גם קבוצת ה"דה-סטיל" . כך קבוצת ה"באוהאוס" התוודעה לסגנון ה"דה-סטיל".
אמני ה"באוהאוס" למדו מה- דה סטיל". למדו והלכו צעד נוסף קדימה
הם לקחו את צורות היסוד של ה" דה סטיל" (רבוע, עיגול ומשולש ), ואת האופן בו ה-"דה סטיל" שיחקו עם צורות אלו ( צורה עולה על צורה וחפיפה ), והכניסו צבע אל תוך החפיפות. כך הם השיגו סגנון חדש. סגנון מודרני.
בשנה זו הוצג המודל לבית המושלם, והכסא הידוע של ברואיר.
ב-1925 התחילה להופיע הלאומנות הגרמנית- הנצ'יונל סוציאליסטים.
בית-הספר שהיה שמאלני ונתמך על-ידי העירייה, נתקל בבעיה כשהשלטון התחלף.
המימון לבית-הספר הופסק ובית-הספר בויימר נסגר.
אבל אז, בית-הספר כבר היה קוסמופוליטי ומפורסם בכל אירופה.
בית-הספר קיבל הצעות מערים אחרות בגרמנייה להמשיך לפעול בשטחן.
אנשי ה"באוהאוס" בחרו בעיר תעשייתית קטנה- דסאו- זאת מכיוון שמשם היה קל להעביר את העיצוב למפעלים.
המבנה היחיד שהם בנו שם , היה של בית- הספר.
ב-1932 היה שוב מהפך שלטוני. ה"באוהאוס" עברו לברלין והצטמצמו בהוצאות.
כאשר היטלר עלה לשלטון ב- 1933, בית-הספר נסגר. רוב המעצבים חזרו לארצות מוצאם. חלקם עזבו את גרמניה לארצות-הברית ( הבולט ביניהם, לודוויג מיס ואן דה רוהה), חלקם נשארו בגרמניה ורבים עלו לארץ.
ה"באוהאוס" היה חדשני גם בתחום הפדגוגי.. צורת הלימוד, שימת הדגש, תנאי הקבלה לבית-הספר רק לחסרי ניסיון קודם), ותארים (לא היו פרופסורים ודוקטורים, אלא מייסטרים- תואר מימי- הביניים).
ב"באוהאוס" המציאו את הלוגו. צעצועי הרכבה שדרכם מטמיעים צבעים וצורות מודרניות. וזאת, כדי לפתח ולסגל את הדור הבא. לכל צורה הייתה הצבע. העיגול- כחול, הריבוע- אדום, והמשולש צהוב.
.פול קליי, ניהל את סדנת האריגים.
הדגש בסדנה היה חזרה קצבית על הדגם, ו הרמוניה של צבעים בלי מתחים פנימיים
.את סדנת המתכת ניהלה מריאן ברנט. בין המורים היו גם קנדינסקי,
הנס מאייר, שלמר,מוהולינאגי, מיס ואן דה רוהא וברויאר.
סדנת חמר התקיימה רק בויימר. החמר נתפס כסקיצה בלבד. שלב של חיפוש צורות.
סדנאות המתכת והטקסטיל, הצליחו בתקופתם.
אדריכלי ה"באוהאוס" שנמלטו מגרמנייה ,בנו בארץ בסגנון הקרוי גם הסגנון הבינלאומי .
הסגנון אומץ בארץ, היות והתאים הן לרוח הסוציאליסטית ולאידיאולוגיה של צניעות, והן למצב הכלכלי. ( אלו המבנים שאפשר לראות בדרום תל-אביב. מבנים כמעט ישרים עם מרפסת מעוגלת.)
סגנון הבאוהאוס, כולל את כל תפיסות העיצוב של בית-הספר בכל שטחי העיצוב. בביטוי: הסגנון הבינלאומי, הכוונה לאדריכלות בלבד.
בתל-אביב נמצא הריכוז הגבוה ביותר של מבני באוהאוס בעולם.
בשנת 1996, אונסקו הכריז על מבני ה"באוהאוס" כמבנים בעלי ערך היסטורי עולמי וכאתרי מורשת עולמית , והחל מאז החלו לשמר מבנים אלו בתל-אביב.
גרמניה באותה עת, סבלה מבעיות של אבטלה, אינפלציה, מקומות עבודה ודיור, ובית-הספר נפתח מתוך רצון לתת מענה לבעיות אלו.
בבית- הספר, למדו מקצועות עיצוב ואדריכלות .
בשונה ממגמות העיצוב המקושטות ששלטו אז, הקווים המנחים של ה"באוהאוס" היו פשטות, , ונטול קישוטים מיותרים ( קוים נקיים). ייצור מהיר וזול באופן שיתאים להמונים.
האידיאולוגיה הפוליטית של בית- הספר הייתה סוציאליסטית קומוניסטית.
