חשיבה לאטרלית באימון אישי 

חשיבה לטראלית הינה חשיבה המכוונת למעבר בין תבניות חשיבה, במקום תנועה בתוך תבנית מוגדרת מראש. למה הכוונה?

האוטומט שלנו הוא לחשוב בתבניות. בדפוסים. טובים וגדולים מאיתנו יצרו את התבניות הללו לפנינו, וסביר שאותן תבניות ישרדו גם אחרינו. לכל תבנית מערכת סמלים משלה, היגיון משלה, מבנה משלה, ותפיסה משלה. פיסיקה, כימיה, מתמטיקה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד - כל אלו הן תבניות חשיבה. מעצם הגדרתן, תחומי התפיסה והחשיבה של אותן תבניות מוגבלת.

אם החשיבה הטבעית שלנו היא לזהות דפוסי חשיבה ולעקוב אחריהם, הרי שחשיבה לטראלית מכוונת למעבר בין דפוסי חשיבה.

כיום, המונח "חשיבה לטראלית" מהווה חלק בלתי נפרד מהשפה האנגלית, והוא הוטבע ב 1967 ע"י אדוארד דה בונו. המושג מופיע כיום במילון אוקספורד, והמצאתו מיוחסת לדה בונו.

אימון באשר הוא, מתבסס לדעתי על חשיבה לטראלית - מעבר בין דפוסי חשיבה במקום זרימה וציות לדפוסים הקיימים. דה בונו מדגים את החשיבה הלטראלית ע"י הומור - בבדיחה אנו מכוונים לדפוס חשיבה אחד, אך בסוף הבדיחה ה"פנץ' ליין" מעביר אותנו לדפוס חשיבה אחר, שפתאום מבהיר לנו תמונה חדשה לחלוטין. הדיסוננס בין שני דפוסי החשיבה הוא המערער, המפתיע - והמצחיק.

איך מיישמים חשיבה לטראלית?

השלב הראשון ביישום חשיבה לטראלית הוא להתמקד בתהליך החשיבה ולאו דווקא בתוכן שלו. לדוגמה, ניתן להעלות רעיונות המעודדים חשיבה, גם אם אותם רעיונות עצמם לא טובים. דה בונו מציע לשפוט רעיונות לפי ה"ערך התנועתי" שלהם - היכולת שלהם לקדם אותנו קדימה, במקום לנוע לאחור. דה בונו מעודד העלאת רעיונות אשר יוצרים פרובוקציה ומאפשרים לנו לחשוב אחרת - בדיוק כפי שעושה תהליך האימון (כדי ללמוד יותר על תהליך החשיבה היצירתית של דה בונו, אני ממליץ לקרוא את "ששת הכובעים של דה בונו" - ובייחוד את הכובע הירוק).

טכניקה אחת שמציע דה בונו היא לבחור מילה באקראי מהמילון, ולראות כיצד היא מעודדת אותנו לחשיבה יצירתית. לדוגמה, אנחנו אנחנו רוצים לפתח את יחסי האנוש שלנו במשרד. נפתח את המילון באקראי ונקבל את המילה 'עציץ'. נחבר את השנים ביחד ונקבל - יחסי אנוש הם עציץ. לכאורה משפט סתום, אך מה הוא מעלה בנו? לאן הוא מניע אותנו לחשוב? אם יחסי אנוש הם עציץ, אז עציץ צומח. עציץ צומח בעזרת אור שמש ומים. אם יחסי האנוש שלי צריכים לגדול הם גם צריכים אור שמש ומים. אולי כדאי לי לפתח את יחסי האנוש שלי עם קולגות במשרד - מחוץ למשרד, שם יש אור שמש ומים. אולי ליזום פיקניק בטבע. אולי לארגן טיול אופניים מחלקתי וכד'.

