קורס מבוא למתודולוגיה פוליטית: שיעור מס' 5 - נזקים והפסדים
נמרוד נוי
8/2/2010
כשאנו מדברים על דמוקרטיה אנו מרבים לעסוק בהיבטים הפורמליים שלה ובמשמעויותיה הערכיות. כמעט ואינינו עוסקים בנזקים ובהפסדים הגדולים הנגרמים לנו בגין דרכי התנהלותה הכושלות. בשיעור זה נעסוק במיפוי הנזקים וההפסדים הנגרמים למדינה ולחברה בה בגין כשלים אלו. אנו נדגיש כאן, כי אדם וחברה מוסריים נמדדים בראש וראשונה על פי תוצאות מעשיהם ומחדליהם, ושדמוקרטיה איכותית איננה יכולה להתכחש לכך. אנחנו נראה כאן עד כמה התוצאות הרעות פוגעות בדמוקרטיה עצמה ומחבלות בה, ונדליק נורה אדומה שתזהיר אותנו מפני נשיאת שמה של הדמוקרטיה לשווא.
חולשת המערכת הפוליטית בישראל היא כותרת העל של כל התוצאות הרעות שמייצרת הדמוקרטיה שלנו. הכול מתחיל ונגמר בחולשה זו.
חוסר יציבות הממשל בישראל ופגיעה בטיב פעולתו הוא הדבר הראשון שמרבים לעסוק בו בישראל כשמדברים על חולשתה של המערכת הפוליטית שלנו. זה מקבל ביטוי בכך שהשיח הציבורי שלנו עוסק רבות ברעיון שינוי שיטת הבחירות והממשל בארץ. אף שאנו מרבים לעסוק בזאת, עד היום לא הצלחנו לשנות את השיטה הקיימת. ניסיון זה הוא פרי יוזמתה של הקבוצה השלטת במדינה (האוליגרכיה הקיימת) המורכבת מן הפוליטיקאים, התקשורת והאליטות התומכות בממסד. קבוצה זו איננה מוכנה לקבל על עצמה את האחריות למצב הקשה שנוצר בגין מחדליה, והיא מחפשת דרך, מחד להבטיח את יציבות השלטון ומאידך להשאיר בידיה את הכוח והתגמולים להם זכו חבריה. זהו כל מהותו של המהלך, שהוא בעיקרו עוקף פוליטיקה ומתעלם מחולשותיה של זו.
התרחבותם של הפערים החברתיים במדינה הוא עוד דבר שהדמוקרטיה הלא איכותית שלנו מייצרת. על כך אפשר להרחיב ולהרחיב ואנו נסתפק כאן שנאמר, כי הראשונים להיפגע הם תמיד החלשים בקרבנו. דמוקרטיה, המייצרת לנו מערכת פוליטית כושלת מייצרת גם מדינה המתנהלת באופן בלתי איכותי, שאיננה מסוגלת למלא את חובותיה האזרחיות כראוי.
הקמפיין האדיר של הפוליטיקאים נגד המערכת המשפטית. זהו אחד הדברים היותר בוטים שנגזרים מחולשתה של המערכת הפוליטית שלנו. מאחר והפוליטיקאים אינם עושים את מלאכתם כראוי, לעיתים רבות ובעל כורחה נכנסת המערכת המשפטית אל החלל הריק שהותירו. לא רק שהפוליטיקאים נכשלים בדרכי התנהלותם הם עוד מוסיפים שמן למדורה ופועלים לערעורה של המערכת המשפטית בארץ. זה דבר חמור ביותר.
