שילוח בינלאומי- עד כמה ניתן להגביל את ניידות העובדים 

עו"ד אסתי נדל, עו"ד גיל נדל

כידוע, תחום השילוח הבינלאומי הינו תחום תחרותי, המתאפיין בניידות גבוהה של עובדים, לקוחות וספקים. הגורמים השונים בתחום, עושים מאמץ להגן על עצמם מפני תחרות של יריבים, באמצעות ניסיון להגביל את ניידותם של עובדיהם אל מתחריהם. בשל התחרותיות הגבוהה, סיפק תחום השילוח הבינלאומי, הלכות משפטיות הנוגעות לדיני הגבלת העיסוק בכלל, ולדינים המאפיינים את הגבלת העיסוק והסודיות בתחום זה בפרט.

פסק הדין הוותיק בענין פליינג קרגו
עוד בשנת 1996, עסק בית הדין הארצי לעבודה בהגדרת "סודיות מסחרית" בתחום השילוח הבינלאומי, בפסק הדין בענין פליינג קרגו (דב"ע נו/298-3). באותו מקרה, חברת פליינג קרגו הגישה תביעה כנגד אחד מעובדיה, ששימש כאיש הקשר בינה לבין לקוחותיה בדרום. העובד נתפס מצלם מחירונים שניתנו ללקוחותיה של החברה (לקוחות שלא היה לעובד קשר ישיר איתם, ולכן לא היתה גם כל הצדקה שיצלם את המחירונים), ובעקבות אירוע זה הוא התפטר מיד תוך שהוא נוטל עימו את המחירונים. מאוחר יותר, אף הצטרף לחברה מתחרה לפליינג קרגו (קורייר נטוורק).
בבית הדין לעבודה, דרשה חברת פליינג קרגו לאכוף על העובד לכבד את תנית הגבלת העיסוק עליה היה חתום, ואשר הגבילה אותו מעבודה בחברה מתחרה למשך 12 חודשים.
בית הדין הארצי לעבודה, קבע כי לחברה מידע סודי באשר ללקוחותיה, ומידע זה כולל: זהות הלקוחות; אנשי הקשר שלהם; הצרכים המיוחדים של הלקוחות ובעיותיהם הספציפיות; סוג והיקף הפעילות של הלקוחות מבחינת סוגי המשלוחים, לוחות זמנים, מחירונים, תנאי אשראי ומחירי הקניה של פליינג קרגו מול "פדרל אקספרס". עוד הודגש, כי פליינג קרגו נוהגת להרכיב מחירונים אישיים לכל לקוח, התפורים לצרכיו. מחירונים יחודיים אלו גם הם מהווים סוד מסחרי. לאור הסודות שהוכחו, נאכפה תנית הגבלת העיסוק על העובד.

מאז ענין פליינג קרגו חלו התפתחויות משמעותיות בפסיקת בתי הדין לעבודה
ואולם מאז ניתן פסק הדין בענין פליינג קרגו, נפל דבר בתחום דיני התחרות העסקית. בחודש יוני 1999 ניתן פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בענין דן פרומר נ' רדגארד (המוכר יותר בשמו: פסק דין "צ'ק פוינט"). פסק הדין חולל מפנה כה מיידי וכה משמעותי בתחום זה, עד כי שינה לחלוטין את כללי המשחק המקובלים בכל הנוגע להתחיבויות להגבלת עיסוק ואיסור תחרות.
בפסק הדין נקבע, כי תניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה בין עובד למעביד, הינה "חסרת תוקף כלשעצמה", אלא אם כן היא נועדה להגן על אינטרס מוגן של המעביד. אינטרס מוגן יכול להיות "סוד מסחרי"; תמורה מיוחדת שניתנה לעובד כנגד התחיבותו; הכשרה ייחודית ויקרה אותה קיבל העובד מן המעביד; ויחסי אמון מיוחדים בין העובד למעביד. התנאים שפורטו בפסק הדין למתן תוקף לתניה היו כה מחמירים, אשר שנראה היה כי תניות הגבלת העיסוק הופכות לתיאורטיות.
סמוך לאחר שניתן פסק הדין בענין צ'ק פוינט, נתן גם בית המשפט העליון הלכה מנחה ותקדימית בפסק דינו בענין AES System Inc. נ' משה סער (ביום 28.8.00). בפסק דין זה, אישר בית המשפט העליון את הלכת צ'ק פוינט, והפך אותה להלכה מחייבת וקשיחה.
מאז מתן צמד פסקי הדין הנ"ל, מקובל היה לחשוב כי תניות הגבלת העיסוק חלפו מן העולם. עד כדי כך הופנמה ההלכה החדשה, עד אשר עובדים נוטים כיום לראות בתניות הגבלת עיסוק בחוזים עליהם הם חותמים, כאות מתה שניתן להתעלם ממנה. מעבידים, מצידם, נוטים לגלות ייאוש במקרים בהם מופרת תניה מסוג זה, ומוותרים מראש על נקיטה בצעדים משפטיים.

