" וזאת התרומה אשר תקחו מאתם. זהב כסף ונחושת ותכלת וארגמן ותולעת השני"
(שמות כ"ה)
על החשיבות והערך הרב שייחסו לצבעים בעולם העתיק, אפשר ללמוד כבר בספר שמות. שם מוזכרים צבעי התכלת והארגמן בנשימה אחת עם הזהב.
האדם הקדמון השתמש לציור בעיקר בפחם ( היסוד פחמן), גיר (סידן פחמתי), חמר (תערובות שהן שכיחות מאד בקרקע וצבען תלוי במינרלים שבתכולתן), ותחמוצות ברזל. לרוב תחמוצות אדומות, שנמצאו באדמה ובדם.
המצרים הקדמונים, יצרו את צבעי התכלת בעיקר, מאבן חצי יקרה- לאפיז לזורי.
תולעת השני , שימשה להפקת הצבען Tyrian Purple .
כדי להפיק גרם אחד של צבען זה, נדרשו עשרת אלפים רכיכות! לכן, הצבען היה כה יקר.
הסינים, המצרים והכרתים הקדומים, הוסיפו עוד מגוון של פיגמנטים לפלטה של האדם הקדמון. אך הפלטה של העולם העתיק, הייתה עשויה בעיקר מצבענים Dyes)).
אלו הם חומרי צבע, שמתמוססים בתוך חומר הקישור ( כגון בד , נייר, שיער) והופכים לחלק ממנו.
בתהליך הצביעה עם צבען, חומר הצביעה והצבען הופכים לאחד. כך צובעים היום טקסטיל, עור ושיער. לעומת הפיגמנט שמתפזר בתוך חומר הקישור שלו, אך לא נמס לתוכו.
הידע שהיה למצרים הקדמונים ברזי הכימיה, מעורר השתאות. את הצבענים, אפשר להפוך לחומר הדומה לפיגמנט , הנקרא: LAKE על-ידי- כך שמחברים אותם עם מלחים של מתכות.
הליך זה , היה ידוע למצרים הקדמונים, שהפיקו צבענים משורשים, פרחים ובעלי-חיים שונים והרכיבו אותם על מלחי אלומיניום. כך הם קיבלו Lakes , איתם הם השתמשו כמו בפיגמנט.
בין המקורות שלהם , ידועים הרוז-מאדר, שהופק משורשי צמח המאדר, וצבענים לא אורגנים כמו המלכיט והאזוריט ( מינרלים ירוקים כחולים , שמקורם בסיני).
בימי-הביניים, וגם ברנסאנס, הפיקו מהאבן לאפיז לזורי, את הפיגמנט הכחול, אולטרמרין.
האבן, לאפיז לזורי, נמצאת בעקר באפגניסטן. מקום רחוק, לא נגיש ומסוכן.
הפיגמנט היה כל כך יקר, עד שבשנת 1824, הכריזה החברה הצרפתית לייצור צבעים , על פרס של ששת אלפים פרנקים, למי שיצליח ליצור את הצבע באופן מלאכותי.
ארבע שנים מאוחר יותר, מדען גרמני הצליח לייצר את הפיגמנט ומאז הוא נמצא על הפלטה של כל צייר.
זאת לא הייתה הפעם הראשונה, שהוכרז על פרס כספי גבוה למי שיצליח ליצור פיגמנט מלאכותי.
בשנת 1820, החברה התעשייתית של "מולהאוס" , הציעה פרס כספי גבוה למי שיצליח ליצור תחליף סינטטי לצבען - מאדר.
איש לא הצליח במשימה. אך המאמצים הניבו את הפיגמנט אליזרין, שגם הוא נמצא על הפלטה שלנו עד היום.
בזכות סטודנט בן 15
בתחילת המאה ה-19, כימייה אורגנית, הייתה חידה לא מפוענחת ומסתורין גדול לכימאים.
