העוצמה שבהעצמה
העצמה היא עשייה מקדמת למען עצמך או למען האחר. על פי מילון ספיר, אדם שמעצים מוגדר כ"מגביר, מחזק, מרבה". למעשה, ניתן לחלק את העצמה לשניים. העצמה אישית, והעצמת האחר. שני התהליכים הללו הם תהליכים משלימים. כאשר אדם מעצים את האחר, הרווח הנוסף הוא העצמה שלו את עצמו, וכאשר אדם מעצים את עצמו, הוא למעשה, מאפשר גם לאחרים להעצים את עצמם.
כאשר אדם תופש את עצמו כבעל ערך, הוא יכול לפעול למען עשייה מיטיבה עם עצמו ועם סביבתו. אדם אשר לא חש כך, משקיע את מירב מרצו בלהוכיח את איכותו, פעמים רבות באמצעות הקטנת והקנטת האחר. תארו לכם עולם בו אנשים ירגישו מועצמים, כלומר יאהבו את מי שהם ולא יהיה צורך עוד בפסיכולוגים, מאמנים ומטפלים, כל מקום שבו תלך תרגיש שאתה טוב בדיוק כפי שאתה!
החלום שלי הוא ליצור שיווק רשתי של העצמה. אני יעצים את ילדיי וחבריי יעצימו את ילדיהם ואת חבריהם שיעצימו את ילדיהם והם יעצימו את חבריהם שיעצימו את חבריהם ואת אחיהם...וככה ניצור לנו עולם מלא עוצמה והעצמה!
בכל מערכת יחסים מיטיבה יש יחסי העצמה. יש את המעצים, בדרך כלל בעל הסמכות ויש את מי שהוא מעצים אותו, להלן יקרא המועצם. כדיי שראש צוות יוכל להעצים את הצוות עליו להרגיש מועצם, כדיי שמורה יוכל להעצים את תלמידיו, עליו להרגיש שווה ערך, כדי שהורים יוכלו להעצים את ילדיהם, עליהם להרגיש מועצמים בעצמם.
מהי העצמה? להחליף דברים שמחלישים בדברים מעצימים. בוא נסתכל על האותיות שמרכיבות את המילה העצמה.
להחליף השוואה בהשלמה
אני גדלתי כילדה אמצעית למשפחה עם שבעה ילדים. הייתי ילדה בינונית- לא זוהרת, גם לא בולטת במיוחד. כאדם בוגר אני שואפת כל הזמן להיות מיוחדת. באחד האימונים שעברתי, זיהיתי את האמונה שמגבילה אותי. ודאי תאמרו- מה רע בלהיות מיוחד? ואני מסכימה אתכם, אין זה רע כל עוד זה מקדם, אך כאשר זה גורם לפער, לתקיעות, לאכזבה, אז זה רע! (זה דרך אגב, נכון לגבי כל האמונות- אין אמונות טובות או רעות, קיימות רק אמונות משרתות, מעצימות או מגבילות ותוקעות) ובכן, מה גיליתי? גיליתי שעבורי אם אני לא מיוחדת, יוצאת דופן, מעוררת השראה אני לא קיימת. וכי כמה זמן יכול אדם לפעול מתוך רצון להיות כל הזמן מיוחד? כמו כן גיליתי שאני עסוקה כל הזמן בהשוואות, הרי אם לא אשווה את עצמי איך אדע שאני עומדת בקרטריונים של מיוחדות? ככל שאני מלווה יותר אנשים להצלחה שלהם, אני מגלה שלצערי, איני לבד! לבני אדם רבים קיימת הנטייה להשוות את עצמם לאחרים. זו היא נטייה הרסנית אשר באה לידי ביטוי באחת מהדרכים הבאות: ה
עצמת עצמי והחלשת האחר "אני רומנטיקן, גברים אחרים לא מביאים פרחים כל שבוע..."