ישנה עוצמה גדולה בחיבור לא מתוכנן בין מילים, מושגים ותמונות, ושאיבה של משמעות מתוך החיבור. בעיני זה הרציונאל העומד מאחורי העבודה הרבה שנעשית בתקופה האחרונה עם קלפי אימון - רק כך אנחנו באמת מסוגלים ללמוד על עצמנו מתוך החיבור בין קלפים ששלפנו באקראיות מתוך החבילה.

תהליך חשיבה לטראלית באימון אישי

בתהליך של אימון אישי מתקיימת חקירה לטראלית - חקירה אשר אינה מכוונת למקום מוגדרת ומתוכנן מראש, בדרך שאינה שיפוטית או ידענית - ומכאן עוצמתה. מכאן יכולתו של תהליך האימון להביא לשינויים טרנספורמטיביים, לא צפויים או אפילו הגיוניים, רק מכוחה של החקירה.

מניסיוני, דווקא כשאני מגיע נקי לחלוטין למתאמנים שלי, אנחנו מצליחים להגיע לפינות המשמעותיות ביותר בחייהם. זוהי "קשת של אפשרויות" אשר נפתחת עבור המתאמן, ומציעה לו דרכים חדשות לפעול, ליצור ולחשוב בחייו.

מצד שני, כאשר האימון נתקע, זה רק עוד סימן להיכנס לחקירה לטראלית, כי משמעות התקיעות היא חוסר האפקטיביות של דפוס החשיבה קיים - והצורך בדפוס חדש.

תן דוגמה...

דוגמה לשימוש בחשיבה לאטרלית אני יכול למצוא באימון שאני מנהל כיום. המתאמן הגיע אלי בבקשה לאימון לניהול זמן - הוא לא מצליח להיות אפקטיבי ולעשות את כל הדברים שהוא רוצה לעשות. כשחקרנו את הלו"ז שלו, ראינו כי הרציונאל מאחורי העומס שקיים בחייו הוא הרצון להספיק כמה שיותר, כדי להרוויח כמה שיותר, כדי שבסופו של דבר יהיה לו יותר כסף כדי שיוכל לעשות מה שהוא באמת רוצה. במילים אחרות - דפוס החשיבה של המתאמן שלי היה 'כלכלי'. אם היינו ממשיכים אם אותו הדפוס, היינו מחפשים דרכים כדי לייעל את הזמן, לנצל את החלונות שיש לו ביום, וכל זאת כדי להרוויח יותר כסף בסוף החודש. במקום זאת החלפנו תבנית להתחלנו לחקור מהן המוטיבציות שלו מאחורי כל תחום פעילות - וגילינו שני דברים מעניינים: הראשון הוא שבתחום שבו המוטיבציה שלו גבוהה (לדוגמה זוגיות), הוא מספיק הכל, ואף פעם לא חסר לו זמן. שנית ראינו שבתחומים שהכי חשובים לו, הוא משקיע הכי מעט זמן - או כלל לא, ובתחומים שהמוטיבציה שלו בהם הכי נמוכה, הוא משקיע את מירב זמנו - כדי להרוויח כסף. במילים אחרות - שינינו את דפוס החשיבה לזה של 'מוטיבציה', ומתוך דפוס זה גילינו תחומי פעילות חדשים שהמתאמן היה רוצה להשקיע את זמנו, ותחומים ישנים והיה רוצה לפעול בהם פחות.

היה זה שינוי דפוס החשיבה שאפשר לנו למצוא דרכים חדשות לפעולה, שהיו נכונות יותר עבור המתאמן, מכל דרך שהדפוס הקודם יכול היה להציע לו. זה בעיני כוחה של חשיבה לאטרלית, והמקום האידיאלי בו הוא יכול לבוא לידי ביטוי הוא במסגרת אימונית.

רוצים ליישם חשיבה לאטרלית בחייכם? צרו איתי קשר

המאמר לקוח מתוך אתר BeyondCoaching.co.il > מאמרים בנושא אימון אישי