קורס מבוא למתודולוגיה פוליטית: שיעור מס' 2 - תפקידיה של הפוליטיקה
נמרוד נוי
31/1/2011
בשיעור הראשון שאלנו את עצמנו האם קדימה היא אלטרנטיבה של ממש או שהיא בחזקת ברירת מחדל, והצגנו בפניכם שני כשלים גדולים בחיינו המונעים מאתנו לקיים במדינה חיים פוליטיים של ממש. הראשון שביניהם, מתייחס לחוסר יכולתנו להפריד ולהבדיל בין 'הגיון המדינה' ל'הגיון הפוליטיקה', בחזקת מה שלמדינה למדינה ומה שלפוליטיקה לפוליטיקה. הכשל השני, נעוץ בעצם קיומה של תרבות פוליטית בה אין שואלים שאלות ובולטת במיוחד העדרותה של תשתית מקצועית מכוונת ומנחה. הראנו, כי למעשה הפוליטיקה הולאמה והמדינה בלעה אותה אל תוככי רחמה החם. אשר לקדימה ציינו כי היא אכן מפלגה חדשה, אך הצבענו על כך שאורחותיה כולן ישנות המה. היא פועלת על פי דפוסי העבר ובכך היא איננה עונה לצורך הדורי האקוטי שלנו לגיבוש תרבות פוליטית חדשה ומערכת פוליטית חדשה. ככך היא יותר בחזקת ברירת מחדל מאשר אלטרנטיבה של ממש.
בשיעור זה ננסה לברר לעצמנו מהו תפקידה של הפוליטיקה בחיינו. צורך זה מתגלה כמהותי ביותר לנוכח נטיית לבנו להגדיר את הפוליטיקה כעיסוק בענייני המדינה השונים. כך נתפס השיח הציבורי שלנו על ענייני השלום והביטחון והחברה והכלכלה כעשייה הפוליטית האמתית. רע מזה, מאחר ולא קיימת בתוכנו תשתית עיונית ומחשבתית ראויה לשמה גם הדיון הציבורי בענייני המדינה לקוי בחסר, ואנו מוצאים את עצמנו עד מהרה מקשקשים את עצמנו לדעת בו. העיסוק בענייני המדינה הוא אכן חשוב, אך עלינו להכיר בכך שעיקרו איננו בחזקת עשייה פוליטית מהותית. עלינו להבין שלפוליטיקה יש תפקיד מאוד חשוב בשיטה הדמוקרטית המערבית. הפוליטיקה היא מהות העומדת בפני עצמה. היא ישות עצמאית. תפקידה להוות את זירת חיינו הדמוקרטיים העיקרית. היא מופקדת על 'פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים' במדינה. עוצמה שתאפשר לנו להגיע להסכמות לאומיות רחבות ולהתנהלות ראויה יותר, ובכך להתאים את עצמנו למציאות המשתנה ולחולל במדינה את התמורות והשינויים הנדרשים כל כך.
אף שאנו מתגאים בכך שישראל היא מדינה דמוקרטית, עלינו להבין שתחת המטריה הגדולה והמוכבדת הזו ישנם בתוכנו איים נרחבים ביותר בהם שוררת מציאות שהיא לכאורה דמוקרטית ולמעשה בלתי. על רקע זאת חשוב מאוד להדגיש שני עקרונות יסוד: (1) 'שיתוף הרבים', (2) 'מתן עדיפות עליונה לתבונה הקולקטיבית'. כשבוחנים את עבודת המפלגות במדינה אפשר להגיד, כי במובן המהותי של הדבר שני ערכי יסוד אילו כלל אינם באים לידי ביטוי בתוכנו. תחת מעטה דק של פורמליזם דמוקרטי מצטיירת לה מציאות בה המפלגות נשלטות ללא מיצרים על ידי הפוליטיקאים הנבחרים לכנסת, ובמיוחד על ידי יושבי הראש שלהן, ולא מתקיימים בהן כל תהליכים ראויים של מחשבה, עבודה וקבלת החלטות המצביעים על דמוקרטיה של אמת. במציאות זו אנו חברי המפלגות משולים ל'פלטפורמה של חמורים' עליהם רוכבים הפוליטיקאים לכנסת ולממשלה ותו לא.
זו המציאות הנגלית, אך רובנו מתכחשים לה וסבורים שהנה רק נתקן פה ושם כמה דברים קטנים במסגרת הקיים והמוכר והחביב עלינו, והכל יבוא על מקומו בשלום. הכול יתקון ויהיה בסדר. איננו מוכנים להבין שהדברים אינם בסדר כי משהו מאוד יסודי פגום בהם. משהו שמייצר למדינה ולחברה בה הפסדים עצומים. משהו שניתן לכנותו בשם 'חולשת המערכת הפוליטית בישראל'. משהו שאם לא נתמודד עמו שום דבר טוב לא יעלה בידינו ולא יצלח בכל האמור לספירה הציבורית של חיינו כאן.
עכשיו נחזור לתפקידיה של הפוליטיקה, ותחת ההגדרה הכללית שלה, כפי שניסחנו לעיל, תוך הזכרת שני עקרונות היסוד שעליהם לקבל ביטוי הולם בחיינו הפוליטיים, ננסח את שלושת משימותיה העיקריות של הפוליטיקה: (1) להבטיח את איכותו של השיח הציבורי-פוליטי-חברתי בתוכנו, (2) להבטיח את צמיחתו של קאדר צעיר של פוליטיקאים שיובילו את המדינה בעתיד, (3) להבטיח את איכות התנהלותן של מערכות חיינו הציבוריים, ובראשן המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית.
מיותר להגיד כאן, כי שום דבר מן האמור בזאת איננו מתקיים בקרבנו. הדיון הציבורי נושא אופי שבעיקרו הוא תפל ומתקיימים בו יסודות חזקים של הסתת הציבור והדחתו. אין כל תהליכים של בניית קאדר צעיר של פוליטיקאים לעתיד, וגם לא נעשים כל צעדים כדי לקדם את איכות התנהלותן של המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. התרבות הפוליטית השלטת איננה מאפשרת את צמיחתן של יוזמות לשינויים נדרשים ואיננה מאפשר לרעיונות חדשים ולאנשים חדשים לתפוס את מקומם. כך קורה שהפוליטיקה על סמלה בנין הכנסת מצטיירת יותר ויותר כמצודה של שמרנות וארכאיות בלב החברה הישראלית, הזורעת פורענות לכל עבר ומייצרת הפסדים עצומים למדינה ולחברה בה, שהם כבר מזמן בעלי משמעות אסטרטגית מן המעלה הראשונה.
בשיעור הבא נלך ונעמיק עוד יותר את טיעונינו הבסיסים, כפי שהוצגו בשני השיעורים הקודמים.