מי שגרם לפריצת הדרך המשמעותית ביותר בתחום הפיגמנטים הסינטטיים ?אורגנים, היה ויליאם הנרי פרקין. סטודנט לכימיה בן 15.
פרקין, בנה בביתו שבאנגלייה, מעבדה לכימיה וערך בה ניסיונות.
הוא הצליח ליצור מעטרן הפחם, תרכובת ששמה אנלין. מתרכובת האנלין הוא יצר פיגמנט סגול.
תגלית זאת, הפכה את עולם הפיגמנטים על פניו ולצמיתות.
המצאת הפיגמנטים של האנלין, דחפה את הכימאים להמציא עוד פיגמנטים מעטרן הפחם( תוצר לוואי בהפקת נפט או פחם).
כך התגלו ה- אליזרין, צהוב הודי והאינדיגו. כולם צבענים שהיו ידועים בעולם העתיק, אך הפקתם כאמור, הייתה יקרה ולעתים קרובות אף לא מושגת.
הצהוב ההודי, שהושג משתן של פרות שהואכלו במנגו, לא היה בר השגה יותר
. ממשלת הודו אסרה על ייצור הפיגמנט מטעמים של התעללות בבעלי-חיים.
במאה ה-19, היה לבריטים מונופול,על יבוא האינדיגו מהודו. המונופול גרם לכך, שמחירו הרקיע לשחקים והיווה תמריץ ליצרו באופן סינטטי (האינדיגו הופק מצמח הודי).
מאוחר יותר, קבוצת מדענים גרמנים, מצאו שהמרכיב החשוב של האליזרין, הוא הקבוצה הכימית ANTHRAQUIAN על בסיס קבוצה זו, נוצרה כמות אדירה של צבענים חדשים.
חשוב לציין,שכל ה"פיגמנטים" החדשים האלו היו צבענים ולא פיגמנטים.
פריצת דרך משמעותית נוספת הייתה, כשגילו כיצד לייצר פיגמנטים אורגנים סינטטיים אמיתיים מתרכובות אזו.
ביניהם, הנסא צהוב, שמשמש גם היום כפיגמנט חשוב.
פיגמנטים לא אורגנים שהתגלו במאה ה-20 הם הירוק קובלט והלבן זינק, שהתגלה ב-1834 על-ידי "WINSOR & NEWTON".
הפיגמנט נקרא אז לבן סיני והיה מיועד רק לצבעי מים. הוא נועד להחליף את לבן העופרת הרעיל, שהיה בשימוש עד אז.
אגב, למרות טבעו הארסי במיוחד, של הפיגמנט ירוק אמרלד ( הוא עשוי מהרעל ארסניק) השתמשו בו גם בחומרי-ציור וגם בצביעת בתים.
מקרי מוות רבים אירעו כתוצאה מהשימוש בצבע זה. למרות זאת, הצבע היה בשימוש , מאז שהומצא ב-1838 ועד 1960!!!
עד המאה ה-19, ציירים השתמשו במבחר גדול מאד של צבעים. הפיגמנטים הסינטטיים החדשים, אפשרו טווח עצום של ערבובים. כך, שלא היה צורך בכמות כה גדולה של צבעים על הפלטה.
פלטת צבעים מצומצמת המאפשרת מגוון ערבובים מאפיינת את הסגנון האימפרסיוניסטי של המאה ה-19.הפלטה של פיסרו, למשל, הכילה שבעה צבעים בלבד. קובלט כחול וסגול, כחול אולטרמרין ,אדום מאדר, אדום ורמיליון, צהוב כרום ולבן עופרת. הפלטה לא הכילה שחור וירוק.
בתחילת שנות ה-20 התגלו עוד פיגמנטים אורגנים סינטטיים. כחול פטלוציאנין PHTHALOCYANINE) ), היה הצבע הראשון שהתגלה בקבוצה זו.
במהרה, פיתחו צבעים נוספים השייכים לאותה הקבוצה הכימית.
צבעים אלו, החליפו את צבעי האינדיגו שהיו פופולאריים, רק עשרים שנה לפני כן.
