אם אתם מנהלים את הישיבה 

במהלך הישיבה:

1. כבר בהתחלה תגדירו את נושאי הישיבה, תקבעו את הנהלים שלפיהם אתם מתכוונים לערוך אותה.

2. תפתרו את כל הנושאים לפי הסדר, לפני שאתם עוברים לנושא הבא תוודאו שסיימתם לטפל בנושא הקודם.

3. תתחילו את הדיון בכל נושא מתיאור קצר של המצב הכללי ומבקשה לעזור לפתור אותו. תבקשו תשובות לשאלות מוגדרות (אתם צריכים להכין אותן מראש). רצוי שתפנו את השאלות קודם כל לאותם האנשים, שיכולים לתרום הכי הרבה לפיתרון הבעיה. כמו כן, אתם יכולים לבקש מהאנשים האלה להכין מראש תשובות מפורטות לשאלותיכם.

4. תקבלו בברכה את ההצעות של משתתפי הישיבה האחרים. תשתדלו לשלוט במצב, כדי שלאף אחד לא תהיה אפשרות להשתלט על הדיון ובכך להזיק לאחרים.

5. תחזירו את הדיון לנושא העיקרי, אם אתם רואים שהוא סוטה יותר מדי הצידה. לפעמים נורא מעניין לדבר על דברים שלא ממש קשורים, אבל עכשיו המטרה העיקרית היא לפתור את הבעיה, ולא לבלות את הזמן בצורה נעימה.

6. יותר מדי מילים מזיקות לא פחות משתיקה. תזכירו במהלך הישיבה למשתתפיה שנאספתם על מנת להשיג התקדמות ולמצוא פתרונות לבעיה, ולא כדי לפתח את יכולות הנאום של המשתתפים. אם מישהו מעיר הערה חסרת חשיבות, תכוונו אותו בצורה מנומסת לנושא הנדרש. הפסקה בולטת של דברי הנואם גורמת לתגובה שלילית ומורידה בצורה משמעותית את פעלתנותו.

7. תעודדו את ביטוי נקודות המבט השונות ע"י המשתתפים. ככל שיש יותר דעות (עד גבול מסוים, שמעבר לגבול הזה מתחיל כאוס) כך נוצרת ראיה מציאותית יותר של הבעיה וכתוצאה מכך קל יותר לפתור אותה.

8. חילוקי הדעות בין משתתפי הישיבה הינם מועילים, עליהם נהוג לומר "האמת נוצרת בוויכוח", אבל אם המצב מתחמם יותר מדי - תצננו את המתווכחים, כדי שהוויכוח לא יהפוך לעימות ממשי.

9. תשתתפו בדיון ע"י שימוש בשאלות ובפרשנויות. תשתדלו לחזק את הדיון ולחדש אותו כשיש ירידה באינטנסיביות שלו. אל תכניעו את הדיון, אם הכול מתנהל כראוי.