מוקדש לאנשים ש....:-) 

מוקדש לאנשים ש ...

לשם שינוי זו חריזה,

אולי לא ממש שירה,

יותר גיבוב מילה לחברתה,

אך מוקדשת להם התוצאה:

לאלה שלעולם אין להם מילה טובה,
עידוד סתמי או מחמאה,

לאחרים לזולת – לאדם, גבר או אישה,

בחיים, ברחוב, בעבודה....

אין הם רואים את עצמם במראה,

את הדבשת שעל גבם צמחה,

רק את זו שעל גב שכנם והעומד מולם,

וגם זאת בקפדנות והגזמה.

הם עצמם בסדר ואחלה למעשה,

אך העומד מולם מבוקר תמיד בקפדנות,

תמיד בזכוכית מגדלת ובשקדנות,

אין פגם פסיק ונקודה שלא רואים,

ואם אין הם ממציאים.

מיותר לציין שחצי כוס מלאה,

לא קיימת לגביהם בזו הראייה,

אם קיימת, מתעלמים ממנה,

והיא אינה זוכה להכרה או מילה טובה.

עושה רושם שהם תדיר עסוקים,

בויכוחים נצחיים וביקורת על אחרים,

לפעמים נראה לי שכך הם מרגישים,

יותר טוב עם עצמם ובטוחים.

את האחרים הם משלילים,

עוקצים מלגלגים מוצאים בכל פגמים,

וכשרואים הכל באור של שלילה,

גם הישר נראה עקום בזו המראה.

לעיתים הם מתרצים ונאחזים,

בתירוץ של "אמת" ו "כנות הדברים",

בו בזמן שאפשר בהחלט אם רוצים,

פשוט לומר אחרת את הדברים.

אבל אז איך הם ירגישו גבוהים?

אם את האחר אינם  "מנמיכים"?

אתם יודעים בהתחלה,

אתם נכנסים לויכוח לשיחה,

בעצם לא קולטים או מבינים,

ולוקח זמן עד שרואים,

שזה לא מקרי זו דרך ראיית החיים.

מה אומר לכם לאחרונה,

נתקלתי בכמה כאלה טיפוסים,

לקח לי האמת אמנם זמן לזהות,

ואז נגמרו לי ההתרגזות והעלבונות.

אינני יותר כעוסה, בשביל מה?

יותר מהורהרת עם מחשבה שונה,

על אנשים שיודעים לקבל ולקחת,

אך לא לתת, ולו מילה טובה,

חסרי רוחב לב, חמלה, ואהבה,

כאילו זה עולה להם או השד יודע מה....

הועלה במקור בבלוג כאן