היום, צבעי הפטלוציאנין, הם מהצבעים הנמכרים ביותר בעולם.
גם פיגמנטים סינטטיים לא אורגאניים התגלו במאה ה-20. התגלית הראשונה הייתה, הטיטניום הדו-חמצני, שהפך ל"רב-מכר" הגדול ביותר בכל הזמנים ( לבן טיטניום).
הצבע הראשון שהתגלה על בסיס המתכת קדמיום היה, הקדמיום צהוב.
צבעי הקדמיום, פופולאריים מאד היום, אך הם מוחלפים בהדרגתיות ( בגלל רעילותם), בפיגמנטים חדשים מקבוצת ה-Dpp.
קבוצת פיגמנטים, שלא ידוע מתי פתחו אותה, היות והיצור נשמר בסוד.
ידוע רק שפטנט על פיגמנטים אלו, נרשם ב-1983. הפיגמנט הבולט בחשיבותו בקבוצה זו, הוא אדום.P.R.254
תגליות אחרונות נוספות בתחום הפיגמנטים האורגנים סינטטיים הם מקבוצת
QUIACRIODONE , שלהם גוונים מאדום-צהוב ועד סגול והם משמשים כצבעי איכות לאמנים.
החשובים בהם: P.R.122 ו-P.V 19
הכמות העצומה של הפיגמנטים שהתגלתה וממשיכה להתגלות ,חייבה ריכוז ומיון הפיגמנטים הקיימים.
האגודה הבריטית S.D.C, הוציאה אינדקס צבעים.
זהו קטלוג בינלאומי היחיד מסוגו בעולם. הוא מכיל את כל סוגי הפיגמנטים והצבענים.
הקטלוג מסווג אותם לפי משפחה כימית, קובע לאיזה חומרי קישור הם מתאימים, ובו מספר סידורי בינלאומי לכל פיגמנט.
החברה מעבירה קורסים בנושא זה, ברמה אקדמאית, והמעוניינים ימצאו פרטים על הקורסים באתר האינטרנט שלהם.
(שמות כ"ה)
על החשיבות והערך הרב שייחסו לצבעים בעולם העתיק, אפשר ללמוד כבר בספר שמות. שם מוזכרים צבעי התכלת והארגמן בנשימה אחת עם הזהב.
האדם הקדמון השתמש לציור בעיקר בפחם ( היסוד פחמן), גיר (סידן פחמתי), חמר (תערובות שהן שכיחות מאד בקרקע וצבען תלוי במינרלים שבתכולתן), ותחמוצות ברזל. לרוב תחמוצות אדומות, שנמצאו באדמה ובדם.
המצרים הקדמונים, יצרו את צבעי התכלת בעיקר, מאבן חצי יקרה- לאפיז לזורי.
תולעת השני , שימשה להפקת הצבען Tyrian Purple .
כדי להפיק גרם אחד של צבען זה, נדרשו עשרת אלפים רכיכות! לכן, הצבען היה כה יקר.
הסינים, המצרים והכרתים הקדומים, הוסיפו עוד מגוון של פיגמנטים לפלטה של האדם הקדמון. אך הפלטה של העולם העתיק, הייתה עשויה בעיקר מצבענים Dyes)).
אלו הם חומרי צבע, שמתמוססים בתוך חומר הקישור ( כגון בד , נייר, שיער) והופכים לחלק ממנו.
בתהליך הצביעה עם צבען, חומר הצביעה והצבען הופכים לאחד. כך צובעים היום טקסטיל, עור ושיער. לעומת הפיגמנט שמתפזר בתוך חומר הקישור שלו, אך לא נמס לתוכו.
הידע שהיה למצרים הקדמונים ברזי הכימיה, מעורר השתאות. את הצבענים, אפשר להפוך לחומר הדומה לפיגמנט , הנקרא: LAKE על-ידי- כך שמחברים אותם עם מלחים של מתכות.
