א. מבוא
רשלנות רפואית – נזק גופני שארע תוך כדי ביצוע פעולה רפואית ו/או ניתוח שבוצעו בחוסר מיומנות ו/או בצורה רשלנית, או בלא שניתנו הסברים על הסיכויים להצלחת הטיפול, הסיכונים והסיכויים להתממשות הסיכונים.
חשוב לזכור כי לא כל נזק הנובע מטיפול רפואי מזכה בפיצוי, מצד שני, העובדה שלא נותר נזק אינו אומר שעורך דין טוב לא יוכל להשיג פיצוי ללקוח.
ככלל, תביעות בנושא של רשלנות רפואית (כמו גם שאר נזקי הגוף), הינן תביעות מבוססות אחוזים, כלומר, שכר הטרחה המשולם לעורך הדין עבור שכרו, משולם באחוזים מהפיצוי התקבל בסוף ההליך. אם אין פיצוי, לא ישולם כל שכר לעורך דין.
כפועל יוצא, האינטרס של הלקוח הוא לפנות בכל מצב של ספק רשלנות רפואית לעורך דין לשם הערכת סיכויי תביעה.
ב. מקרים בהם קיימת לרוב עילת תביעה
לפניכם מספר מקרים לדוגמא בהם יש לבדוק עילת תביעה מול עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית:
לידה:
• לידת תינוק שנולד עם נזקים/נכות בשל הליך יילוד רשלני.
• לידת תינוק נכה בשל מעקב הריון רשלני.
• שיקול מוטעה לביצוע לידה רגילה, שלאחריה נולד תינוק עם נכויות, בשל חוסר בחמצן בעת הלידה (כשהיה צורך דחוף לניתוח קיסרי).
ניתוחים:
• השארת גוף זר בגוף מטופל (פד, מכשיר רפואי וכו').
• רשלנות בניתוח פלסטי, המחייבת ביצוע ניתוח מתקן.
טיפולים רשלניים:
• הליך רפואי שהותיר אחריו נזק רפואי קל/קשה, שחלף לאחר תקופה מסוימת ללא השארת נכות או סימנים לנזק.
• רשלנות בטיפול שהובילה לביצוע ניתוח מיותר.
דוגמאות נוספות:
• הליך רפואי שהסתיים בנכות/פטירת המטופל – מאחר ומדובר בנזק שהפיצוי לו הוא רב.
• כריתת גידול שפיר שאובחן בטעות שהוא סרטני.
ג. התקדמות בתיק
שלב ראשון – לאחר שפונה הלקוח, יש לאסוף את החומר הרפואי הרלוונטי לאירוע, להבין את הקייס, כמו גם להחליט באם תוגש תביעה לבית משפט, סוג בית המשפט (שלום/מחוזי), או שמא מכתב דרישה לחברת הביטוח לשם פיצוי.
שלב שני – במידה והוחלט לפנות למומחה יש לאתר את התחום הרפואי הרלוונטי למקרה (אורטופדיה, נוירולוגיה וכו'...), ולפנות למומחה בתחום (אורטופד, נוירולוג וכו'...) לשם מתן חוות דעת רפואית, אותה יש לצרף לתביעה.
חוות הדעת האמורה תתייחס לקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם. במקרים מסוימים תקבע חוות הדעת את גובה הנכות שנותרה לתובע.
המומחה הרפואי המתאים הוא לרוב פרופ', רצוי מנהל מחלקה בהווה או בעבר, אשר יכול לתת חוות דעת בתיק.
שלב שלישי – לאחר השגת חוות דעת רפואית, יוגש כתב תביעה כנגד המוסד המתרשל, לבית המשפט המתאים (בצירוף חוות הדעת), וכן פירוט ההתרשלות הרפואית, נזקיו הרפואיים של התובע והקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.
שלב רביעי – לאחר הגשת התביעה ינוהל התיק בבית המשפט, יוגש כתב הגנה, חוות דעת נגדית ולעיתים אף ימונה מומחה מטעם בית המשפט.
בכל אחד מהשלבים (לפני הגשת כתב תביעה, לאחריו ובמהלך ניהול התיק), תתכן אפשרות של ניהול משא ומתן בין הצדדים, שבמהלכה יכינו הצדדים תחשיבים לעניין הנזק.
כאשר מדובר בהליך פשרה אותו מוביל שופט, לאחר הגשת תחשיבים תוצע להם הצעה מטעם בית המשפט.
שלב חמישי – סיום התיק (על ידי פסק דין או בפשרה). בשלב זה, ובהנחה שהתביעה התקבלה, יועבר החלק היחסי מהפיצוי שהתקבל, לידי עורך הדין המייצג. שכר הטרחה יחושב כאחוז יחסי של סך הפיצוי שהתקבל, כפי שהוסכם מראש בין עורך הדין המייצג לתובע.
ד. סכום הפיצוי בתביעות נזקי גוף
לא ניתן לקבוע נוסחה/חישוב לפיצוי עבור תביעה ברשלנות רפואית, מאחר וקיימים משתנים רבים:
• צורת ניהול התביעה – האם התיק נסגר בפשרה מול הביטוח, פשרה מול הצד המייצג את הנתבע, פשרה בהנחיית השופט (משתנה בהתאם לשלב בו נמצא התיק – התחלתי מול מתקדם), או בפסק דין.
• זהות שופט – בבתי משפט מסוימים יש שופטים שהינם יותר פרו תובעים מאשר בבתי משפט אחרים, ולפיכך נוטים לפסוק סכום גבוה יותר לנזק מסוים, בהשוואה לשופט אחר.
• זהות הצד הנגדי והנכונות שלו להגיע לפשרה – קיימים משרדי עורכי דין שהאג'נדה שלהם היא מלחמה עד הסוף, כולל ערעור.
• זהות התובע/אמינותו בעיני השופט.
• גיל התובע/מקצועו/השתכרותו.
• ראשי הנזק הנתבעים – אובדן השתכרות (לעבר ולעתיד), הוא אחד מראשי הנזק העיקריים כמו גם כאב וסבל (שיכול להגיע עד מיליון ש"ח במקרה של רשלנות רפואית שהובילה לפטירת התובע - במקרה זה התביעה תנוהל על ידי היורשים מכוח העיזבון).
מניסיון אישי ניתן לומר, כי סכום הפיצוי שמתקבל בתביעת רשלנות רפואית, טרם הגשת כתב תביעה (מול חברת הביטוח), לרוב הינו בסביבות 5 ספרות (עד לרף העליון). במקרה של נזק ניכר הפנייה לביטוח תעשה לאחר הגשת תביעה וחוות דעת רפואית התומכת בה.
תיקים הנסגרים בפשרה לאחר הגשת כתב תביעה או בפסק דין, יכולים להגיע לסכומים גבוהים אף יותר ובמקרים קשים, אף לעבור את הסכום המקסימאלי שבסמכות בית משפט השלום (2.5 מיליון ש"ח), זאת בכפוף לגורמים שפורטו לעיל.
הערה: אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא מחליף פנייה לעורך דין, לשם הערכת סיכויי תביעה.
