יחסי הורה מאמץ, ילד מאומץ ויחס הסביבה 

יחסי הורה מאמץ, ילד מאומץ ויחס הסביבה.

הרבה מאיתנו אשר החליטו להפוך להורים מאמצים, מתקשים להסביר לסביבה את המהות של ההורות המאמצת.
ציפיות הסביבה הקרובה והפחות קרובה לאהוב מיד את הילד, להרגיש מיד תחושת הורות ולהפוך ברגע אחד ילד זר לבן משפחה הופכות את ההורות המאמצת, בעיקר בתחילתה, למשימה מורכבת ומלחיצה.
ציפיות אלו - מקורם בפנטזיות, אגדות וסרטים בהם האימוץ נתפס כמעשה אצילי הבא "להציל" ילד.
ההורה נתפס כאדם מלא חמלה עם יכולות בלתי רגילות לנתינה וסבלנות אין סופית לכל קושי ולכל בעיה.
הילד נתפס כילד חביב ונחמד שרק מחכה שמישהו יעניק לו חום ואהבה והוא יענה לה ברצון רב.
ובכן, כמו בדברים רבים אחרים, קיים פער עצום בין המציאות לבין הפנטזיות.
ראשית, אימוץ אינו תמיד מעשה "אצילי" אלא לרוב מעשה שמפגיש את הצורך של הילד למשפחה עם הצורך של ההורה המאמץ להיות הורה.
במאמר קודם ("הצורך להיות הורה מאמץ") דנתי בסיבות המביאות אדם לרצות לאמץ ילד.
בין היתר נכתב שם, כי בין הצורך האגוצנטרי והטבעי להיות הורה לבין הצורך הפילנטרופי לעזור ולהעניק לילד ללא בית, גם אם שניהם קיימים, ברבדים העמוקים ולפעמים לא מודעים, גובר הצורך האגוצנטרי של ההורה פשוט להיות הורה.
שנית, אין להורה המאמץ שום יכולות מיוחדת ושונות מאלו שיש להורה ביולוגי "ממוצע".
הרצון והצורך של ההורה המאמץ להיות הורה לא מעניקים לו שום ידע וכלים להתמודד עם הורות שכאמור היא מורכבת מיסודה ודווקא כן דורשת כלים מתוחכמים יותר.
שלישית, הילד המאומץ אומנם צמא לקשר, אהבה וחום אבל זאת תהיה טעות לחשוב שצימאון זה לקשר מאפשר לו להתמסר לאהבה מצד ההורים.
ילדים מאומצים דומים במידה רבה לאדם אשר הולך במדבר ימים רבים ללא מים וכשמגיע סוף סוף לנווה מדבר וצמאנו רב מאוד, הוא מנסה לשתות בבת אחת. אז הוא מגלה שהמים שורפים לו בשפתיים.
ילדים מאומצים מבקשים לעתים "לשתות" ברגע אחד את כל האהבה לה מצפים זמן רב אך מגלים שהם מתקשים מאוד לקבל וליהנות מאהבה זו.
חוסר האמון הבסיסי אשר נוצר כתוצאה ממה שנתפס אצלם כנטישת ההורה הביולוגי, גורם לילדים המאומצים להטיל ספק בכוונות של ההורה המאמץ. כתוצאה מכך מוצא את עצמו ההורה המאמץ בסדרה אינסופית של מבחנים בכל רגע כמעט מחיי היומיום.
ברור שתמונה זו הינה שונה מהותית מהתמונה הפנטזיונית של הסביבה.

מכאן, שלמרות שההורה המאמץ מצפה לעזרה ולתמיכה מצד סביבתו הקרובה, לעתים קורה דווקא תהליך הפוך. הפער בין הציפיות של הסביבה, משפחה מורחבת, חברים ועוד, לבין המציאות היומיומית איתה צריכים להתמודד הורים מאמצים וילדיהם המאומצים גורם ללחץ נוסף על המשפחה המאמצת.

חשוב אם כן לזכור ולהזכיר, הורות מאמצת הינה מורכבת ולעתים קרובות לא קלה כלל.
לצד האתגרים ה"רגילים" של הורות בכלל עומדת המשפחה המאמצת, ההורים והילד בפני מבחנים קשים וכמעט יומיומיים היכולים במקרים קיצוניים גם לאיים על שלמות המשפחה.

רק על ידי התמדה, אמונה ביכולות של עצמם וכמובן נתינה ללא תנאי לילד רואים הורים מאמצים לאורך הזמן איך הקשר נוצר, גדל ומתפתח עד שהופך לקשר הורה ילד לכל דבר.

פבלו פרמן.