מוקדם להספיד את סעיפי הגבלת העיסוק
ואולם, משורת פסקי דין שניתנו בשנה האחרונה, נראה כי בית הדין חוזר למגמה שעלתה מפסק הדין בענין פליינג קרגו. אמנם, אכיפתן של תניות הגבלת העיסוק עודנה קשה ויוצאת דופן, אולם בודאי שאין הן "אות מתה", והספדתן היתה מוקדמת.
הפסיקה כיום מתמקדת באלמנטים ממוקדים המוכרים כ"סוד מסחרי", ומחדדת את ההגדרות כך שלא יהיו תיאורטיות. כך למשל, רשימת לקוחות, הוכרה כסוד מסחרי לגיטימי ובר הגנה. ואולם יש להדגיש - בהתייחסות אל רשימת הלקוחות, אין הכוונה ברשימה כפשוטה (זהות הלקוחות). הובהר בפסיקה (למשל, בפסק הדין בענין עע' 1141/00 ע"ע 1141/00הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ), כי: "במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עימו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה. במקרים רבים ההיבט החשוב לגבי רשימת לקוחות הוא המחירים המיוחדים ותנאי התשלום שניתנו ללקוחות. אמנם בענפים רבים קיים מחירון הכולל מחירים לפי כמויות הרכישה ותנאי התשלום. אולם במקרים אלה, חשיבותו של המידע על לקוחות המעסיק הקודם נובע מהתנאים המיוחדים והייחודיים הניתנים ללקוח מחוץ ומעבר למחירון."

פסיקה עדכנית: פסק הדין בענין טנקו נ' בל מאר
גם בתחום השילוח הבינלאומי, שב בית הדין והחיה את ההגדרות הוותיקות שנקבעו כבר בענין פליינג קרגו. בשנה האחרונה דן בית הדין האזורי בחיפה בעזיבתה של מנהלת שיווק בכירה את חב' טנקו אינטרנשיונל בע"מ (חברה העוסקת בהובלה ושינוע ימי, אווירי ויבשתי של מטענים יבשים ומטענים נוזליים באמצעות איזוטנקים) וחבירתה אל חברת בל מאר בע"מ (בש"א עב (חי') 1800/00 טנקו אינטרנשיונל (97) בע"מ נ' בל מאר ואח'). טנקו טענה, כי המנהלת תיכננה בקפידה את עזיבתה ושמרה אותה בסוד. המנהלת סיפרה כי בכוונתה לעבוד כסוכנת נסיעות או בהיי טק. לאחר חבירתה לחב' בל מאר, החלה בל מאר לעסוק בשינוע ימי (תחום בו לא עסקה עד להצטרפותה של המנהלת לחברה), וחלק מלקוחות טנקו עזבו ופנו אל בל מאר. בית הדין קבע, כי רשימה של מספר לקוחות מרכזיים של חב' טנקו, לאו דווקא בהיבט של זהות הלקוחות, אלא דווקא בהיבט של מכלול המידע שיש לחברה על לקוחות אלו (הצעות המחיר, נוסחת התימחור של הצעות המחיר לרבות עלויות המרכיבים השונים של השירות הניתן ללקוח, הרגלי הרכישה שלו, תנאי האשראי הניתנים לו וכיו"ב) - היא מידע סודי ובר הגנה. גם מידע הנוגע לתנאים "שמחוץ למחירון" הסטנדרטי והאחיד של החברה (כגון: מבצעים מיוחדים, הנחת כמויות ועוד) נחשב מידע סודי. כמו כן, קבע בית הדין כי המנהלת נהגה בחוסר תום לב מופגן (כ"סוס טרויאני"), בייחוד לאור העובדה שהיתה עובדת כה בכירה.
בשל שני הגורמים המשולבים: קיומו של סוד מסחרי, וחוסר תום הלב של המנהלת, החליט בית הדין כי יש לאכוף על המנהלת לכבד את תנית הגבלת העיסוק לגבי הלקוחות המרכזיים שהוכרו כסוד מסחרי. תקופת ההגבלה הועמדה על פרק זמן של 6.5 עד 10 חודשים.
ניתן לסכם ולומר כי כיום, במידה ותנית הגבלת העיסוק החוזית הינה מידתית, ממוקדת בהגנה על הסוד המסחרי, ואינה חורגת מתקופת הגבלה סבירה - ניתן יהיה לפעול לאכיפתה באמצעים משפטיים. מאידך, תניית הגבלת עיסוק "עירומה", שכל כולה נועדה להגביל את התחרות העסקית הלגיטימית בין גופים מתחרים בשוק תחרותי, מבלי שיש בה צורך ממשי בהגנה על סודות או אינטרסים מוגנים אחרים של המעביד - לא תיאכף גם כיום.

עו"ד אסתי נדל הינה שותפה במשרד עורכי הדין רובין - שמואלביץ' המתמחה בדיני עבודה