העצמת האחר והחלשת עצמנו. "כל שאר האמהות כל כך רגועות ורק אני מאבדת את הסבלנות ומתנהגת כך". אדם אשר חווה את עצמו כנחות, ואת האחרים כטובים ממנו, תמיד ירגיש קטן ולא מספיק טוב. ההקטנה יכולה לבוא לידי ביטוי בביישנות, בפחד לקחת סיכונים. להתנצל על עבודה מצוינת, ולהגיב באדישות על הצלחה כבירה.
פגשתי פעם נכה על כסה גלגלים שחיי את חייו מתוך שמחה. התמגנטתי אליו. נמשכתי אל שמחת החיים שלו. פעם שאלתי אותו, איך, איך אתה כ"כ מאושר למרות הקושי, הסרבול, המעצורים. והוא ענה לי תשובה שלא אשכח לעולם! "אם כל כך קשה, אז למה גם לסבול?". מאז כאשר אני נמצאת במצבים מאתגרים באמהות, אני חושבת לעצמי: "אם היה לי רגע של משבר, אז למה גם להאשים את עצמי? ומשפט שאני אוהבת לומר לעצמי ברגעים קשים: "אם אני לא אהיה בעדי, אז מי כן?"
איש לא יכול לגרום לך לרגשי נחיתות ללא הסכמתך.(אלינור רוזוולט)
השלמה היא להרגיש שלם ומופלא כמו שאתה בכל רגע נתון. השלמה היא לקבל את המצב כמו שהוא ולאפשר גם לאחרים להרגיש שלמים כמו שהם. ההבדל בין השלמה לכניעה. הוא הפרשנות שאנו שמים על המצב- פגשתי פעם נכה על כסה גלגלים שחיי את חייו מתוך שמחה. התמגנטתי אליו. נמשכתי אל שמחת החיים שלו. פעם שאלתי אותו, איך, איך אתה כ"כ מאושר למרות הקושי, הסרבול, המעצורים. והוא ענה לי תשובה שלא אשכח לעולם! "אם כל כך קשה, אז למה גם לסבול?". מאז כאשר אני נמצאת במצבים מאתגרים, אני חושבת לעצמי: "אם יש לי רגע של משבר, אז למה גם לסבול? ומשפט שאני אוהבת לומר לעצמי ברגעים קשים: "אם אני לא אהיה בעדי, אז מי יהיה בעדי?" השלמה – לראות את התמונה, המצב או אדם כמו שהוא, ללא השוואה למה שהיה קודם או למה שהייתי רוצה שיהיה.
להחליף עוינות בעניין
אם אתה עסוק בלשפוט אנשים כל העת, אין לך זמן לאהוב אותם. (אמא תרזה) כאשר אדם רוצה להוכיח את נכונות דרכו, מעשיו, אמונותיו הוא יעשה הכל על מנת לגרום לשומעיו להשתכנע. כאשר אדם משכנע, פעמים רבות מסכת שכנועים מובילה לוויכוח שממנו הדרך למריבה ולרגשות עויינים זה כלפי זה, קצרה ביותר. העצמה זה לגלות עניין בדעותיו ורצונותיו של האחר, במיוחד אם הם שונות משלי. כאשר אני אביע עניין אמיתי, עם הקשבה מלאה, זה יאפשר לצד השני לעשות אותו דבר בדיוק וכך הרווחתי פעמיים- פעם אחת כי הוא חווה חוויה נעימה של שיחה איתי, ופעם שניה כי הוא הביע עניין אמיתי בדבריי. ועכשיו, לאחר שכל צד הקשיב ולמד זה פשוט וקל למצוא פתרון שיהיה מקובל על שני הצדדים.
