רואי חשבון, היזהרו! : - על אחריותו של רואה חשבון כלפי לקוחותיו 

 לאחרונה, ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל אביב הנוגע לאחריותו של רואה החשבון, יועץ מס ו/או מנהל חשבונות (להלן: "מייעץ") ביחסיו עם לקוחותיו, בכל הנוגע לעבודתו בהיבטי המס.

עיון מעמיק בפסק הדין, מעלה כי בית המשפט הטיל חובות מוגברות על המייעץ ודחה כל ניסיון לראות בו כגורם המקבל נתונים ומזין אותם לדוחות, בלי לבדוק את סבירותם ולהעמיד את הלקוח הנישום על הבעייתיות העשויה לעלות מהם.

טרם שנפרט את העקרונות העולות מפסק הדין נציין כי סבורנו, בכל הכבוד הראוי, כי ההחלטות המובאות בפסק הדין, נכונות למקרה הקונקרטי שנידון בפסק הדין וכי יש לבצע הבחנה בין המקרה שנידון בפסק הדין, למקרים "נורמליים" אחרים.

ואלו הן העקרונות העולות מפסק הדין:

1.בית המשפט הטיל חובה על מייעץ המקבל לידיו באופן שוטף למשרדו דרישות מאת המוסדות השונים ו/או מאת לקוחותיו ולא מיידע בהקשרם, בזמן אמת, ומסביר אותם ללקוחותיו.

במקרה הקונקרטי, חייב בית המשפט מייעץ שלא יידע את לקוחו אודות דרישה להצהרת הון שהגיע ללקוח ושנשלחה על ידי הלקוח למשרד המייעץ עם מסמכי הנהלת החשבונות השוטפים.

בהקשר זה קבע בית המשפט כי המייעץ אינו יוצא ידי חובתו כלפי המיוצג אלא אם התריע בפניו, בעל פה ובכתב, אודות המועד הרלוונטי לביצוע הפעולות שיש לבצע בהקשרה של כל דרישה. בית המשפט קבע כי המייצג הוא זה שצריך לעקוב באופן שוטף אחר לוח הזמנים להגשת דוחו"ת ולוודא שקיבל את כל החומר הרלוונטי להכנתו.

2. בית המשפט הטיל על המייעץ חובה להתריע בפני לקוחו על חוסר סבירות בדוחות ולהעמידו על בדיקותיו כל אימת שמתגלים בדוחות נתונים לא סבירים.

במקרה הקונקרטי התייחס בית המשפט להוצאות שכירות מדווחות ששיעור השינוי בדוחות בהקשרן עלה לכדי כ- 270%.

3. בית המשפט קבע כי מייעץ שבדיקותיו המעמיקות העלו כי 'הנתונים הלא סבירים' הם בכל זאת הנתונים הנכונים חייב לצרף לדוחות הסבר מתאים לפקיד השומה, על מנת שמלאכתו לא תתפרש כמלאכה של "זלזול ורשלנות".

4. בית המשפט דחה טענות של מייעץ כי דוחות המוגשים על ידי מייצגים לרשויות המס, אינם אלא סיכום נתונים הכנסות והוצאות של העסק כפי שהועברו להנהלת החשבונות. בית המשפט קבע כי דברים אלו אינם מתיישבים עם השכל הישר ואינם ולא יהיו מקובלים לא על הלקוחות ולא על רשויות המס שמצפים לקבל דוח מבוקר.

5. נישומים הפונים למייעץ על מנת שייצג אותם, כך בית המשפט, אינם מצפים ממנו רק "לקלוט" את החומר השוטף שלהם ושידווח עבורם על התשלומים השוטפים לרשויות המס, אלא שישקיע את מיטב כישרונותיו בעריכת הדוחות השנתיים שלהם על מנת לחסוך מהם הסתבכויות מיותרות עם רשויות המס במטרה שהדוחות עצמם יוצגו באופן נאות וכן על מנת להקטין את חבות המס שלהם ככל שניתן על פי החוק.

6. אין ספק כי המייצג אינו אחראי לתוצאות העסקיות של בית העסק, אולם אם רואה המייצג כי קיימת תופעה לא ברורה (כגון של הוצאות העולות על ההכנסות) שומה עליו לעורר שאלות בקשר עם הנתונים הנמסרים לו על ידי לקוחו, על מנת לוודא אמינותם ולמנוע תקלות מיותרות. במקרה כאמור, על המייצג ללוות את נתוני הדוח בביאור מתאים לפקיד השומה.

7. בית המשפט לא פטר מייעץ שמסר ללקוחותיו קובץ הנחיות (כל שנה) כיצד לנהל ספירת מלאי ופסק כי על המייעץ לבדוק את עמידתה של רשימת המלאי בהתאם להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) הקובעות כי רשימת מלאי תכלול בין היתר את הכמויות ואת ערך היחידה לצורך חישוב המלאי וכן להדריך את הנישום הלקוח כי אין לציין ברשימת המלאי סכומים משוערים.

8. על המייעץ מוטל הנטל לעקוב אחר מועדים להגשת דוחות לאסוף את החומר במשרדו ולתזכר ולהתריע בפני הנישום ככל שמסמכים חסרים.

9. מייעץ שיש בידו פנקסי שיקים (בלנקו) לצורך תשלום המסים השוטפים עשוי להיחשב רשלן אם התשלומים לא שולמו במועד.

10. על המייעץ לידע את לקוחו הנישום על כל מגעיו עם רשויות המס ולהתייעץ עמו בדבר המהלכים האפשריים. מקום בו צפויה פעולה משפטית לשנות את מצבו של הנישום (כגון הסדר שומה) אין די בדיווח גרידא לנישום, אלא על המייצג לקבל הסכמה מפורשת למהלך, ולא לחתום על הסדר השומה לבדו.

כאמור לעיל, אנו סבורים, בכל הכבוד הראוי, כי ההחלטות המובאות בפסק הדין, נכונות למקרה הקונקרטי וכי יש לבצע הבחנה בין המקרה שנידון בפסק הדין, למקרים "נורמליים" אחרים.