כולנו יודעים שפעילות בתנועה מסייעת לבריאות הגוף, בונה עצמות בריאות,מונעת בריחת סידן, מפחיתה את הסיכון לחלות, מאזנת את לחץ הדם, משפרת את פעילות הלב, מסייעת בירידה במשקל, מחזקת ומגמישה את השרירים והמפרקים, וכתוצאה מכך ניתן ליהנות מתפקוד יומיומי קל בריא ומשוחרר מכאבים.
האם אנחנו יודעים על ההשפעה של הפעילות הגופנית על הלמידה?
מחקרים רבים גילו בשנים האחרונות קשר בין פעילות גופנית ללמידה.
מחקר קנדי שבחן 500 תלמידים גילה שתלמידים שהתעמלו שעה בכל יום השיגו ציונים טובים יותר במבחנים מאלו שלא התעמלו.
מחקרים חדשניים גילו שהליכה מהירה המתבצעת בסדירות משפרת הן את פעילות הלב והן את כושר החשיבה.
שלושה עשר מחקרים שנעשו בנושא הקשר בין התעמלות לכוח המח הראו שהתעמלות תורמת להתפתחות וגדילה של מוחות מתפתחים ולהאטת ההידרדרות במוחות מבוגרים.
קיים גם הסבר פיזיולוגי לתופעה: פעילויות שריריות, במיוחד תנועות מתואמות, מגרות את יצורם של נוירוטרופינים, חומרים טבעיים המגרים את צמיחת תאי העצב ומגדילים את הקישורים העצביים במוח.
עוד בתוך הרחם מרגיש העובר תנועה שמספקת לו את התחושה הראשונה של העולם ולומד מכך על חוקי הכבידה.
כשנתבונן בילדים מגיל ינקות נראה שהם בתנועה מתמדת. כל תנועה היא אירוע חושי מוטורי המביא להבנת העולם.
כשתינוק מרים את ראשו, מפעיל את מערכת שיווי המשקל המקושרת עם שרירי הגוף המתחזקים. ככל ששרירי הצוואר מתחזקים, התינוק מסוגל להשאיר את הראש מורם, להאזין לקולות שמסביבו ולראות בשתי עיניו את סביבתו.
עם הזמן ובעזרת אימון לומד התינוק לזחול על ארבע גפיים, גם פה יש הפעלה ותיאום בין שרירי הכתפיים והאגן. ידוע כבר שנים רבות שתינוקות המדלגים על שלב הזחילה החשוב עשויים להיתקל בקשיי למידה בעתיד בבית הספר.
הזחילה המוצלבת גורמת לעבודה משותפת בין שתי צידי הגוף, הידיים, הרגליים, העיניים והאוזניים. כאשר הזחילה מפעילה על החושים גירוי במידה שווה, שני צידי הגוף יכולים לנוע באופן יעיל יותר. תנועות אלו מאיצות את הערוצים העצביים בין שתי ההמיספרות במוח.
תנועות מעודנות של כפות הידיים מאפשרות לילד לגעת, למשש, לתפוס ולהבין וללמוד על סביבתו.
הילד חוקר את העולם דרך אין ספור תנועות חושיות מוטוריות, פעולות שלא כדאי להפריע או לשנות. לכן רצוי לתת לו את החופש להתנסות בכמה שיותר פעולות כדי שיוכל ללמוד בהנאה ובשמחה.
ד"ר פול דניסון, מחבר את שיטת ה"קינסיולוגיה החינוכית", אומר ש"התנועה היא השער ללמידה", הוא פיתח תרגילי מח brain gym שהם פעילויות יעילות ופשוטות של הצלבה וקואורדינציה גופנית הגורמים באותו זמן להצלבה בין שתי אונות המוח.
התרגילים האלו מאזנים ומרגיעים את הגוף והמוח ופותחים את הדרך ללמידה נינוחה ורגועה.
תרגילי מח אפשר לבצע בבית בין הורים וילדים או במוסדות חינוך. יש מורים המתחילים את השיעור בבית הספר בכמה תרגילי מח.
מה עוד נדרש ללמידה יעילה?
בזמן פעילות מוטורית בין הורים לילדים רצוי לשלב מגע גופני.
מחקרים התפתחותיים גילו שמגע תורם לדימוי עצמי גבוה. כמו כן גילו גם כי לתינוקות שגדלו בבית יתומים ולא זכו למגע אנושי בשנים הראשונות לחייהם היו פגיעות גופניות, רגשיות וקוגניטיביות.
בבתי חולים הבינו שהמגע חשוב להישרדות התינוק הפג ופיתחו שרוול מיוחד המאפשר מגע עם התינוק בעודו באינקובאטור.
ד"ר דינה איזן בספרה "מסע אל ממלכות פנימיות" כותבת על חשיבות החיבוק וממליצה לחבק בחיבוק השמינייה (יד אחת למעלה ויד שנייה למטה וכך נוצרת שמינייה). צורה זו שמשתמשים בה בקינסיולוגיה משפרת את החיבור בין שתי מחציות המח ומביאה לריכוז וקואורדינציה.
המרשם הזה ניתן כבר בספר שיר השירים: "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני".
שרה רודובסקי מטפלת בקשיי למידה ותפקוד בשיטה גופנית רגשית, מנחת קבוצת "ג'ים הורי"-התעמלות הורים וילדים, מטפלת בעיסוי רקמות עמוק ומדריכת תנועה
