לפני כחודש (28/12/10) ארעה שריפה באחד הקרונות ודבר שגרם לנפגעים רבים.
קריאה מהירה של הכתבות בעיתונים למחרת בבוקר, ושעסקו באירוע, נטו לחזור רבות על המילים "רשלנות" ו"התרשלות". רבים מהכותבים מיהרו לקבוע שבכיר זה או אחר התרשלו במילוי תפקידם ולפיכך ראוי לפטר אותם. אחד הכתבים אפילו הזדרז לקבוע שעל הנפגעים לתבוע את הרכבת ברשלנות.
קטונתי מלקבוע מי התרשל והכיצד במקרה כזה או אחר. אבל לעניין התאונה ספציפית, ככל שענייננו בתביעה נזיקית של הנפגעים על "התרשלות" או "רשלנות" שבוצעה כנגדם, אני יכול לומר בצורה הכי פשוטה, לנפגעים אין כל אפשרות לתבוע ברשלנות.
לכאורה יתכן והייתה התרשלות של הרכבת או מי מעובדיה, אבל האם זה אומר שמבחינה משפטית יש עילה לתביעת רשלנות נגד הרכבת? אז זהו שלא. הסבר בהמשך.
רשלנות לפי דיני הנזיקין הינה ביצוע מחדל או אי ביצוע פעולה (התרשלות), שגורמת לנזק (למשל נזקי גוף), כאשר ישנו קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם. במידה והנזק היה נגרם בכל מקרה גם ללא ההתרשלות, הרי שאין קשר סיבתי.
ולמקרה שלנו-
בפועל יש לנו ספק התרשלות (טיפול כושל באחד המנועים וייתכן אפילו בהזמנת הקרונות הבעייתיים למרות שידעו שהם כאלה לאחר תאונה דומה), הנזק הוא נזקי הגוף שאירעו לנפגעים כתוצאה מהשריפה או בהמלטות ממנה ואכן יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם ממנה. אז האם יש עילה לתביעת רשלנות? לא.
והנה ההסבר:
חוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד), קובע כי תאונת דרכים הינה תאונה הנגרמת תוך שימוש בכוח המכני של רכב מנועי (לרבות רכבת), בעלייה לרכב או בירידה ממנו.
עוד קובע החוק כי הזכאים לתבוע באמצעותו, לא יתבעו באמצעות חוק אחר.
כאן נגרמה שריפה עקב פעולת המנוע שמשמעותה שימוש בכוח המכני של הרכבת לטובת נסיעה. אז יכול להיות שמישהו ברמה מנהלית התרשל, אבל בפועל, לפנינו תאונת דרכים על כל המשתמע ממנה.
מה המשמעות של תביעת פלת"ד לעומת תביעת רשלנות?
בתביעת רשלנות התובע נזקק להוכיח את תביעתו ברמה של 51%, בעוד שבתביעת פלת"ד מדובר באחריות מוחלטת, כך שלא משנה אם מישהו התרשל או לא (גם אם ההתרשלות היא של הנפגע), בכל מקרה יהיה פיצוי על ידי חברת הביטוח הרלוונטית.
יש חסרונות בעובדה שמדובר בתאונת דרכים?
כן. לעומת היתרון שהוא אחריות מוחלטת, קיים החיסרון של רף פיצוי מוגבל.
ישנם רכיבי נזק שונים כאשר הפיצוי על אותו רכיב נזק בתביעת רשלנות מול תביעת פלת"ד מתבטא בהפרש ניכר.
למשל, רכיב הכאב וסבל. מקסימום הפיצוי על רכיב של כאב וסבל בתביעת פלת"ד הינו כ-160,000 ש"ח לנכות מקסימאלית (100%). פיצוי ברכיב כאב וסבל (עם נכות זהה) בתביעת רשלנות (כמו גם פטירה) יכול להגיע עד מיליון ש"ח. פטירה בפלת"ד תפוצה כ-25% מהפיצוי המקסימאלי – כ-42,000 ש"ח.
למה? כי ככה קבע המחוקק.
האם ניתן להגיש תביעת פלת"ד בלי עו"ד?
ברמת העיקרון אפשר, אבל מאוד לא מומלץ. מעבר לכך חשוב שיהיה מדובר בעו"ד המתמחה בתביעות פלת"ד.
כאשר מדובר בתביעת פלת"ד יש להגיש בקשה למינוי מומחה רפואי בד בבד עם הגשת התביעה.
עו"ד מנוסה ידע באיזה תחומי רפואה עליו לבקש מומחה (כעולה מהתיעוד הרפואי), איזה תיעוד רפואי לצרף למומחה, ולאיזה מינוי של מומחה רפואי מסוים יש להתנגד בכל תוקף (כדי שלא ימונה, מומחה הידוע כמומחה נתבעים/מומחה "חסכן" לעניין הנכות הרפואית אותה הוא פוסק).
בנוסף, ברוב המקרים יתווסף לפיצוי הנפסק שכר טרחת עו"ד כך שבפועל לרוב שכר טרחת העו"ד, רובו או כולו, ישולם על ידי הצד השני, כך שבפועל עלות העו"ד היא זניחה בעוד שהתועלת היא גדולה.
מה שכר הטרחה המקובל בתאונת פלת"ד?
שכר הטרחה בפלת"ד הוא נמוך משמעותית משכר הטרחה המקובל בתביעות רשלנות או רשלנות רפואית (20% - 30%).
בתביעות פלת"ד הלשכה קבעה שכר טרחה קבוע על פי קריטריון השלב שבו נמצא התיק:
• לפני הגשת תביעה לבית המשפט – 8% + מע"מ.
• אחרי הגשת תביעה – 11% + מע"מ.
• לאחר פסק דין – 13% + מע"מ.
האם יש הבדל בין תביעת פלת"ד לעומת רשלנות לעניין זמן ההתיישנות של התביעה?
לא. ההתיישנות היא זהה – 7 שנים מיום האירוע. הגשת תביעה לבימ"ש עוצרת את ההתיישנות.
הערה: אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא מחליף פנייה לעורך דין, לשם הערכת סיכויי תביעה.
שי וקנין
עורך דין (רשלנות רפואית ונזקי גוף)
