לעיתים אנו נחשפים למקרים בהם הצוות הרפואי שוגה באבחון שברים או מאבחן אותם מאוחר מדי. במקרים מסוימים (תלוי במשך הזמן שחלף), במועד האבחון כבר לא ניתן לבצע את אותה פרוצדורה שהייתה מתבקשת בתחילה והתוצאה היא שהמטופל נשאר עם נכות בגפה שנפגעה.
האם מדובר ברשלנות רפואית? לא בהכרח, הסבר בהמשך.
במקרה בו טיפלתי בעבר, דובר על אישה פנסיונרית שנפלה בביתה ונגרם לה שבר בעצם הירך. רופאים שטיפלו בה לא אבחנו כי מדובר בשבר מורכב (אשר ניתן לקבעו רק בעזרת פרוצדורה כירורגית), אלא סברו כי מדובר בשבר רגיל, וטיפלו בו כמקובל בשבר רגיל על ידי סד גבס.
לאחר מספר חודשים אובחנה הטעות, אך הצוות הרפואי שבדק את האישה בראשון מומחה בכיר לאורטופדיה כירורגית קבע כי לאור הזמן הרב שחלף (למעלה מ-3 חודשים), לא ניתן לטפל בצורה כירורגית, מאחר והשבר כבר התאחה (ובצורה שאינה רצויה), וריסוק העצם מחדש ואיחוייה אינו רצוי לאור גילה של האישה, פרוצדורה שאינה מומלצת בגיל מבוגר.
מומחה לכירורגיה אורטופדית (ומנהל המחלקה לכירורגיה אורטופדית בבית חולים בצפון) שעימו התייעצתי, בדק את תיקה הרפואי של האישה וקבע כי נותרה לה נכות צמיתה בגובה 10% אך קבע גם בנוסף כי לאור גילה, לו היו מבצעים את הפרוצדורה המתבקשת בסמוך לתאונה היה מצבה של האישה, בסבירות של כ-70%, זהה למצבה כיום!!!
לשם פישוט הבנת המקרה- רשלנות רפואית (בין היתר), היא מצב בו מחדל של צוות רפואי בביצוע או אי ביצוע פעולה רפואית כלשהי, גורם לנזק גוף וכי ישנו קשר סיבתי בין המחדל לנזק שנגרם. ויתרה מכך, לו היה נמנע המחדל לא היה נגרם אותו נזק שאחרת, אין מדובר ברשלנות רפואית.
במקרה שלפנינו, לו היה המקרה נידון בבית משפט קיימת אפשרות סבירה שעמדה זו הייתה נטענת על ידי הנתבעים (ואף מתקבלת על ידי השופט), דבר שהיה מוביל לדחיית התביעה והשתת הוצאות אישיות (עלות חוות דעת מומחה מטעם התובעת, אגרת בימ"ש) בסך כ-7,000 ש"ח וכן הוצאות הצד השני (חוות דעת מטעם הנתבעים + הוצאות שכר טרחת עורכי דינם).
מאחר ולא ניתן היה להבטיח את הצלחת התיק בבית משפט ומאחר ונזקיה של האישה הינם בעיקר כאב וסבל, הוצאות רפואית (למעט עלות הטיפולים הממומנים על ידי קופת החולים) וכן הוצאות נסיעה (לשם קבלת טיפולים רפואיים), החלטתי לפנות במכתב דרישה מפורט לעניין ההתרשלות לחברת הביטוח של המרכז הרפואי לשם סיום התיק בפשרה טרם הגשת תביעה.
לאחר התכתבות שנמשכה כשנה, נסגר התיק לאחרונה בפיצוי כולל של 53,000 ש"ח לשביעות רצונה המלא של הלקוחה.
הערה1: מדובר במקרה אמיתי שבו נוהל משא ומתן עם חברת הביטוח על ידי כותב המאמר.
הערה2: אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא מחליף פנייה לעורך דין, לשם הערכת סיכויי תביעה.
