סיפור המקרה:
יבואן שעונים התקשר בהסכם עם חברת טרנסכלל (סוכן המכס) לצורך טיפול בהובלת משלוח יבוא לישראל. חברת עמילות המכס שכרה את שירותיהם של מובילי דרור (המוביל היבשתי) לצורך ביצוע ההובלה היבשתית בישראל. המוביל היבשתי, מצידו, נעזר בקבלן משנה לביצוע ההובלה. הסחורה יובאה, התקבלה במחסני ממ"ן, ומשם שוחררה והובלה למחסן הערובה שבמרכז לפתרונות לוגיסטיים (מ.פ.ל). בעת שחרור הסחורה מממ"ן, נבדק המשלוח חיצוני ושוחרר ללא כל הערת נזק. ואולם, בעת קבלת הסחורה במ.פ.ל הסתבר כי חלק מהאריזות קרועות, וכי נגנבו 62 שעונים.
יבואן השעונים והמבטחת שלו, הגישו תביעה נגד סוכן המכס והמוביל היבשתי בישראל. המוביל היבשתי הגיש הודעת צד ג` לקבלן המשנה שלו והנהג שביצע בפועל את ההובלה.
פסק הדין:
בית המשפט קבע כי מאחר והסחורה שוחררה מממ"ן ללא הערת נזק, יש לדחות את טענת הנתבעים שהנזק אירע לפני הגעת המשלוח לארץ.
בית המשפט קבע כי סוכן המכס אחראי לנזק שנגרם לסחורה.
בית המשפט סירב לקבל את טענת סוכן המכס כי פעל רק כמתאם ההובלה ולכן אין לראותו כאחראי. בית המשפט קבע כי סוכן המכס לא הביא כל הוכחה לכך שפעל כגוף מתאם בלבד. אדרבה, בית המשפט מצא שהיבואן התקשר עם סוכן המכס לקבלת שירותי עמילות מכס והובלה ולא עם גורם אחר, ועל כן כל התקשרות של סוכן המכס עם מוביל היתה על אחריותו של סוכן המכס ואינה גורעת מחבותו של סוכן המכס כלפי היבואן. לכן, העובדה שסוכן המכס התקשר עם מוביל יבשתי, אינה גורעת מאחריותו לכך שהסחורה תגיע ליעדה בצורה בטוחה, ללא נזק, בהתאם לחוזה עם היבואן. בית המשפט גם קבע, כי מאחר וסוכן המכס לא השגיח ובדק או פיקח על כך שהמשלוח יגיע ליעדו כהלכה, הוא התרשל בתפקידו.
בית המשפט קבע כי גם המוביל היבשתי אחראי לנזק. לפי החוק, יש לראות במוביל היבשתי "שומר שכר", אשר פטור מנזק רק אם יוכיח שהנזק נגרם בנסיבות שלא יכול היה לחזות מראש ולא יכול היה למנוע. המוביל היבשתי לא הוכיח שלא יכול היה לחזות את הנזק או למנוע אותו. בית המשפט גם קבע כי גם המוביל היבשתי התרשל בכך שלא פיקח על ביצוע ההובלה.
בהתאם, קבע בית המשפט כי הן סוכן המכס והן המוביל היבשתי מחוייבים לפצות את היבואן וחברת הביטוח בגין הנזק.
בנוסף, בית המשפט קיבל את הודעת צד ג` ששלח סוכן המכס למוביל היבשתי, שכן בהתאם לחוזה ההתקשרות בין המוביל היבשתי לסוכן המכס, התחייב קבלן המשנה לשאת בכל הנזקים שייגרמו כתוצאה מההובלה. על כן, חויב המוביל היבשתי לשלם לסוכן המכס את הסכומים שסוכן המכס חויב לשלם ליבואן. בשורה התחתונה, המוביל היבשתי חויב לשאת במלוא הנזק.
נוסיף ונציין כי התביעה נגד הנהג נדחתה, שכן הוסכם שאחריותו תקבע בבדיקת פוליגרף, ובבדיקה זאת נמצא הנהג דובר אמת - שלא גנב את הסחורה החסרה.
פרשנות:
1. פסק הדין מספק הדגמה נהדרת לחשיבות הרישום, התיעוד ועריכת חוזה מסודר:
א. חשיבות התיעוד בעת שחרור הסחורה מממ"ן. אילו הייתה כבר בשלב שחרור הסחורה הערת נזק, ניתן היה להטיל אחריות גם נגד משלח / מוביל ימי / מוביל יבשתי בחו"ל, ובוודאי שסוכן המכס והמובילים היבשתיים יכולים היו לטעון שאינם אחראים.
ב. חשיבות עריכת הסדר חוזי מסודר וכתוב בין סוכן המכס לבין המוביל היבשתי: בזכות התקשרות זאת חויב המוביל היבשתי לשלם לסוכן המכס את תשלום הפיצויים ליבואן.
ג. חשיבות הבדיקה אצל מקבל הסחורה: לקוח שלא יגלה חסר בעת קבלת הסחורה, חושף עצמו לטענה, כי הנזק נגרם לאחר שהסחורה התקבלה אצלה. במקרה הנדון, הגילוי המוקדם של הנזק הבטיח ליבואן פיצוי מלא על נזקיו מסוכן המכס והמובילים.
2. בית המשפט הדגיש את חשיבות הפיקוח של מי ששוכר קבלני משנה. בית המשפט קבע שעל סוכן המכס לפקח על המוביל ושעל המוביל לפקח על קבלן המשנה. לא מספיק לשכור שירותים, אלא יש לוודא שהם מבוצעים בצורה ראויה.
ע"א 101199/00 כלל חברה לביטוח בע"מ נ` טרנסכלל סחר בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב.