השחיתות הציבורית היא עוד תוצר מובהק שהמציאות הדמוקרטית הרעה בה אנו חיים מייצרת לנו. לא נרחיב בזאת יותר, רק נציין שעלינו להתייחס לנושא זה בזהירות ובמקצוענות ולא להיסחף לשיח ציבורי מתלהם בנדון, המנוצל על ידי כוחות שונים בחברה הישראלית לאינטרסים אישיים וקבוצתיים שונים. אך נדגיש כאן, כי עצם התנהלותם הלקויה של הפוליטיקאים ובריחתם מאחריות לנעשה במערכת הפוליטית יש בה יסודות חזקים של הפרת אמונים יסודית הנושאת בחובה את זרעי השחיתות.
הביצועים הירודים של מערכות החינוך, הבריאות והרווחה הם תוצר מובהק של הדמוקרטיה המדולדלת שלנו.
היעדרותם של תהליכי תכנון לאומי ראויים לשמם ויכולת בציעות נמוכה של הממשל הם עוד חלק מרשימה ארוכה של נזקים והפסדים שמייצרת לנו הדמוקרטיה שלנו.
במיוחד פוגעת חולשה זו "בפרוצדורה הדמוקרטית על ביטוייה החוקיים ורוחה, ובמרחב הניטרליות הממוסדת שלה. דבר זה מקשה על היווצרותם של סטנדרטים מלכדים של תפיסות מוסר חברתי ואתיקה אישית החלות על כולם...." (פרופסור יוסי שיין, 'שפת השחיתות'), וגורם להיווצרותם של תהליכי פירוד ופיצול בעם, ולצמיחתם של הלכי רוח ודעות קיצוניות, המנותקים מן המציאות, שנזקם רב וסופם מי יישורנו. והחשוב מכל הוא העדרו של אתוס לאומי חדש, מלכד ומגייס, המקנה משמעות לחיים במדינה, מייצר תחושות של הגשמה והשתלמות עצמית ומגבש את תפיסת החיים הטובים במדינה. הרוח האמריקאית ונשמת האומה הגדולה הזו נשענים על הדמוקרטיה. זהותה מגולמת במסריה הדמוקרטיים וזו גם עוצמתה. הדמוקרטיה היא איפוא נוסחת מינימום היכולה לחבר את כולם תחת מהות מדינית אחת, שלה גם יסודות אתניים ולאומיים לגיטימיים. עלינו להקפיד בה ולשומרה כעל בבת עינינו.
הדלקה הגדולה בכרמל והטיפול הלוקה במינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל הם רק שתי דוגמאות מחיינו היום יומיים הממחישות היטב עד לאן מגיעות תוצאותיה הרעות של הדמוקרטיה שלנו. מפאת קוצר היריעה לא נרחיב כאן בזאת. על הדלקה בכרמל הקדשתי מאמר מיוחד, ועל מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל עוד נמצא את הזמן והמקום להתבטא בהרחבה. נצטרך לבחון כאן יחד את הגדרת סמכויותיהם של השרים ודרכי עבודתם. עד כמה עליהם לפעול על פי דפוסי עבודה וקבלת החלטות מחייבים וכדומה. באופן כללי, אני סבור שיש לצמצם למינימום את עבודת השרים ולהוציא החוצה לראשויות ציבוריות שונות יותר ויותר דברים שהיום השרים עוסקים בהם. נצטרך לחזק עוד יותר ולהעצים את השירות הציבורי ובעיקר את הפקידות הבכירה שלו. זהו אותו משהו שמבטיח את היסוד המקצועי בחיינו ואת ההמשכיות שאנו חסרים אותה בגלל אי יציבות הממשל. למשל: מנכ"ל משרד יכהן קדנציה לפחות של חמש שנים והוא לא יוחלף עם השר וכדומה. נצטרך לחזק את מערכות הבקרה במשרדים ואת גורמי הניהול בהם. בהחלט אפשר גם לחשוב על יועץ בכיר לאיכות תהליכי קבלת ההחלטות במשרדים שתהיה לו אחריות על איכותם של התהליכים. גופי ייעוץ שונים לשרים הם ודאי וודאי יסוד מאוד חשוב שנצטרך לטפל בו ולמסדו.
