תביעות נזיקין נגד המדינה 

כמה פעמים נתקלתם בדרישות בלתי מבוססות לתשלום מסי יבוא שהוציא המכס, או בדרישות מיותרות של הרשויות לעמידה בתקנים? ובכן, כדאי לדעת כי ניתן להגיש תביעות משפטיות כנגד המדינה לתשלום פיצויים בגין אותה התנהגות.

בעבר, המדינה הייתה חסינה מפני תביעות, ובאופן עקרוני לא הייתה אחראית על רשלנות במעשה או במחדל. מגמה זו השתנתה במרוצת השנים וכיום המדינה אחראית בגין מעשיה הרשלניים.

מהי רשלנות?

לא כל פעילות מוטעית של הרשות הינה מעשה רשלני או מחדל רשלני. התרשלות של הרשות, פירושה - שהרשות או הפועל מטעמה לא פעלו באופן סביר. אבל לא די בכך - רשויות המדינה יהיו אחריות לנזקי הניזוק שאירעו כתוצאה מפעולתן הרשלנית באותם מקרים שהרשויות היו צריכות לצפות את הנזק שנגרם לניזוק בעקבות מעשיהן.

כאשר המדינה פועלת כגוף "פרטי" קל יהיה להטיל עליה אחריות בגין גרימת נזק ברשלנות, בדיוק כשם שתוטל אחריות בנזיקין כלפי מזיק פרטי. כך, למשל, הוטלה אחריות בנזיקין על עיריית בית שמש על שלא מנעה קפיצות ראש למים רדודים בבריכה שהפעילה.

השאלה באילו מקרים היה על המדינה לצפות את הנזק שיגרם לניזוק הופכת לסבוכה יותר כאשר המדינה פועלת כגוף שלטוני, בעל סמכויות מגוונות. הכלל הוא שהמדינה תהיה אחראית בנזיקין, כאשר היא לא רק מפקחת באופן פסיבי על המתרחש אלא גם שולטת על מהלך האירועים ועל נקיטת הצעדים הדרושים.

יחד עם זאת נקבע, שהמדינה לא תהיה אחראית בגין פעולה שלטונית רשלנית אם אותה פעולה כרוכה בהפעלת שיקול דעת רחב, שאינה מוגבלת בסטנדרטים ברורים. פטור זה מוסבר ברצון שלא להתערב יתר על המידה במרחב הפעולה של הרשויות.

דוגמא: דרישות גרעון מחוסרות בסיס

הנה מקרה של הוצאת דרישות גרעון מחוסרות בסיס, שיכול להוות עילה לתביעת פיצויים כנגד המדינה. רשות המכס הוציאה דרישות גירעון כלפי יבואן. לאחר התדיינות ממושכת עם היבואן התברר לרשות שדרישות הגירעון מחוסרות בסיס והיא ביטלה אותן. כתוצאה מדרישות הגירעון נגרמו ליבואן נזקים כגון עיכוב שחרור משלוחים, ניתוב תיקים רבים לתהליך א` (דבר שגרר, למשל, עלויות אחסנה נוספות), הוצאות משפטיות, עלויות מימון (אם היבואן נדרש להפקיד ערבות בנקאית כנגד החוב) ועוד.

מה צריך לבדוק?

א. האם הרשות פעלה באופן סביר? ברור שיהיה צריך לבחון בכל מקרה לגופו את מידת הסבירות/אי סבירות בהוצאת דרישות הגירעון מלכתחילה. צריך לבדוק, למשל, האם פקידי המכס עיינו היטב בקטלוגים ובמסמכי הספק לפני הוצאת דרישות הגירעון, האם עמדת הסיווג שלהם מבוססת או שמא נוגדת את כללי הסיווג והנחיות הסיווג, ועוד.

ב. האם הרשות יכולה הייתה לצפות את הנזק שיגרם לנפגע במקרה הקונקרטי? בעיקרון - כן. רשות המכס יכולה הייתה לצפות שדרישות גירעון יגררו אחריהן עיכוב בשחרור המשלוחים, וניתוב תיקים לתהליך א`.

ג. האם הרשות ביצעה פעילות שלטונית אקטיבית, שאינה פיקוח בלבד אלא כוללת שליטה על מהלך האירועים ועל נקיטת הצעדים הדרושים? התשובה לכך היא חיובית. רשות המכס היא שיזמה והוציאה את דרישות הגרעון, בהסתמך על עמדות הגופים המקצועיים בבית המכס.

ד. האם פעילות הרשות, באותו מקרה קונקרטי, כללה שיקול דעת מצומצם יחסית, המוגבל בסטנדרטים ברורים? בהחלט, משום שקביעת סיווג/הערכה/מקור מעוגנות בדברי חקיקה, הסכמי סחר, ואמנות בינלאומיות.

לאור התשובות על שאלות אלו ניווכח שקיים סיכוי רב שרשות המכס תהיה חייבת לשלם פיצויים ליבואן בגין הנזקים שנגרמו לו בשל מעשיה.

* * *

את העקרונות הנ"ל ניתן ליישם במקרים מגוונים שבהם סבלתם מנזקים בעקבות מעשי הרשויות או מחדליהן. יש לבדוק באופן פרטני כל מקרה לגופו, ולבחון את התנהגותה של הרשות.