(מכתבים ממהות) על הודיה, התמדה ואהבה 

יש מין פגישות עם מהות חברתי, שהן פגישות התכתבות, ברשותה אני משתפת אתכם
גם בספורים וגם במכתבים...

שלום לך שיר יקרה
שעות לפני הצהרים הן השעות הכי יצירתיות שלי בהן אני יוצרת, כותבת ומציירת.
אולי זה בגלל הקיץ, אולי בחורף זה ישתנה, מה שנכון הוא שאני קשובה, קשובה לקצב
הפנימי שלי וזה בהחלט מביא איזון. לא שזה כל הזמן מושלם והרמוני אך אני ערה
למה ששלי ומה מנסה להיכנס.
אחרי הניתוח וההחלמה התחלתי לרגיש תסכול וכעס והמון דברים שבעצם הפריעו
להבראה הכללית שלי.
כתיבה יומיומית עוזרת לי בצורה נהדרת, בכל אופן, בשבילי זה כמו דלק למנוע. אפילו
אם כותבים סתם, סתם, סתם, ואחרי כמה סתמיים בהתמדה, מתחיל משהו להשתנות.
אני זוכרת למשל, שדרך הכתיבה נזכרתי יום אחד לכתוב תודות. במקום כל היום להיות תקועה במחשבות על העבר וכל הדברים שהם לא בסדר בחיי.
כל המחשבות הביקורתיות של איך לשנות ומה לעשות ולא טוב לי בכלל...
לקחתי דף והתחלתי לכתוב תודות וגיליתי שאני ממש אדם בר מזל.
על מה כתבתי - התחלתי מהדברים הכי בסיסים.
תודה שיש לי בית נקי ונעים לגור בו.
תודה על המקלחון המוצלח שיש בבית ושתמיד רציתי שיהיה.
תודה על הסירים הטובים במטבח.
תודה על הקומקום החדש שקניתי.
תודה על שיש לי אפשרות לקנות את המזון הבריא שאני אוכלת.
תודה על המחשב שיש לי.
תודה על המקרר הטוב שיש לי.
תודה רבה על המזגן שרציתי שיהיה בבית.
תודה שאני יכולה לכתוב ולצייר.
תודה שיש לי גינה יפה ופורחת.
תודה שאני נושמת נשימות שממלאות את גופי באנרגיה של חיים.
וכו'....
נסחפתי קצת, למה - כי אני נהנת לכתוב את התודות האלה, פתאום רואה
שאני מקבלת כל כך הרבה עזרה מהעולמות הבלתי נראים, מהחלק הגבוה שבי.
ומה שכתבתי הרי זה רק בסיס, התחלה, התחלה של ברכה והודייה על ההזדמנות
לחיות בגוף פיזי, כאן על פלנטה ארץ. עוד לא התחלתי להודות על הדברים האחרים
ובעצם לכל אחד סדר ההודיה שלו.

בימים ממש קשים שלחתי לעצמי מייל, כמו למשל : מהות היקרה בקר טוב לך,
אנחנו אוהבים אותך ושולחים לך אור ואהבה וברכות. את עושה עבודה נהדרת וכו,
פשוט הטקסט מגיע. אחדים קוראים לזה תקשור, אחרים אחרת, איני רוצה לשים דברים בתבניות מוכרות. זה נפלא לקרוא את המייל האוהב הזה .
מה שלמדתי עוד זה הקסם שיוצרת התמדה.
כמו שמשקים צמח קטן ורואים איך הוא גדל ומתפתח על ידי השקייה ותשומת לב
ושמחה, כך התמדה בהודיה, בכתיבה, עושים את העבודה של נביטה וצמיחה וקל
מאוד לעשות זאת כי בסך הכל צריך פיסת נייר ועט ואולי פשוט עיפרון. באיזה שהוא
שלב באה ההבנה שאני מנסה כל הזמן לשנות ולתקן במקום להתיידד עם חיי.
ואני בשמחה מודה על כך יום יום, אני מתיידדת עם החיים.

אז בינתיים ברכה ליום חדש וטוב
ממני אליך
בהערכה
מהות