מוביל ימי שחרר את המטען לידי צד ג`, שלא כנגד שטרי המטען המקוריים. הנשגר, שהיה במקרה זה בנק, ביקש לתבוע את המוביל על כך ששחרר
את המטען ללא שטרי מטען מקוריים. הואיל והבנק הגיש את תביעתו כנגד המוביל הימי לאחר שנה ממועד שנמסר המטען, ביקש המוביל הימי לדחות את התביעה על הסף בטענה של התיישנות. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת המוביל הימי. במסגרת הערעור שהבנק הגיש לבית המשפט העליון, העלה הבנק טענות שונות שנועדו לשכנע שלא חלפה תקופת ההתיישנות, אשר נדחו על ידי בית המשפט אחד לאחד. במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט מספר הלכות הנוגעות ליחסי נשגר - מוביל ימי.
נקודות מרכזיות בפסק הדין
· הנשגר בשטר המטען הוא זה שחייב להתייצב מיוזמתו לצורך קבלת המטען, ואינו צריך להמתין להודעת המוביל בנוגע לכך.
· סיווג התיישנות כמהותית או דיונית אינו קשור לשאלה אם מקור ההתישנות הוא מכוח הדין או מכוח הסכם – גם התיישנות שמקורה בהסכם יכולה להיחשב כהתיישנות מהותית.
· על מנת להשיב על השאלה מתי היה המטען אמור להימסר (הרלוונטי למועד שממנו מתחילה תקופת ההתיישנות בת השנה) יש לבחון מתי הגיעה האוניה לנמל – המועד הוא תוך מס` ימים ממועד הגעתה ולכל המאוחר מהמועד שבו האוניה עזבה את הנמל לאחר שפרקה את המטען.
· הוראת ההתיישנות חלה גם על אירועים שלאחר הפריקה, לרבות כשל במסירת המטען לגורם המתאים.
· ההתישנות חלה על כל העילות הקשורות להובלה, לרבות עילות נזקיות, ולא רק לעילות הנובעות משטר המטען או מן היחסים החוזיים בין הצדדים.
נקודות למחשבה
1. בית המשפט מחזק היטב את תחולת הוראת ההתיישנות במקרה של הובלה ימית. נימוק מרכזי שבו נוקב בית המשפט לצורך בהקפדה דווקנית על הוראת ההתיישנות, הוא שקיימת חשיבות לוודאות משפטית בסחר בינלאומי. אין לקבל מצב שהוראת התיישנות המקובלת באמנה בינלאומית, לא תוכר בפסיקה הישראלית.
2. בית המשפט עמד על כך שהבנק הינו גוף הבקיא בסחר הבינלאומי המכיר את הוראות ההתיישנות המופיעות בשטר המטען. בנסיבות אלו בית המשפט לא יקבל טענות כאילו הבנק לא קיבל על עצמו את הוראות ההתיישנות המופיעות בשטר המטען.
ע"א 3552/01 Banco Exterior (Suiza) SA נ` Zegulga Polska Spolka Akcjna ואח`, פסק דין מיום 28.2.05