הבאוהאוס עבר מספר שלבים. כשהוא נפתח בויימר, הוא היה עדיין בשלב ניסיוני.
המדריכים גיששו. חיפשו קו מודרני , אך הם לא ידעו מהו קו מודרני, כיון שלא היה להם כל מודל.
לכן הם העתיקו את הסגנון השולט (אקספרסיוניסטי גרמני), ללא עידון.
נקודת המפנה של בית-הספר, הייתה ב- 1923. בשנה זו נפתחה תערוכת רהיטים בויימר. בתערוכה הציגה גם קבוצת ה"דה-סטיל" . כך קבוצת ה"באוהאוס" התוודעה לסגנון ה"דה-סטיל".
אמני ה"באוהאוס" למדו מה- דה סטיל". למדו והלכו צעד נוסף קדימה
הם לקחו את צורות היסוד של ה" דה סטיל" (רבוע, עיגול ומשולש ), ואת האופן בו ה-"דה סטיל" שיחקו עם צורות אלו ( צורה עולה על צורה וחפיפה ), והכניסו צבע אל תוך החפיפות. כך הם השיגו סגנון חדש. סגנון מודרני.
בשנה זו הוצג המודל לבית המושלם, והכסא הידוע של ברואיר.
ב-1925 התחילה להופיע הלאומנות הגרמנית- הנצ'יונל סוציאליסטים.
בית-הספר שהיה שמאלני ונתמך על-ידי העירייה, נתקל בבעיה כשהשלטון התחלף.
המימון לבית-הספר הופסק ובית-הספר בויימר נסגר.
אבל אז, בית-הספר כבר היה קוסמופוליטי ומפורסם בכל אירופה.
בית-הספר קיבל הצעות מערים אחרות בגרמנייה להמשיך לפעול בשטחן.
אנשי ה"באוהאוס" בחרו בעיר תעשייתית קטנה- דסאו- זאת מכיוון שמשם היה קל להעביר את העיצוב למפעלים.
המבנה היחיד שהם בנו שם , היה של בית- הספר.
ב-1932 היה שוב מהפך שלטוני. ה"באוהאוס" עברו לברלין והצטמצמו בהוצאות.
כאשר היטלר עלה לשלטון ב- 1933, בית-הספר נסגר. רוב המעצבים חזרו לארצות מוצאם. חלקם עזבו את גרמניה לארצות-הברית ( הבולט ביניהם, לודוויג מיס ואן דה רוהה), חלקם נשארו בגרמניה ורבים עלו לארץ.
ה"באוהאוס" היה חדשני גם בתחום הפדגוגי.. צורת הלימוד, שימת הדגש, תנאי הקבלה לבית-הספר רק לחסרי ניסיון קודם), ותארים (לא היו פרופסורים ודוקטורים, אלא מייסטרים- תואר מימי- הביניים).
ב"באוהאוס" המציאו את הלוגו. צעצועי הרכבה שדרכם מטמיעים צבעים וצורות מודרניות. וזאת, כדי לפתח ולסגל את הדור הבא. לכל צורה הייתה הצבע. העיגול- כחול, הריבוע- אדום, והמשולש צהוב.
.פול קליי, ניהל את סדנת האריגים.
הדגש בסדנה היה חזרה קצבית על הדגם, ו הרמוניה של צבעים בלי מתחים פנימיים
.את סדנת המתכת ניהלה מריאן ברנט. בין המורים היו גם קנדינסקי,
הנס מאייר, שלמר,מוהולינאגי, מיס ואן דה רוהא וברויאר.
סדנת חמר התקיימה רק בויימר. החמר נתפס כסקיצה בלבד. שלב של חיפוש צורות.
סדנאות המתכת והטקסטיל, הצליחו בתקופתם.
אדריכלי ה"באוהאוס" שנמלטו מגרמנייה ,בנו בארץ בסגנון הקרוי גם הסגנון הבינלאומי .
הסגנון אומץ בארץ, היות והתאים הן לרוח הסוציאליסטית ולאידיאולוגיה של צניעות, והן למצב הכלכלי. ( אלו המבנים שאפשר לראות בדרום תל-אביב. מבנים כמעט ישרים עם מרפסת מעוגלת.)
סגנון הבאוהאוס, כולל את כל תפיסות העיצוב של בית-הספר בכל שטחי העיצוב. בביטוי: הסגנון הבינלאומי, הכוונה לאדריכלות בלבד.
בתל-אביב נמצא הריכוז הגבוה ביותר של מבני באוהאוס בעולם.
בשנת 1996, אונסקו הכריז על מבני ה"באוהאוס" כמבנים בעלי ערך היסטורי עולמי וכאתרי מורשת עולמית , והחל מאז החלו לשמר מבנים אלו בתל-אביב.
טלילה שיר ציירת. בוגרת אוניברסיטת חיפה והשתלמויות שונות.
