מעתקים סמנטיים ובידולי משמעות ידועים בלשונות ומתרחשים גם בעברית. ראשית, נגדיר:
מעתק סמנטי הוא שינוי משמעות של מילה או של ביטוי במהלך התקופות או בין משלבים שונים. בידול משמעות הוא יצירת משמעות נוספת למילה בהקשר מסוים כדי לבדל אותה ממשמעות זהה בהקשר אחר. למשל, המילה תינוק בלשון חז"ל משמעה נער/בחור, וידוע הביטוי "תינוקות של בית רבן", ובימינו שינתה המילה את משמעותה לרך נולד, עולל. כך גם המילים בחור ובתולה - בחור בלשון חז"ל הוא אדם שטרם נישא, רווק, ובתולה היא אישה שטרם התחתנה. והנה כיום בחור הפך לאדם צעיר, רווק או נשוי, ובתולה עשויה להיות גם אישה נשואה שלא קיימה יחסי מין עם בעלה, ואיני מזכיר כאן גם את מזל בתולה.
בעניין זה אני מבקש לדבר על שלושה פעלים שעברו מעתקים בין התקופות: הזדיין, הורס ומת. יצוין, שהמעתק הסמנטי חל במקרים אלו בסלנג ובמשלב הדיבור.
הפועל הזדיין שורשו זי"ן בבניין התפעל. משמעותו המקורית של השורש ז"ן קשורה לשדה הסמנטי של חימוש, התחמשות ומלחמה. כלי זין הלוא הוא כלי תחמושת, למשל. בהמשך קיבל הפועל הזדיין משמעות מטפורית?משהו במשמעות "הצטייד", "התאזר", וכך קיבלנו את הביטוי "הזדיין בסבלנות" ("הצטייד/התאזר בסבלנות). בימינו אין צריך לומר, שכל אימת שמוזכר השורש זי"ן מיד מתייחסים אליו בהקשר מיני, רוצה לומר - הזדיין - קיים יחסי מין. כיצד הגיע השורש זי"ן ממשמעות הקשורה בחימוש לקיום יחסי מין - זו שאלה יפה, ונדמה לי שברגע שהשם זין הפך לשמו הסלנגי של איבר המין הזכרי, קצרה מכאן הדרך למשמעות של קיום יחסי מין.
כלומר, חל כאן מעתק סמנטי ממשמעות א' למשמעות א' מושאלת ומכאן למשמעות ב', כך: הזדיין - התחמש > הצטייד/התאזר > קיים יחסי מין.
כך קרה בפועל מת שהפך מ"נפטר" ל"אוהב": אני מת עלייך = אני אוהב אותך (סלנג), וידוע הביטוי "מתה עליו אשתו" שמשמעותו המקורית – אשתו נפטרה, והיום נתפס – בעיקר בקרב בני הנוער – כ"אשתו אוהבת אותו".
גם השורש הר"ס עבר בידול משמעות אלא שהבידול חל רק בצורת הבינוני שלו דווקא. להווי ידוע שצורת הבינוני עשויה לתפקד כפועל בהקשר מסוים וכשם בהקשר אחר. צורת הבינוני הורס הפכה בסלנג לשם תואר חיובי במשמעות "יפה?תואר", "חתיך" (על הצורה "חתיך" שממנו נגזרה "חתיכה" ראוי להקדיש מאמר נפרד). כך אנו מוצאים: "הקבלן הורס את הבית" (משמעות מקורית), לעומת: "אני בחור הורס" (משמעות מטפורית בסלנג: יפה?תואר). כך גם הרוס: "הבניין הרוס מן היסוד" לעומת: "הוא הרוס עליה" בסלנג במשמעות "הוא אוהב אותה".
זה מזכיר לי שבעברי ביקשתי להיות מורה לעברית ביסודי, ונתבקשתי להכין שיעור לדוגמה שעסק בשם התואר לכיתה ו'. נכנסתי לכיתה וכתבתי על הלוח את הפועל הורס. ביקשתי מהתלמידים לתת לי משפטים עם הפועל, וכולם ללא יוצא מן הכלל נתנו משפטים שבהם "הורס" מתפקד כשם תואר: "אני ילד הורס", "אני ילדה הורסת". "שמעתם על 'הבנאי הורס את הבניין?'" תמהתי. עיניים גדולות נפערו כשואלות "על מה אתה מדבר?!" כדי למלא את סקרנותכם אומר, שבסופו של דבר לא התקבלתי לעבודה באותו בית ספר, והנימוק של המנהלת היה: "אתה פשוט טוב מדי, אתה צריך להיות מורה בתיכון או מרצה באוניברסיטה, יסודי זה קטן עליך ולא לרמה שלך".
בהקשר זה מעניין לראות, ששמות תואר רבים בסלנג הבאים במשמעות חיובית שייכים לשדות סמנטיים שליליים: מת, הורס/הרוס, חולה (חולה עלייך), גנוב (איזה גנוב אתה) וכיו"ב.
יאיר בן-חור, עורך לשון