הליך זה , היה ידוע למצרים הקדמונים, שהפיקו צבענים משורשים, פרחים ובעלי-חיים שונים והרכיבו אותם על מלחי אלומיניום. כך הם קיבלו Lakes , איתם הם השתמשו כמו בפיגמנט.
בין המקורות שלהם , ידועים הרוז-מאדר, שהופק משורשי צמח המאדר, וצבענים לא אורגנים כמו המלכיט והאזוריט ( מינרלים ירוקים כחולים , שמקורם בסיני).
בימי-הביניים, וגם ברנסאנס, הפיקו מהאבן לאפיז לזורי, את הפיגמנט הכחול, אולטרמרין.
האבן, לאפיז לזורי, נמצאת בעקר באפגניסטן. מקום רחוק, לא נגיש ומסוכן.
הפיגמנט היה כל כך יקר, עד שבשנת 1824, הכריזה החברה הצרפתית לייצור צבעים , על פרס של ששת אלפים פרנקים, למי שיצליח ליצור את הצבע באופן מלאכותי.
ארבע שנים מאוחר יותר, מדען גרמני הצליח לייצר את הפיגמנט ומאז הוא נמצא על הפלטה של כל צייר.
זאת לא הייתה הפעם הראשונה, שהוכרז על פרס כספי גבוה למי שיצליח ליצור פיגמנט מלאכותי.
בשנת 1820, החברה התעשייתית של "מולהאוס" , הציעה פרס כספי גבוה למי שיצליח ליצור תחליף סינטטי לצבען - מאדר.
איש לא הצליח במשימה. אך המאמצים הניבו את הפיגמנט אליזרין, שגם הוא נמצא על הפלטה שלנו עד היום.
בזכות סטודנט בן 15
בתחילת המאה ה-19, כימייה אורגנית, הייתה חידה לא מפוענחת ומסתורין גדול לכימאים.
מי שגרם לפריצת הדרך המשמעותית ביותר בתחום הפיגמנטים הסינטטיים ?אורגנים, היה ויליאם הנרי פרקין. סטודנט לכימיה בן 15.
פרקין, בנה בביתו שבאנגלייה, מעבדה לכימיה וערך בה ניסיונות.
הוא הצליח ליצור מעטרן הפחם, תרכובת ששמה אנלין. מתרכובת האנלין הוא יצר פיגמנט סגול.
תגלית זאת, הפכה את עולם הפיגמנטים על פניו ולצמיתות.
המצאת הפיגמנטים של האנלין, דחפה את הכימאים להמציא עוד פיגמנטים מעטרן הפחם( תוצר לוואי בהפקת נפט או פחם).
כך התגלו ה- אליזרין, צהוב הודי והאינדיגו. כולם צבענים שהיו ידועים בעולם העתיק, אך הפקתם כאמור, הייתה יקרה ולעתים קרובות אף לא מושגת.
הצהוב ההודי, שהושג משתן של פרות שהואכלו במנגו, לא היה בר השגה יותר
. ממשלת הודו אסרה על ייצור הפיגמנט מטעמים של התעללות בבעלי-חיים.
במאה ה-19, היה לבריטים מונופול,על יבוא האינדיגו מהודו. המונופול גרם לכך, שמחירו הרקיע לשחקים והיווה תמריץ ליצרו באופן סינטטי (האינדיגו הופק מצמח הודי).
מאוחר יותר, קבוצת מדענים גרמנים, מצאו שהמרכיב החשוב של האליזרין, הוא הקבוצה הכימית ANTHRAQUIAN על בסיס קבוצה זו, נוצרה כמות אדירה של צבענים חדשים.
חשוב לציין,שכל ה"פיגמנטים" החדשים האלו היו צבענים ולא פיגמנטים.
פריצת דרך משמעותית נוספת הייתה, כשגילו כיצד לייצר פיגמנטים אורגנים סינטטיים אמיתיים מתרכובות אזו.
ביניהם, הנסא צהוב, שמשמש גם היום כפיגמנט חשוב.
