כיצד ליצור קשר טוב עם ילדים 

קשר טוב עם הילדים

כולנו רוצים ומשתוקקים להיות בקשר טוב עם הילדים שלנו.  

 כל הורה קם בבוקר עם שמחה ושיר בלב, להעיר אותו לגן או לבית הספר, עם נשיקה וחיבוק...     ואז המציאות טופחת על פנינו...הוא לא רוצה לקום.                                                                                                                             הוא קם "הפוך" ועצבני. השוקו לא נראה לו, הבגד לא מתאים לו, לא רוצה לצחצח שיניים.                                             לאט לאט הבוקר האופטימי ו"הקסום" הופך להיות "סאגה" של סרט אימים... השעון מתקתק, הזמן מתקדם, אני כהורה נהיה מתוסכל, כועס ועצבני.

היית רוצה תסריט אחר של בוקר ?

היית רוצה יחסים טובים יותר ?

היית רוצה קשר טוב עם הילדים ?

קשר בין הורה – ילד נבנה על שנים של אמון, הדדיות, חמלה ואהבה ללא תנאי.                                                      לילד יש "מחושים" טובים ביותר, להבנת ההורה.                                                                                              ילד לא בא עם ערכת הפעלה.                                                                                                                    ולכן, במיוחד בילד הראשון, עושים "ניסוי ותעייה / תהייה"...מפנקים מדי, אוהבים מדי, מרחמים מדי. בילד השני אומרים די, מספיק...נעשה לילד סדרת חינוך. שיעשה לבד, שיהיה עצמאי...ומשנים דברים.                                                       אבל גם שם זה לא בדיוק "פיקניק".                                                                                                              ואז בילד השלישי, אנו מתבגרים, חלשי אופי, עייפים ואז מרשים לו "הכול". אין גבולות ואין מילה.                               מפתחים לנו בבית "רודן" קטן, שעל-פיו יישק דבר.הורות לא עובדת בצורה הזאת.                                                  בשנות חייו של הילד הצעיר עד גיל 7-6, מניחים ערכים ואמונות שילוו את הילד לכל חייו. חינוך ילדים צריך להיות עקבי ובעל קו ברור. אנו רוצים שהילד יהיה עצמאי, מוכן לחיים !                                                                                             לכן, מגיל צעיר עלינו לשחרר את החבל, כל פעם בהתאם ליכולתו. לאפשר לו להתנסות בדברים, לעשות מה שהוא יכול לעשות בעצמו. (אפילו על חשבון איכות הפעולה. לדוגמא: לנגב טוסיק לילד בן 4-3. שיתנסה לבד, כולל תוצאות טבעיות.                אבל אם כל הזמן נעשה עבורו, הוא לא ילמד...)                                                                                            הדבר דומה לסיפור על גולם ובו פרפר, וילד יקר, שרצה מאד לעזור לגולם להתקדם, ולהוציא את הפרפר לאוויר העולם,        עד שהילד פרץ לו חור בקופסת הגולם והפרפר מת, כיוון שלא הפעיל את כנפיו בצאתו לאוויר העולם.                                   ישנם תהליכים שהילד חייב לעבור בעצמו.                                                                                                       וכך הוא בעניין הקשר עם הילדים.כדי שילד בגיל ההתבגרות ישתף את ההורה עם מי הוא מבלה, מה הוא עושה, מה עובר עליו, קשיים ותחושות טובות, עליו לשמש "מודלינג" של איש שמשתף: איך היה לי בעבודה, מה עדיף ללבוש - מה היה טוב, כהצעה, לבילוי משותף...ועוד.                                                                                                                               קשר טוב עם הילדים נבנה בהדרגה, בעמל רב. אך למזלנו – זהו דבר אפשרי, וקבוצת הורים – זוהי דרך נפלאה לשמוע כיצד ליצור יחסים טובים יותר עם הילדים.                                                                                                            ויפה שעה אחת קודם להתחיל בגשר לתקשורת אפקטיבית.