מה לימים ולמים כמו בין רקיע ושמיים,
נוגה לעת ערב , וברקאי עם שחר.
חזיונות ומראות, מלאכים וסולמות.
עולים ויורדים בפיהם דברים הם נושאים-
על ראשית ואחרית , על סיבה ותכלית.
ורוח על פני תהום מרחפת,
אז כמו עתה בשאת דברים היא יוצרת.
ראשיתה כסופה, מעגלי הוא גורלה -
מציאות זמנית, גשר לצפות בתהום הנשייה.
וממעל גרמי שמיים ושבעה רקיעים , עולמות עלומים
במציאות משלהם הם קיימים.
תרי עשר אחים, ענקים שבשמיים, ריב משפחתי הם זוכרים .
שנים כה רבות נעדר , נסתר, עתה הוא שב ומתקרב.
מעבר לאופק אח אבוד הוא חוזר ,
ממעבה עלטת החלל לעבר אחותו השמש אדום הוא דוהר.
ומפי אנשי השם אחת היא הבשורה -
דם ואש ותימרות עשן , שריפה גדולה כבעירת סדום ועמורה.
לעת ישוב זה האובד, לעת יקרב עד הנה הלום.
כשמש יוקדת לבהוק ברקיע מבקש הוא אחיה,
לבעור כמוה הוא דורש , לבעור בחום.
נפילים וגיבורים לא יצלחו ותפילות צדיקים לא ישמעו,
הן ימים כסדרם לא עוד , וימים אינם במקומם.
מי תהום רבה יעלו ומי שמים ינתצו.
וכלות שריפה גדולה ככלות המבול , ימים וזמנים ישתנו.
אל ירך לב ואל יתאבל בצער ,
מימים עברו לימים לבא , ראשית כאחרית
במין תנועה מעגלית.
סופה הוא תחילתה , לבטח אז תקום יצירה חדשה.
לפרופיל שלי: http://www.articles.co.il/author/3465 לבלוג: http://blog.tapuz.co.il/allandnothing לתגובות הערות והצעות צור קשר ב: maorshir@gmail.com