פיגמנטים לא אורגנים שהתגלו במאה ה-20 הם הירוק קובלט והלבן זינק, שהתגלה ב-1834 על-ידי "WINSOR & NEWTON".
הפיגמנט נקרא אז לבן סיני והיה מיועד רק לצבעי מים. הוא נועד להחליף את לבן העופרת הרעיל, שהיה בשימוש עד אז.
אגב, למרות טבעו הארסי במיוחד, של הפיגמנט ירוק אמרלד ( הוא עשוי מהרעל ארסניק) השתמשו בו גם בחומרי-ציור וגם בצביעת בתים.
מקרי מוות רבים אירעו כתוצאה מהשימוש בצבע זה. למרות זאת, הצבע היה בשימוש , מאז שהומצא ב-1838 ועד 1960!!!
עד המאה ה-19, ציירים השתמשו במבחר גדול מאד של צבעים. הפיגמנטים הסינטטיים החדשים, אפשרו טווח עצום של ערבובים. כך, שלא היה צורך בכמות כה גדולה של צבעים על הפלטה.
פלטת צבעים מצומצמת המאפשרת מגוון ערבובים מאפיינת את הסגנון האימפרסיוניסטי של המאה ה-19.הפלטה של פיסרו, למשל, הכילה שבעה צבעים בלבד. קובלט כחול וסגול, כחול אולטרמרין ,אדום מאדר, אדום ורמיליון, צהוב כרום ולבן עופרת. הפלטה לא הכילה שחור וירוק.
בתחילת שנות ה-20 התגלו עוד פיגמנטים אורגנים סינטטיים. כחול פטלוציאנין PHTHALOCYANINE) ), היה הצבע הראשון שהתגלה בקבוצה זו.
במהרה, פיתחו צבעים נוספים השייכים לאותה הקבוצה הכימית.
צבעים אלו, החליפו את צבעי האינדיגו שהיו פופולאריים, רק עשרים שנה לפני כן.
היום, צבעי הפטלוציאנין, הם מהצבעים הנמכרים ביותר בעולם.
גם פיגמנטים סינטטיים לא אורגאניים התגלו במאה ה-20. התגלית הראשונה הייתה, הטיטניום הדו-חמצני, שהפך ל"רב-מכר" הגדול ביותר בכל הזמנים ( לבן טיטניום).
הצבע הראשון שהתגלה על בסיס המתכת קדמיום היה, הקדמיום צהוב.
צבעי הקדמיום, פופולאריים מאד היום, אך הם מוחלפים בהדרגתיות ( בגלל רעילותם), בפיגמנטים חדשים מקבוצת ה-Dpp.
קבוצת פיגמנטים, שלא ידוע מתי פתחו אותה, היות והיצור נשמר בסוד.
ידוע רק שפטנט על פיגמנטים אלו, נרשם ב-1983. הפיגמנט הבולט בחשיבותו בקבוצה זו, הוא אדום.P.R.254
תגליות אחרונות נוספות בתחום הפיגמנטים האורגנים סינטטיים הם מקבוצת
QUIACRIODONE , שלהם גוונים מאדום-צהוב ועד סגול והם משמשים כצבעי איכות לאמנים.
החשובים בהם: P.R.122 ו-P.V 19
הכמות העצומה של הפיגמנטים שהתגלתה וממשיכה להתגלות ,חייבה ריכוז ומיון הפיגמנטים הקיימים.
האגודה הבריטית S.D.C, הוציאה אינדקס צבעים.
זהו קטלוג בינלאומי היחיד מסוגו בעולם. הוא מכיל את כל סוגי הפיגמנטים והצבענים.
הקטלוג מסווג אותם לפי משפחה כימית, קובע לאיזה חומרי קישור הם מתאימים, ובו מספר סידורי בינלאומי לכל פיגמנט.
החברה מעבירה קורסים בנושא זה, ברמה אקדמאית, והמעוניינים ימצאו פרטים על הקורסים באתר האינטרנט שלהם.
טלילה שיר- ציירת
