סאטורן (שבתאי) הוא כוכב המגבלה והצמצום ונקרא- "לורד הקרמה". סאטורן מסיים סיבוב שלם בגלגל המזלות כל 28 שנים, משמע הוא נמצא 2.5 שנים במזל בערך. מרגע לידתנו, הרגע בו סאטורן קבע את מיקומו באחד מהבתים במפת הלידה שלנו, המיקום שילווה אותנו כל ימי חיינו, הוא ממשיך בתנועתו האיטית ומתרחק ממיקומו הטבעי על מנת לפטרל בשאר המפה. לאחר 28 שנים (נע בין 28.5 ל- 30 ) סאטורן נפגש שנית עם מיקומו הטבעי. למהלך זה יש חשיבות רבה בתוך החיים האישיים של כל אחד ואחד, מעבר שנקרא- "החזרה של סאטורן", או "סאטורן חוזר."
סאטורן, השוטר של המפה, מסתובב חמור סבר במשך 28 בכל תחומי החיים של האדם בחיפוש אחר דרך, משמעות וייעוד. מתפקידו לצמצם כל תחום חיים שאיתו הוא נפגש, על מנת שהאדם יחווה אותו ביתר דגש ויאולץ לעשות שם "עבודה". סאטורן טוען שרק דרך כאב ומגבלה האדם לומד מה חשוב ומה לא. אם הכל היה ניתן בקלות לאדם (אם חווה לא הייתה אוכלת את התפוח) הוא לא היה מתפתח לעולם. טבע האדם הוא לשאוף למצב של נוחות ונהנתנות, מצב שבו הוא לא צריך לעשות כל שינוי דרמטי, שדברים יקרו ללא מאמץ. סאטורן הוא החלק באדם שדואג לצמצם את הטבע הזה ולפתח אותו לדרגה רוחנית. רק שהאדם עושה מאמץ הוא חווה סיפוק אמיתי, רק שהוא יוצא מהחושך לאור, רק שהוא נדחה, רק שהוא מעוכב , ועל כן נאמר- "כל עכבה לטובה". המנוחה האמיתית מגיעה לאחר עבודה מאומצת ומכוונת לטובת השגה.
הבית שבו שבתאי נמצא במפת הלידה הוא התחום חיים שבו האדם מרגיש שדברים לא באים לו בקלות, להיפך, הוא צריך לעבוד מאוד קשה על מנת לחוות סיפוק בתחום חיים זה. כ"לורד הקרמה" הוא קובע שתחום חיים זה עוד לא מומש כהלכה, ולכן הוא מכריח את האדם לממש אותו, מאלץ אותו להאיר את החלק הזה בנפשו שכלוא בבית כלא פנימי וצועק לחירות. סאטורן הוא "שומר הסף" ששומר על סורגי בית הכלא הנפשיים, אך המפתח נמצא בידי האדם. כל מיקום נוסף אותו סאטורן לוקח במפת הלידה במהלך החיים בתנועתו הוא למען מימוש אותו בית או תחום בו הוא "חתום" בהורוסקופ.
בגיל 28 סאטורן כבר הספיק לעבור בכל תחומי החיים ולחנך את האדם בדרכו. מה שהאדם הספיק ללמוד ממנו הוא לטובתו האישית כי בגיל קריטי זה הוא יצטרך להשתמש בכל מה שלמד ואסף כל ימי חייו לטובת הגשמתו. יש תחושת חזקה ביותר שחייבים לקחת את המושכות לידיים ולהתחיל לנווט את הדבר המוזר הזה שקוראים לו חיים. קולות הסביבה כבר לא מרצים, אם אני עובד בעבודה שלא מספקת אותי אני ארגיש תסכול עד אין קץ, אם אני בזוגיות שלא מדוייקת לי או לא נמצא בזוגיות אני ארגיש חוסר נחת וכמיהה לשותפות, אם אני עדיין לא עצמאי מבחינה כלכלית תחושת האשמה לקחת כסף מהורי או מחבר תהיה קשה מנשוא. סאטורן דוחף את האדם לצאת מאיזור הנוחות של חייו. ההרגשה הפנימית היא- אין יותר לאן לברוח.
אם האדם עלה על דרך הייעוד וההגשמה, פעל נכון עם סאטורן והכין את הקרקע לשלב הנוכחי הוא יקבל כוח מניע ואישור, גם חיצוני וגם פנימי על הישגיו ובגרותו. פעמים רבות, בגיל 28 אנחנו עדיין אבודים, מבולבלים, יש לנו הרבה מאוד רצונות וחלומות, אך אנו לא בטוחים איך ניתן לממש אותם. בשונה מהורינו, שלא הייתה להם הרבה זכות ומרחב להתבלבלות וחלימה, אנחנו רוצים הרבה מאוד דברים והכל פתוח בפנינו, מה שהופך את הבחירה לקשה יותר. מכאן, הכאב הסאטורני גדול יותר אך גם הכרחי יותר.
אור מפוזר חזק פחות מאור ממוקד, ובגיל של חזרת סאטורן כל רצונינו הוא למקד את האור הגדול הזה שרוצה לפרוץ מתוך בית החזה. רבים האנשים ששוברים כלים בתקופה זו, מתחילים מחדש, תקופה של התבוננות ופרישה לטובת בניית חזון- מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי?! למה אני לא מאושר?! איך אני יכול לייצר שפע בחיי מבלי לסבול? ולמה אני לא מתאהב? הרבה שאלות שצפות ומטרידות את מנוחתינו.
אני, כרבים מבני גילי נמצא בדיוק בצומת דרכים זו, מחפש דרכים להזיז את הסלע הענק שחוסם את היציאה מהמנהרה החשוכה. נע בין אופטימיות קוסמית לפאסימיות מוחלטת וייאוש. הדרך ברורה וסלולה, החזון ברור, אני אפילו מקבל את הצמצום בזרועות פתוחות, כל מה שנשאר הוא להמשיך לצעוד ולהאמין. התובנה הסאטורנית הגבוהה ביותר היא שהאדם בעל יכולת בחירה כל רגע ויחד עם זאת, שמעליו יש משהו גדול יותר, גורל אם תרצו, שמכוון אותו למטרה.
