לא על הענבים לבדם
מאז ומתמיד אנו משתמשים במלה יין למשקה שעשוי מענבים בלבד. הגדרות ליין בחוק הישראלי (גם האנגלי והצרפתי) מתייחסות להתססת ענבים בלבד.
חיפוש מדוקדק במקורות מוביל אותנו למושגים והגדרות רחבות וגמישות יותר:
בספר נחמיה למשל כתוב בפרק י''ג פ' 15 ''ואף- יין, ענבים ותאנים''. כלומר אבותינו נהנו משתיית ,יין תאנים, בנוסף ליין ענבים. יין תפוחים היה נפוץ מאוד בימי המשנה, והוא מופיע ב: ספר נזיקין ( מסכת עבודה זרה פרק ה', משנה ו'), ספר זרעים ( מסכת ברכות, פרק כ' משנה ב'), מסכת תרומות (דף נה' עמ' א פרק י''א הלכה י''ג) . הרמב''ם מציין בספרו '' היד החזקה'' יין רימונים ו יין תפוחים (הלכות מאכלות אסורים פרק י''ז הלכה י''א).
אם כך יין היה מאז ומתמיד בן זוגם של תפוחים, תאנים ורימונים ולא של הענבים בלבד.
עיון בתקנות למשקאות משכרים בישראל מוסיף לרשימה הנכבדה הנ''ל גם את יין פרי הדר. ברישיונות סעיף 5, 1,א סעיף 3 פיסקה 2 כתוב '' חובה להראות כל היין או יין פרי הדר שנוצר ...'' כמה ישראלי - יין פרי הדר - ממש גאווה!
שתיית יין קשורה, בנוסף למצווה של ברכת ''בורא פרי הגפן'', גם להנאות הפשוטות והמספקות של החיים: יין ישמח לבב אנוש, כטוב ליבו ביין, נכנס יין יצא סוד, בפורים יש עדלידע- עד שתתבלבל דעתו שישתכר...וכמובן הכול עם כוונה חיובית. שתיית יין פותחת מחסומים, מקרבת לבבות ומעלה צחוק.
יין שאינו מענבים וכל משקה אחר מקבל את הברכה ''שהכול נהיה בדברו'', אך חוץ משינוי זה אפשר לצרף את מבחר ,יין פירות, לכל מפגש, ארוחה או חגיגה.
פתחו את הארוחה ביין- מנגו מפתיע, לוו אותה ביין- תאנים חצי יבש, וסיימו ביין- שסק מתקתק. הציעו כוס של יין- ליצ'י לאהוביכם, ובקבוק יין- אתרוגים כמתנה ייחודית למארחים.
מוזמנים לטעום את המבחר הנ''ל ביקב ''טעם ארז''