החליף ציפיות בציוני דרך
שהילד שלי יהיה נחמד, חכם, מוכשר. עוד לפני שהילדים נולדו אנו כבר מלאים בציפיות שיהיו בדיוק כמו שאנו רוצים. וכשהם לא? אז אנו מתאכזבים. לרובינו יש נטייה לקחת דברים כמובן מאליו- שהאישה מבשלת, שהגבר מביא כסף הביתה, שאמא תכבס לנו וכו' אלו ציפיות פיזיות. ויש ציפיות שהן פחות מוחשיות, ולכםן יותר מאתגרות לזיהוי- "ציפיתי ממנה שאם היא חברה שלא תשכח את היום הולדת שלי", "שהורים שלי יבואו לשמור על הקטנה במקום ללכת לחברים שהם רואים 3 פעמים בשבוע" רבים מהכאבים והאכזבות שלנו, קשורים לציפיות שלא התממשו ! החזירו את הציפיות לכריות והתחילו לאהוב את הדברים כמו שהם! כאשר מוותרים על הציפיות מגלים דברים קסומים, שהציפיות הסתירו לנו לראות! ציוני דרך – יש בעולם הרבה דברים יפים: פרחים וחיות, אנשים ונופים. ומי שיש לו עיניים פקוחות רואה יום יום מאה דברים נפלאים לפחות". (לאה גולדברג) להסכים לראות ביום יום, את דברים הקטנים, כהפתעות, תגליות ומתנות שאינן מובנות מאליהן!
להחליף מלחמה במחמאה
אנשים רבים חיים את החיים כבמלחמה. יש טובים ויש רעים חכמים וטיפשים. ועל מנת לנצח את המלחמה כל האמצעים כשרים כמו למשל ל"לכלך", להכפיש את האחר, לזלזל. המטרה להרגיש מנצחים, כלומר ירגישו שהם טובים, צודקים, וחכמים. אז לכבוד הנשיא החדש, שוחר השלום, זה הזמן להחליף מלחמה במחמאה. כשאנו מנסים למצוא את הטוב באחרים, אנו מוצאים את הטוב שבנו. (וויליאם וורד) מחמאה יכולה לבוא בצורת מילים או בצורת מחווה כמו טפיחה על השכם. אפשר לקבל מחמאה ממישהו או לתת אותה בעצמך, למישהו אחר או לעצמך! מחמאה יכולה להיות כללית "יש לך יכולת נתינה מדהימה", "אני אוהבת את איך שאתה נראה" או מוחשית "המעשה שעשית הוא אצילי בעיניי" החולצה שאת לובשת מבליטה לך את העניים" מחמאה היא מתנה מילולית. כשאני אומרת לחברה שהיא רזתה או שהתספורת יפה לה והיא אומרת "לא..." היא כמו מחזירה מתנה שהבאתי ואומרת "לא רוצה לקבל אותה". כאשר אני מחמיא לעצמי על מי שאני, משהו שעשיתי ולא על מנת להקטין את האחר אני מאפשר גם לו להחמיא לעצמו או למעשים שלו.
להחליף הלחצה בהכוונה
תן לי את האומץ לראות, את הכח לרצות ואת הרצון לבצע. (ברל כצנלסון) משפטים כמו "אם תמשיך כך לעולם לא תתקדם" או "כל עוד אתה לא..., אז תישאר במקום" גורמים לאחר לתחושת חוסר נינוחות שלעיתים מלחיצה עד כדיי כך שאינה מאפשרת לו לעזוב את ההרגלים שלו באותו תחום. הכוונה היא הדרכה למציאת כיוון. מטרתה ללוות את המועצם למצוא את הכיוון שלו. לגרום לו להרגיש בעל יכולת, ולאו דווקא לגרום לכך שיעשה דברים בצורה "נכונה".
מה יצא? העצמה! לא שומעים...יותר חזק... שתהיה העצמה מעצימה לכולם!
באהבה טל מזור
אימון אישי לחיים טובים יותר
בעלת תואר שני בטיפול בדרמה וסיפור, ותואר ראשון בחינוך יצירתי.
ניסיון רב עם הורים ואנשי חינוך לגיל הרך.
חברה בלשכת המאמנים בישראל.
מאמנת מעצימה בקבוצות וליחידים.
http://www.talmazor.com